בג"ץ על המחסור בעובדי סיעוד: "לא עניין שיידחה לקרן זווית"

איגוד בתי האבות מבקש היתר להעסקת 6,000 עובדים זרים בענף הסיעוד ■ בג"ץ סירב לתת צו על-תנאי להבאת העובדים, אך הקציב למדינה 3 חודשים לעדכן על התקדמות ■ הצוות הממשלתי הבוחן את הסוגיה: "אנו תקווה שתקופה זו תנוצל בצורה מיטבית לקידום הטיפול בבעיה"

טיפול בקשישים עובדת זרה סיעודי / צלם: משה שי
טיפול בקשישים עובדת זרה סיעודי / צלם: משה שי

האם המדינה בדרך לפתור את המחסור החמור במטפלים סיעודיים? בג"ץ, לפחות, השתכנע - וקצב באחרונה למדינה כ-3 חודשים לעדכן באשר להתקדמות הצוות הייעודי הממשלתי שהוקם לאחרונה כדי לבחון את הסוגיה, שעלתה בעתירה שהוגשה בינואר אשתקד.

בעתירה המינהלית נטען על-ידי איגוד בתי האבות בישראל כי צמצום מספר העובדים הזרים בישראל, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה, הביא למחסור גדול במטפלים סיעודיים לעשרות אלפי קשישים הזקוקים לכך. לטענת האיגוד העותר, ענף הבניין לא סבל מהמחסור בעובדים זרים, כי למדינה היה חשוב לפתור את מצוקת הדיור בארץ, אבל עשרות אלפי זקני המדינה הסיעודיים ותשושי-הנפש - נזנחו על-ידה.

קיראו עוד ב"גלובס"


את העתירה הגיש איגוד המייצג יותר מ-200 בתי אבות ודיור מוגן בישראל, ציבוריים ופרטיים, שבהם מתגוררים 27 אלף דיירים וגופים נוספים המטפלים בקשישים סיעודיים. העתירה הוגשה - באמצעות עו"ד אילן בומבך - לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד רשות האוכלוסין, משרד הפנים ומשרד החינוך.

בעתירה נדרש בית המשפט להורות לרשויות לתקן את הנהלים העוסקים בהעסקת עובדים זרים, כך שיתאפשר לבתי האבות לקבל היתר להעסקת 6,000 עובדים זרים בענף הסיעוד, במחלקות לסיעודיים, לתשושי-נפש ולתשושים בכלל בתי האבות בארץ; או לחלופין - שההעסקה הזו תותר בכל דרך שהרשויות ימצאו לנכון שלא נוסתה ונכשלה בעבר. זאת, לדבריהם, לנוכח מצוקה חריפה ומתמשכת של כוח-אדם סיעודי בבתי האבות בישראל.

אוכלוסייה חלשה

השופטים, יורם דנציגר, יצחק עמית ודוד מינץ, ציינו כי המדינה עדכנה את בית המשפט כי "בעקבות שורה של דיונים בשנה האחרונה בוועדות שונות של הכנסת הוקם לאחרונה צוות ייעודי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר - צוות הכולל, בין היתר, נציגים של 4 משרדי ממשלה - שמטרתו לבחון את דרכי ההתמודדות עם הסוגיה המועלית בעתירה דנן".

דנציגר קבע כי המשך הטיפול בעתירה תלוי בהודעת העדכון מהמדינה ובתגובת האיגוד להודעה. "אנו תקווה שתקופה זו, בת שלושת החודשים, תנוצל בצורה מיטבית לקידום הטיפול בבעיה, שבסופו של יום תונח לפתחה של הממשלה", ציין.

בית המשפט נענה בדיון בעתירה שהתקיים בשבוע שעבר, לבקשת המדינה לעדכן תוך 3 חודשים ("בשים לב לקיץ המקשה על השיח הממשלתי", לשון בא-כוחה של המדינה) על התקדמותו של הצוות הייעודי הממשלתי שהוקם לבחינת סוגיית העובדים הסעודיים. זאת, תוך שבג"ץ דחה את בקשת העותרים להוצאת צו על-תנאי "שיאפשר הבאת עובדים זרים".

בית המשפט הבהיר לעותרים כי "העובדה שניתן צו, זה לא פותר פתאום את הדברים", והעביר את המסר לפיו "עתירה כזו - זה לא דבר שיידחה לקרן זווית".

מציאות עגומה

לפי העתירה, האוכלוסייה החלשה ביותר בישראל היא זו של הקשישים הסיעודיים, שחלקם הקימו את המדינה, עלו אליה כשנולדה או הגנו על ביטחונה, ולמרבה הצער אין בנמצא ישראלים שיטפלו בהם ויסעדו אותם בשנותיהם האחרונות, למעט מהגרי עבודה זרים. הסיעוד - צוין בעתירה - כולל טיפול בצרכים רבים, כולל צורכי האכלה והיגיינה יומיומיים ורגישים.

לדברי העותרים, לפי ההערכות חסרים בישראל 6,000 מטפלים לסיעוד הקשישים.

בתי האבות ואיגוד בתי האבות ציינו עוד בעתירה כי "עד השנים האחרונות הועסקו בענף הסיעוד עולים מחבר-המדינות לשעבר כמטפלים, אך אלה הזדקנו ופרשו". בעתירה תואר כי הניסיונות השונים לשילוב ישראלים בתחום הסיעוד לא צלחו.

"שיתוף-פעולה עם משרדי ממשלה אחרים, יצירת תוכניות העסקה ייחודיות בלשכות התעסוקה, פנייה למגזרים שבהם קיים שיעור אבטלה גבוה, הצעת הסעות והטבות והכרה בתחום כעבודה מועדפת - העלו חרס", צוין בעתירה.

העותרים תיארו את המציאות בה האוכלוסייה הולכת ומאריכה חיים, בעוד שאצל מקבלי ההחלטות בישראל לא הושם הדגש על מציאת פתרון מערכתי-לאומי למציאות זו.

לדבריהם, "כיום פועלים בישראל כ-50 אלף מטפלים זרים לקשישים סיעודיים המתגוררים בביתם. אולם ל-27 אלף זקנים סיעודיים, תשושי-נפש ותשושים, הנאלצים להתגורר במחלקות לסיעודיים, לתשושי-נפש ולתשושים בבתי אבות - אין ולו תקן אחד של מטפל זר".

איגוד בתי האבות הדגיש בעתירה את המציאות העגומה, שלפיה בתי האבות נאלצים להעסיק עובדים סיעודיים במשך שעות נוספות ורצופות, ובכך להיחשף לביקורת של משרד הכלכלה, לקנסות ולרישום פלילי.

לפי הנטען בעתירה, "בחוק עובדים זרים אין כל רמיזה לכך שהיתר העסקה לעובד זר יוענק 'במקרים חמורים' בלבד, או למטופל השוהה בביתו בלבד, או למטופל השוהה בדיור מוגן בלבד".

 עוד נכתב, כי: "הממשלה רואה לנגד עיניה צורך והכרח לנסות ולפתור את מצוקת הדיור, ולשם כך היא מוכנה לשנות החלטות ועקרונות של הממשלות הקודמות. בייאוש עצום תוהים העותרים, "מדוע אותה ממשלה איננה יכולה לשמוע את זעקתם של חוליה וזקניה המשוועים לטיפול אנושי וליחס של כבוד בפרק האחרון של חייהם?".