זו הסיבה שעסקים קטנים ובינוניים מתקשים להגיע להישגים

אמצע אוגוסט, 1954. "האומן", ביטאון התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה בתל אביב, זימן את עצמו לעסוק, באמצעות קריקטורה אקטואלית, במצב התעשיינים הקטנים אל מול הגדולים: שני פועלי יצור לבושים בסרבלי עבודה וחובשים כובעי ברט משוחחים למרגלות פסלו של אל הצדק יופיטר. עיניו של יופיטר כוסו במטפחת, המאזניים שהוא נושא בידו השמאלית נוטים ימינה. מתחת לקריקטורה, ששם יוצרה לא הודפס לצדה, מופיע הכיתוב הקצר: "וזהו פסל הצדק. קשרו לו את העיניים כדי שלא יראה כמה מקבלים התעשיינים יותר מבעלי המלאכה מהתקציב הפתוח".

 קריקטורה

63 שנה אחרי, מנכ"לית אותה התאחדות, ליאת גור, והנשיא שלה, יוסי אלקובי, היו חותמים על אותו איור, על אותו כיתוב, על אותו מסר כללי. "שום דבר לא השתנה כאן מאז, הגדולים מקבלים את הכול, הקטנים לא מקבלים כלום. לא התקדמנו מאז", מסכמת גור.

שורה של ארגוני גג המייצגים את העסקים הקטנים והבינוניים פועלים בוועדות הכנסת, באים ויוצאים בשערי משרדי הממשלה הכלכליים, מפרנסים גופי מחקר שיעשו להם ניתוחים מעמיקים כדי להוכיח בפעם המי יודע כמה עד כמה המגזר שהם מייצגים מקופח ביחס למגזרים אחרים במשק. התחרות היא בעיקר מול התעשיינים הגדולים, שלטענת העסקים הקטנים והבינוניים "לא רואים אותם ממטר", ועדיין כולם יושבים עם כולם מסביב לאותו שולחן של נשיאות הארגונים העסקיים.

תפקיד יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שמור, בעיקר מתוקף של נוהג ומסורת, למי שמכהן בתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים - שרגא ברוש. 

■ לכתבה הראשונה בסדרה - רגולציה, אשראי וביורוקרטיה: ההישרדות של העסקים הקטנים

■ לכתבה השנייה בסדרה - הכסף הגדול של מכרזי המדינה לא מגיע לעסקים הקטנים

■ לכתבה השלישית בסדרה - "המדינה מפריעה לעבודה": איך מתגברים על מפלצת הרגולציה?

■ לכתבה הרביעית בסדרה - מחנק האשראי של העסקים הקטנים: "כל הכסף הולך לגדולים" 

■ לכתבה החמישית בסדרה - שר הכלכלה: "צריך תוכנית ממוקדת לטיפול בעסקים קטנים"

לשכה אלטרנטיבית

לפני כחודשיים, החליט יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, לקום ולעשות מעשה ולהקים את מה שהוא מכנה "לשכת התיאום האלטרנטיבית" של העסקים הקטנים והבינוניים. לטענתו, "אנחנו טיפה בים בנשיאות הארגונים העסקיים: כל פעם אנחנו מקבלים סטירה, פעם מצד ימין, פעם מצד שמאל. לא עוד".

הקש ששבר את גב הגמל, לטענתו, הוא הוויכוח שמסעיר בשנה האחרונה את הארגונים היציגים של העסקים הקטנים והבינוניים מסביב לגביית דמי הטיפול מבעלי העסקים. דמי הטיפול, לרוב כמה מאות שקלים בשנה, משולמים ע"י העוסקים במגזרים השונים כדי לממן את ייצוגם מול הרגולטורים, רשויות המדינה ופעילויות נוספות.

בקרב חלק מאותם ארגונים נוצר בחודשים האחרונים הרושם שנשיאות הארגונים העסקיים בראשות ברוש מקדמת מהלך מוסכם עם שר העבודה והרווחה, חיים כץ, למתן פטור מתשלום כזה לעסקים שמניין העובדים שלהם קטן מחמישה. ההצעה המקורית של כץ דיברה על פטור שיינתן לעסקים המעסיקים עד עשרה עובדים.

אלא שהארגונים המייצגים עסקים זעירים התרעמו: הרוב המוחלט של העסקים שפועלים במגזר שלהם מעסיקים פחות מחמישה עובדים והמשמעות של ביטול החובה מתשלום דמי טיפול היא סגירת ברז החמצן שלהם. "זה לערוף את הראש לארגונים שמייצגים את העסקים הקטנים", אומר סיב. "אני לא בא בשום טענה להתאחדות התעשיינים ולגופים היציגים של החברות הגדולות במשק. הם עושים את העבודה שלהם, אבל זה לאו דווקא עושה טוב לחברות הקטנות. לפעמים הם פועלים נגד האינטרסים שלנו, בזמן שכולנו יושבים באותה נשיאות של הארגונים העסקיים".

הפתרון של סיב הוא גיבוש קבוצה של ארגונים יציגים של מגזרים שונים, בניסיון להקים "לשכת תיאום אלטרנטיבית" לעסקים הקטנים והבינוניים ולא בלי הצהרה מפורשת ש"אם נצטרך, לא נתבייש לפעול נגד עמדת נשיאות הארגונים העסקיים".

