שר הכלכלה: "צריך תוכנית ממוקדת לטיפול בעסקים קטנים"

כהן בראיון ל"גלובס": שוקלים לבטל מס חברות לעסקים קטנים בשנים הראשונות, ועובדים על הקלות בגישה למקורות מימון במסגרת "נטו תעשייה" ■ כתבה אחרונה בסדרה

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

- אדוני שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, תסביר לי בבקשה כיצד ניהול של עסק קטן הפך להיות קרב הישרדות?

"אני מכיר היטב את הבעיות ואת הקשיים של האנשים האלה. לפני שנכנסתי לחיים הפוליטיים הייתי רואה חשבון של עסקים קטנים. וכן, יש כאן בעיות ואפשר לתקוף אותן בשני היבטים: הרגולציה מכבידה עליהם מאוד מצד אחד, ומצד אחר מדובר באנשים שצריכים הדרכה טובה והכוונה בבואם לפתוח עסק".

- וכמי שמכיר את הבעיות, כיצד פותרים אותן?

"בשנתיים האחרונות נעשו הרבה פעולות בתחום הזה, ויש עוד פעולות שצריכות להיעשות: יש צוות רגולציה שפועל במשרד ראש הממשלה, ומשרד הכלכלה ומשרד האוצר שותפים מלאים לפעילות שלו. הצוות מוכוון לקידום מהלכים להפחתת רגולציות, ובד בבד אנחנו מעמידים הדרכות טובות וסיוע לכל מי שמבקש במסגרת תכנית המעו"ף של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. המענים המרכזיים לבעיות של המגזר הזה הם באמצעות הפחתה של רגולציות, מתן כלי סיוע שיאפשרו למגזר העסקים הקטנים והבינוניים להצליח וסיוע בהגדלת האשראי והמימון".

- הבעיות האלה לא נולדו אתמול. מדובר במגזר ענק שקופח והוזנח במשך שנים ארוכות. היכן ממשלות ישראל טעו ביחס אליו?

"באופן טבעי, קל יותר למקד את תשומת הלב בעסקים הגדולים ובמשיכת עוגני תעסוקה וצמיחה. עם זאת, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, העסקים הקטנים והבינוניים מספקים תוצר של יותר מ-50%.

"אין ספק שהריכוזיות במשק הישראלי גורמת לכך שיש כאן עסקים גדולים מאוד ועסקים קטנים מאוד. אין כמעט שכבת ביניים. זה מוביל בין השאר לבעיית יוקר המחיה ופוגע בכושר הצמיחה של המשק. עכשיו המדינה מבינה את החשיבות הגדולה בקידום של מגזר זה. עדיין לא הגענו למחצית הדרך. יש לנו עוד הרבה עבודה". 

לכתבה הראשונה בסדרה - רגולציה, אשראי וביורוקרטיה: ההישרדות של העסקים הקטנים

לכתבה השנייה בסדרה - הכסף הגדול של מכרזי המדינה לא מגיע לעסקים הקטנים

לכתבה השלישית בסדרה - "המדינה מפריעה לעבודה": איך מתגברים על מפלצת הרגולציה?

לכתבה הרביעית בסדרה - מחנק האשראי של העסקים הקטנים: "כל הכסף הולך לגדולים" 

"המדיניות הנוכחית של הממשלה נכונה"

הפחתת רגולציות, הרחבת דרכי הגישה למימון והקלות במס לעסקים קטנים ובינוניים לפחות בשנים הראשונות שלהם - אלה בין המהלכים הנדרשים ביותר לדעת שר הכלכלה והתעשייה.

