open ו-K Logic זכו במכרז המדיה והדיגיטל של ביג פלוס

התקציבים של אתר הסחר של קבוצת ביג גדולים יחסית: תקציב הדיגיטל צפוי להיות כ-15 מיליון שקל, והטלוויזיה 7 מיליון שקל - עבור פחות משנה

אלון ברנר
אלון ברנר

ההכנות להשקת "ביג פלוס", אתר הסחר של קבוצת ביג, נכנסות לישורת האחרונה: בתום מכרז מורכב נבחרו המשרדים שילוו אותה. ל"גלובס" נודע כי במכרז זכו משרד K Logic, שיטפל בזווית הפרפורמנס, ומשרד open, שיטפל בפרסום האוף-ליין והדיספליי. open כבר עבד בשנה האחרונה על תקציב קניוני ביג.

ביג פלוס היא זרוע הקניות אונליין של קבוצת ביג ומה שמוגדר על ידי רבים בתעשייה כמיזם שאפתני במיוחד. ביג התמחתה עד כה בהקמת מרכזי מסחר פתוחים, שבהם פועלים מותגים וחברות במגוון תחומים. לפני כשנה וחצי, על בסיס השינויים המתחוללים בשוק, החלו בחברה בהקמת קניון מקוון בשם ביג פלוס.

במיזם הושקעו מיליוני שקלים כדי לתת מענה לחלק מהבעיות המאפיינות את האי-קומרס בישראל. המרכיב הקריטי בהצלחת כל מיזם כזה הוא הלוגיסטיקה: היכולת להבטיח מלאי, שינוע ואספקה באופן שיהווה סיבה אמיתית ללקוח לבצע את תהליך הרכישה באופן דיגיטלי - דבר שאינו מובן מאליו במדינה שבה תחת כל עץ רענן יש קניון פיזי.

בביג הקימו כ-30 מרכזים לוגיסטיים שבהם ניתן יהיה לא רק לאסוף את המוצרים אלא גם להשתמש בתאי מדידה, ומענה של 24 שעות ביממה. כמו כן האספקה אמורה להיות תוך יום, וגם אם מדובר במוצרים שנרכשו בחנויות שונות, נקודת האיסוף תהיה אחת. בנוסף הם מתעתדים להציע מותגים שלא משווקים כיום בישראל.

לפני כמה חודשים החלה הקבוצה להיערך לבחירת משרדי הפרסום שילוו אותה. כפי שנחשף ב"גלובס", לשם כך התנהל מכרז שהוגדר כ"אחד המקצועיים שנערכו בישראל". בין היתר התמודדו חברות המדיה יוניברסל מקאן, TMF וגו אינטראקשן.

קיראו עוד ב"גלובס"


גם במונחי "תקציב מסורתי" מדובר בתקציב גדול יחסית: תקציב הדיגיטל שיוקצה למהלך צפוי להיות כ-15 מיליון שקל, ותקציב הטלוויזיה צפוי להיות 7 מיליון שקל - שניהם לפרק זמן של פחות משנה.

להבנה הדיגיטלית וליכולות איסוף הדאטה יש משמעות גדולה כיום בכל מהלך שיווקי, אבל כשמדובר בסחר אלקטרוני המשמעות גבוהה ומוחשית יותר - ובאה לידי ביטוי באופן מיידי בשורת הרווח. לכן בביג שואפים להצטייד בספקים ברמה הגבוהה ביותר. כך, המערכת שתנהל את האתר - סאפ היבריס - היא מערכת משוכללת, היודעת לנהל מלאי, CRM, להתחבר לכל המערכות המשיקות ולייצר מתוך זה לידים וקמפיינים חכמים.

באותה התפישה התנהל גם המכרז: החברות נדרשו להציג יכולות טכנולוגיות ויכולות ניהול, וביג ביקשה הוכחות למספר האנשים בצוות ושיהיו בעלי הסמכות ספציפיות, למשל דרישה לכמות מסוימת של בעלי הסמכות בלופרינט של פייסבוק.