בינתיים, כך לפי סיב, ללשכת התיאום האלטרנטיבית שהוא מנסה להקים חברו עשרה גופים המייצגים את המדבירים, המנופאים, מתקיני מערכות מיזוג אוויר, השיפוצניקים, הגננים, מפעילי הבריכות, מתווכי הדירות ועוד: "רק אחדות תיתן לנו את הכוח", הוא אומר, "נפעל יחד מול משרדי הממשלה, מול השרים, נהיה בדיונים של ועדות הכנסת. מי שירצה להוביל תוכנית כלשהי למען המגזר העסקי יצטרך לשמוע גם אותנו".

בינתיים, לא התקבלו החלטות בעניין גביית דמי הטיפול מהעסקים הקטנים והבינוניים. שר העבודה כץ משך את התקנות שהציע, כנראה משרדו יניח אחרות בשבועות הקרובים, בתום מו"מ שמתקיים בנושא בינו לבין ברוש ונשיא ארגון העצמאים להב, רועי כהן. "הבנתי את הבעיה וסיכמתי עם השר שהפטור יהיה לעסקים עם עד חמישה עובדים", אומר ברוש. "אז קמו ארגונים אחרים שאמרו שגם זה בעייתי. כץ משך את התוכנית ועכשיו אנחנו מדברים על מתווה אחר. אני לא מסביר לכל הארגונים איפה עומד המו"מ הזה אבל הם רצים בינתיים לעיתון כדי להתלונן. אני לא מוכן לקיים את המו"מ הזה עם שר העבודה דרך עמודי העיתון. אני יודע טוב מאוד מה העסקים הקטנים רוצים ונשיג להם את זה. רק שיחכו בסבלנות. האמן לי, סוגיית דמי הטיפול לא מעניינת את התאחדות התעשיינים שאני עומד בראשה. ועדיין, אם אני עוסק בזה, זה אומר שזה מעניין אותי כי אכפת לי מהקטנים ומהבינוניים".

לכהן מלהב יש חזון לגבי מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שעוד יצטרך לעמוד במבחן המציאות. "לעובדים יש הרבה מאוד כוח שמקבל ביטוי במהלכי החקיקה שמיטיבים עמם וזה בזכות הכוח הפוליטי העצום של ההסתדרות. העובד נתפס מוחלש, המעסיק נתפס כחזק וכשהמהלכים מתובלים בלא מעט פופוליזם, חוקים שמיטיבים עם העובדים עוברים כל הזמן וחוקים אחרים, שאמורים להיטיב עם המגזר העסקי, נתקעים. החיסרון שלנו הוא בהיעדר היכולת שלנו להשבית את המשק או להכריז על סכסוך עבודה. לא שמעתי עדיין על ארגון יציג שהכריז על סכסוך עבודה נגד העובדים בענף שלו. אבל אני עובד על מנוף פוליטי חזק: נספר לכל המגזר העסקי מי המפלגות שלא כללו במצע הבחירות שלהן תוכניות מפורטות למען העסקים הקטנים והבינוניים ולא הוכיחו כי פעלו למען המגזר הזה, והאזרחים לא טיפשים. הם יבחרו רק במי שיפעל למענם".

הגופים המרכזיים שמייצגים את העסקים הקטנים והבינוניים

להב

נוסד: 1983

נשיא: עו"ד רועי כהן

מייצג: ארגון גג ל-45 ארגונים יציגים, שהגדולים בהם הם לשכת עוה"ד, יועצי המס, ההסתדרות הרפואית ולשכת רואי החשבון. עיקר הכנסות הארגון הוא מדמי החבר של הלשכות הגדולות. לפי הערכות, לשכת עורכי הדין משלמת כ-150 אלף שקל בשנה. לדברי כהן, "בסך הכול ההכנסות שלנו בשנה מדמי חבר ודמי טיפול הן כ-600-700 אלף שקל"

התאחדות המלאכה והתעשייה

נוסדה: 1908

נשיא: יוסי אלקובי

מייצגת: תעשיינים זעירים, קבוצה של כ-25 אלף בתי עסק ברחבי הארץ בתחומי התעשייה המסורתית והמסורתית-מעורבת שמעסיקים עד 20 עובדים. מגזר זה כולל נגרים, מעצבי שיער, יצרני נעליים, קבלני חשמל ועוד שורה ארוכה של בעלי מלאכה או "עובדי כפיים", כפי שמגדירה אותם מנכ"לית הארגון, ליאת גור

איגוד לשכות המסחר

נוסד: 1919

נשיא: אוריאל לין

מייצג: מגזר העסקים הבינוניים, בעיקר יבואנים וחברות שעוסקות בענפי המסחר והשירותים. לדברי לין, "בין 5% ל-7% מהכנסות האיגוד מקורם בדמי הטיפול. רוב ההכנסות הן מדמי החבר שמשלמים גופים גדולים, בין 40% ל-50%. יש לנו עוד הכנסות מהפעילות של המכללה העסקית, שמקיימת כ-50-60 קורסים בשנה ושירותים נוספים לעסקים השונים"