"הגדלת המימון לעסקים אלה היא הדלק שהם זקוקים לו כדי להתבסס, להתחזק, לצמוח ולגדול וכיום זה החסם המרכזי והעיקרי שמקשה עליהם. אנחנו גם בוחנים אפשרות לקדם פטור ממס חברות לעסקים קטנים, לפחות בשנים הראשונות שלהם, והרחבת כלי הסיוע שמגישה המדינה למגזר זה באמצעות מערך המעו"ף", הוא אומר. כיום עסקים קטנים בתחומי התעשייה והמלאכה משלמים מס חברות בשיעור של כ-25%.

- כיצד תיעשה ההקלה בנטל הרגולטורי?

"המדיניות הנוכחית שהממשלה מובילה היא נכונה: היא מדברת על מעבר מפיקוח ובקרה להצהרות, דבר שיקצר תהליכים ויפחית את העומס על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. חלק גדול מהעומס הרגולטורי נובע מביקורות בבתי העסק, והפתרון לכך הוא בחתימה על בעל העסק על תצהירים שלפיהם הדרישות מולאו, והרשויות יתמקדו רק באכיפה. במצב כזה החובה על בעל העסק תהיה לפעול כשורה וברוח החוק והתקנות, ואם ביקורות שייעשו בהתבסס על ההצהרות יעלו אחרת, הוא ייתן את הדין. חלק מהנהלים שקיימים היום יישארו, אך נפשט את הדברים".

- כשר הכלכלה, אתה מוכן לוותר על סמכויות כדי שבקצה תהיה הקלה ברגולציה?

"כן, וזה גם קרה: אדם שמבקש לבנות דירה להשכרה היה צריך לקבל לשם כך אישור ממשרד הכלכלה וויתרתי על ההליך הזה. אני מסתפק בהצהרה שתינתן בידי רואה החשבון שלו, כדי שהמדינה לא תצטרך להיכנס לו בין הרגליים בלי סוף".

- אתה אומר דברים יפים, אך הצהרות דומות נשמעו גם בעבר משרים שקדמו לך. בשטח לא קרה הרבה. למה שבעלי עסקים קטנים ובינוניים, שהם שבעי הבטחות, יאמינו לך?

"בוא נבחן מה נעשה פה בשנתיים האחרונות: המונופול של מכון התקנים טופל, עשינו רפורמה בבנקים והכנסנו לשוק סולק חדש. המדינה אישרה תקנות חדשות שמיטיבות עם עסקים קטנים ובינוניים שהם יצואנים עקיפים, כלומר כאלה שעושים עבודות לחברות מייצאות והם ייהנו, בהתבסס על חלקן היחסי באותו מוצר, מהטבות שמעמיד החוק לעידוד השקעות הון. הוכחנו את זה במעשים. אלה לא דיבורים".

- בכמה כסף מדובר?

"כל המהלכים האלה מסתכמים במאות מיליוני שקלים. אלה רפורמות וחוקים שמיטיבים עם המגזר הזה בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. רק חוק הפנסיה לעצמאים - מה שלא היה להם עד עכשיו, זה סיפור של 380 מיליון שקל".

"מקבל רעיונות לחוקים חדשים"

- בכמה עסקים קטנים יצא לך לבקר במהלך כהונתך בתפקיד שר הכלכלה?

"בהמון. בשבועות האחרונים הקדשתי יום שלם למגזר הזה: הייתי בתחנת מוניות, הייתי אצל סוכן נסיעות, אצל סוכן ביטוח, ביקרתי עם הצוותים שלי גם במוסך ובבית מרקחת קטן. ראיתי אותם, שמעתי אותם ואפילו לקחתי כמה רעיונות לחוקים חדשים. נהג מונית דיבר איתי באחד הסיורים בעבר על הצורך בגמלת אבל לעצמאיים, שבשונה מעובד שכיר במשק שקרוב משפחה מדרגה ראשונה נפטר לא עלינו, לא מקבל בתקופת האבל כלום. פעלתי לתיקון המצב המפלה הזה ולמדינה זה עולה בכל שנה כ-15 מיליון שקל".

- ועדיין, 18% בלבד מהעסקים הקטנים נהנים מגישה למכרזים ציבוריים. הרוב מודר מהם.

