נשואים משלמים יותר

מדוע בני זוג המבקשים להעביר הבעלות נכסים נדל"ניים ביניהם, תוך כדי שמירה על הזוגיות, אינם פטורים ממס רכישה בדומה לעסקאות דומות הנעשות במסגרת הליך גירושים? בית המשפט המחוזי בנצרת עסק לאחרונה בנושא.

תחילת הפרשה בפברואר 2007, אז הוגשה למנהל מיסוי מקרקעין הצהרה על העברת מספר חלקות קרקע מבעל לאשתו. ההעברה בוצעה במסגרת הסכם פשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, בין בני הזוג.

בני הזוג דרשו לקבל פטור ממס רכישה, אך נדחו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין. מנהל מיסוי מקרקעין הטיל על העסקה את מס הרכישה הקבוע בחוק, והעניק לבני הזוג את ההנחה הניתנת בהעברה בין קרובים - כלומר דרש מהאישה לשלם שליש מגובה המס המלא. בני הזוג הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.

חבר השופטים דן בשאלה האם העברת נכס בין בעל לאשתו, בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, חייבת במס רכישה (בהנחה מסויימת), כמקובל בהעברה בלא תמורה בין קרובי משפחה, או שמא חל על העסקה פטור מלא ממס רכישה באופן זה לפטור הניתן לזוגות המחלקים ביניהם נכסי נדל"ן במסגרת הליך גירושים.

בית המשפט לא אישר את בקשת הפטור ממס הרכישה כפי שביקשו הצדדים, כיוון שסבר שהתנאי הבסיסי לפטור כזה - פירוק התא המשפחתי באמצעות פסק דין - לא התקיים במקרה זה. נהפוך הוא, התרשמותם של השופטים היתה שהעברת הזכויות נעשתה על מנת לשמור על יחסים תקינים בין בני הזוג.

יוצא איפה כי בני זוג המעוניינים לחלק ביניהם נכסי נדל"ן, אך מעוניינים להישאר בזוגיות, נדרשים לשלם מס גבוה יותר על העסקה מאשר במקרה בו היו מבקשים לחלק את הנכסים בשל גירושים.

ניתן לציין כי גם במקרה מצער של מוות של הבעל, היתה מקבלת האשה את הבעלות על נכסי הנדל"ן ללא תשלום (הורשה נחשבת למכירה ואינה ממוסה כלל).

טוב יהיה אם המחוקק יבטל את מס הרכישה המוטל על בני זוג המעוניינים להסדיר את הבעלות על נכסי נדל"ן השייכים להם, אולם היחסים ביניהם תקינים והם אינם מעוניינים להתגרש.

כיום, המציאות העגומה היא שכדי להעביר נכס נדל"ן בין בני זוג ללא חיוב במס רכישה, על אחד מהם (לפחות) למות או להתגרש.

■ הכותבת היא רואת חשבון, סגנית מנהל מיסוי מקרקעין (חיפה) לשעבר