סופית: ברק כהן יושעה מעריכת דין עד ההכרעה בתיק הפלילי

כך קבע ביה"ד המשמעתי הארצי של לשכת עוה"ד ■ כהן, מייסד תנועת "באים לבנקאים", הועמד לדין בגין הטרדת ראשי המערכת הבנקאית, ובהם מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח

עורך דין ברק כהן / צילום: שלומי יוסף
עורך דין ברק כהן / צילום: שלומי יוסף

סופית: ברק כהן, מייסד תנועת "באים לבנקאים", יושעה מעריכת דין עד ההכרעה בתיק הפלילי המתנהל נגדו. בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין דחה היום (ב') את ערעורו של כהן על החלטת בית הדין המשמעתי של הלשכה במחוז תל-אביב להשעות אותו מהעיסוק בעריכת דין.

קיראו עוד ב"גלובס"


עם זאת, להבדיל מהחלטת בית הדין המחוזי כי ההשעיה של כהן תימשך שנה וחצי, בית הדין המשמעתי הארצי קבע כאמור כי כהן יושעה עד להכרעת בית המשפט בתיק הפלילי שבו הוא מואשם.

...

כהן, נזכיר, מואשם בפגיעה בפרטיות והטרדה של ראשי המערכת הבנקאית בישראל - מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן; ובעבירות נוספות סביב פעילות המחאה שהנהיג נגד ראשי הבנקים.

"המערער (כהן) מואשם במספר רב של עבירות פליליות במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו, כאשר קיימות ראיות לכאורה.. התנהגותו של המערער, שאינה שנויה במחלוקת מבחינת המעשים בפועל שביצע, נראית לכאורה חמורה ביותר בהתנהגות ובמעשים, ובמיוחד כאשר מדובר בקצין בית המשפט, עורך דין", כתבו הדיינים עורכי הדין חיים קנת, גלעד וקסלמן, וסייף דיא.

לדברי חברי בית הדין המשמעתי הארצי, "הבעת מחאה נגד המערכת הבנקאית יכולה להיות עניין ציבורי ולגיטימי המאפשר חופש ביטוי ובהקבלה גם חופש התנהגות, אך כל זאת במידה מסוימת ומוגבלת, באופן שלא יחרוג מהמותר ומגדר התנהגות מחפירה ו/או בלתי הולמת. כאשר עובר עורך הדין המבצע את גבול דק זה, הופכים להיות מעשיו חריגה מן המותר ומהמקובל".

הדיינים הדגישו כי "עצם פעולותיו של כהן נגד בנותיה הקטינות של רוסק-עמינח, התנהגותו ופעולותיו הן בקרבת ביתן והן בבית ספרן חורגות בעליל מעניין ציבורי ולגיטימי".

בנוסף, הדיינים בבית הדין המשמעתי כתבו כי "טענת בא-כוח המערער (עו"ד אבי אודיז. ח',מ') כי סיכוייו של המערער במשפט פלילי הם טובים, קרי קיים סיכוי לזיכויו, איננו עומד בקנה-מידה עם הראיות לכאורה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

לסיכום, נקבע כי חומרת העבירות המיוחסת לכהן והאינטרס הציבורי לעומת האינטרס של כהן מצדיקים את השעייתו מעריכת דין.

נזכיר כי ב-5 ביוני השעה בית הדין המשמעתי במחוז תל-אביב את כהן מהעיסוק בעריכת דין למשך שנה וחצי. זאת, כאמור, על רקע העמדתו לדין פלילי של כהן, מראשי תנועת "באים לבנקאים", בגין הטרדה של ראשי המערכת הבנקאית בארץ - מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן. ההחלטה להשעות את כהן מעריכת דין התקבלה בדעת רוב של הדיינים, עורכי הדין, ונגד דעתו החולקת של עו"ד יוסי בן-דוד, שהתנגד להשעיה.

הדיינים, עו"ד מרווין ניסן כהן ועו"ד מיכל רבינוביץ', כתבו בדעת הרוב כי "ההגנה על האינטרס הציבורי בכללותו וההגנה על לקוחות פוטנציאליים והצורך לשמור ולטפח את אמון הציבור בעורך הדין ובמקצוע עריכת הדין מחייבים את השעייתו של כהן בנסיבות המקרה".

מנגד, עו"ד בן-דוד כתב כי השעיה זמנית של כהן בנסיבות המקרה מהווה "עונש על החשבון" בגין עבירות שכהן טרם נמצא אשם בהן. בן-דוד ציין בנוסף כי נסיבות המקרה צריכות לעורר רגישות רבה בשל המתח בין חופש הביטוי לבין גבולותיו והשאלה של הלגיטימיות בנקיטת הליכים פליליים נגד כהן שטוען למחאה לגיטימית.

נגד כהן וכמה מחבריו למחאת "באים לבנקאים" הוגש כתב אישום, לאחר שהם הגיעו לביתם של ראשי מערכת הבנקאות, בהם כאמור רוסק-עמינח, ובני משפחתם, כשהם מצוידים במגפון, והקימו רעש במקום בקריאות במגפון. האירוע תועד באמצעותם בווידאו והופץ לאחר מכן בדף ובאתר שפתחו בדיוק לצורך זה.

במקרה אחר נטען כי עו"ד כהן הגיע לבית הספר של בתה של רוסק-עמינח, קרא בקול במגפון קריאות נגד מנכ"לית בנק לאומי ותיעד הכול בווידאו שפורסם בהמשך באתר שהקים. המשטרה טוענת כי ממעשיהם של הנאשמים עולה כי לאורך זמן רב הם פגעו בפרטיותם של קורבנותיהם, אשר סבלו מרדיפה מתמשכת ועקבית, תוך הפרה בוטה של החוק.

כהן הוא מייסד תנועת "באים לבנקאים" ופעיל חברתי שנוי במחלוקת. באחרונה עלה שוב שמו של כהן לכותרות, לאחר שהוא הורשע בהעלבת עובד ציבור בגין שיר שכתב ושר נגד קצין משטרה ממשטרת ירושלים.

קודם לכן התרחש אירוע שבו ביקר וגידף כהן את שרת התרבות והספורט, מירי רגב, ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. בעקבות המקרה הגישה רגב תלונה למשטרה נגד כהן, וזו פתחה בחקירה נוספת נגדו - הפעם בגין ביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור. 

באגודה לזכויות האזרח גינו את החלטת בית הדין המשמעתי שדחה את ערעורו של עו"ד ברק כהן על השעייתו מלשכת עורכי הדין. לדברי האגודה, "השעיה של עורך דין בזמן שמתנהל נגדו משפט פלילי היא צעד קשה שיש לנקוט רק במקרים נדירים וחמורים, והמקרה של עו"ד כהן אינו כזה. בית הדין התעלם מהאפקט המשתיק שיש להחלטתו ולמסר המרתיע שעולה ממנה נגד השתתפות של עורכי דין באקטיביזם חברתי ובהגנה על זכויות חברתיות. מחויבותם של עורכי דין לערכים של צדק חברתי ופעילות לטובת הכלל היא אינטרס ציבורי חשוב ביותר. עורכי דין צריכים להשתמש במעמד ובכלים שמקנה להם המקצוע על-מנת לתת פתחון-פה לאוכלוסיות שקולן לא נשמע. השעיית עו"ד כהן משדרת מסר הפוך ותיצור אפקט מצנן והרתעה מסוכנת לעורכי הדין ולציבור כולו בנוגע להשתתפות או להובלה של מחאה חברתית".