"חלקם בתוצר של העסקים האלה הוא 52% ולכן, כשראינו שהם זוכים במכרזים האלה פחות מחלקם בתוצר, התחלנו לפעול והובלנו תיקון בחוק באופן שייתן להם הזדמנות שווה באותם מכרזים והליכי רכש. אנחנו רואים שיש הפליה על בסיס של גודל, ועסקים גדולים מקבלים ועסקים קטנים לא. עשינו השוואה בין רשתות הפארם הגדולות לקטנות, השווינו את מחיר הסל, והיה מפתיע לגלות שדווקא ברשתות הגדולות, שצריכות להוריד מחירים, סל המוצרים יותר יקר מזה של הקטנות. זאת אחת הסיבות שאנחנו צריכים לפעול יותר לעידוד העסקים הקטנים".

- לפי אחד המדדים, ב-2016 נסגרו בישראל 43 אלף בתי עסק קטנים.

"הנתונים האלה דומים לממוצע במדינות OECD וגם היקף העסקים שנפתחים בישראל גבוה יותר בהשוואה עולמית. התשובה שלנו לנתון הזה היא כלים, ואנו נותנים אותם בתוכנית מעו"ף. אני מציע לכל מי שפותח עסק לגשת לשם כדי לקבל הדרכה וייעוץ שיאפשרו לו להתנהל באופן מושכל יותר. יש הרבה צעירים שמנסים לפתוח עסק ואין להם הכשרה מתאימה. ללא ספק, הישראלי הוא לוחם באופיו וזה טוב, אבל לפני שהוא ניגש לפתוח עסק מוטב שיתייעץ".

- האם יש צורך בתוכנית סיוע ממשלתית ממוקדת למגזר הזה?

"כן. כיום רוב התוכניות הן תכניות רוחביות, ומאופי הדברים, יש לשקול מתן טיפול ממוקד במגזר העסקים הקטנים והבינוניים. עד כה נעשו מגוון מהלכים לטובת העסקים האלה, אך יש לשקול תוכנית שתהיה ייחודית עבורם".

- אז איך אתה מקדם תוכנית כזאת?

"יש לנו רעיונות לדברים שאנחנו צריכים לסכם. אנחנו בוחנים כיצד לעשות את זה, תוך שיתוף הגורמים הרלוונטיים".

נגד משרדי הכלכלה והאוצר מופנות לא מעט טענות על כך שהתוכנית המתגבשת "נטו תעשייה" לא תיטיב עם העסקים הקטנים והמפעלים הזעירים והיא פונה בעיקר לתעשיינים הגדולים.

"'נטו תעשייה' כוללת מרכיבים שייטיבו גם עם העסקים הקטנים והבינוניים גם מבחינת הנגישות למקורות מימון, וזאת בעקבות פניית 'גלובס' אלינו בנוגע להלוואות שמוצעות למגזר זה - רק בכפוף להוכחת קיומו של מחזור שנתי של 25 מיליון שקל בזמן שבפועל רוב העסקים מקיימים מחזורים נמוכים יותר. הנושא טופל ואנחנו מסכמים אותו כעת. סוגיית המימון היא מרכיב חיוני להצלחת העסקים הקטנים והבינוניים, ועם זאת, התוכנית 'נטו תעשייה' רחבה ומתייחסת לכלל העסקים בישראל. כפי שאמרתי, יש לשקול תוכנית כוללת וממוקדת רק לעסקים הקטנים והבינוניים".

המהלכים ששר הכלכלה מתכוון לקדם במשרדו

* הרחבת דרכי הגישה למימון

* הקלות במס לעסקים קטנים ובינוניים

* הרחבת הסיוע והייעוץ מהמדינה באמצעות תוכנית מעו"ף

* צמצום הרגולציה באמצעות מעבר מפיקוח אקטיבי לתצהירים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988