חוקי, אבל...

המהלך של אי.די.בי אולי לא מנוגד ללשון החוק, אבל הוא מנוגד לתכליתו

אדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי
אדוארדו אלשטיין / צילום: תמר מצפי

אחת המהפכות החשובות, אך השנויות במחלוקת, שהוביל אהרן ברק בתקופתו כשופט ונשיא בית המשפט העליון, הייתה המהפכה הפרשנית. עד בואו של ברק, השופטים היו מפרשים את חוקי המדינה לפי השיטה הטקסטואלית (הפירוש המילולי הפשוט של הטקסט) ובניסיון למצוא את כוונת הכנסת בעת חקיקת החוק.

ברק חשב ששופטים צריכים לפרש טקסט משפטי לא רק לפי לשונו ולא רק לפי כוונת המחוקק - אלא גם, ובעיקר, באופן שיגשים בצורה הטובה ביותר את התכלית של הנורמה הטבועה באותו חוק. את עמדתו הסביר ברק בכך שלכל נורמה משפטית יש תכלית, ושתכליתו של חוק היא לא להגשים את כוונת חברי הכנסת שישבו בבית המחוקקים בזמן שהחוק אושר, אלא להביא לשינוי חברתי מסוים.

"בקביעת התכלית, ההנחה היא כי חוק אינו יצירה יחידה של מחוקק חד-פעמי הפועל בחברה בת-חלוף. החוק הוא יצירה נמשכת של מחוקק קבוע הפועל בחברה חיה ותוססת. על כן, תכלית החוק אינו מושג סטטי, אלא מושג דינמי", כתב ברק באחד מספריו עבי הכרס.

השינוי החברתי שחוק הריכוזיות נועד לקדם הוא צמצום הריכוזיות והגברת התחרות במשק. זאת, בין היתר, כדי להביא לירידת מחירים לתועלת הציבור ובאופן שתואם את דיני ההגבלים העסקיים בכלל.

בפריזמה הזאת, ראוי לבחון את תרגיל קיפול השכבות על-ידי אי.די.בי שנחשף ב"גלובס" ב-24 באוגוסט ושנדון אתמול (ב') בוועדת הכספים של הכנסת. ובחינה כזו מעלה, כפי שכתבנו בעבר, וכפי שהבהירה בוועדת הכספים עו"ד רוני טלמור - נציגת משרד המשפטים, שהעסקה המוצעת על-ידי אי.די.בי לקיפול שכבות "לא עולה בקנה אחד עם רוח חוק הריכוזיות".

קיראו עוד ב"גלובס"


יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הקשה על נציגת משרד המשפטים ושאל אותה "מה יקרה אם יתברר שעסקת אי.די.בי היא בניגוד לרוח החוק, אבל היא לא מנוגדת לחוק?". על כך השיבה טלמור: "אני לא נביאה. לשון החוק לא עוזרת לנו כאן".

אם אהרן ברק היה נשאל על-ידי גפני את אותה שאלה, ברק היה כנראה משיב ש"רוח החוק", או "תכלית החוק", צריכה לגבור במקרה זה על לשונו.

ובפשטות - המהלך של אי.די.בי לקיפול קומה בפירמידה באמצעות מכירת דסק"ש בהלוואת מוכר אולי לא מנוגד ללשון החוק הפשוטה, אבל הוא מנוגד לתכליתו. ולכן, פרשנות תכליתית, להבדיל מלשונית, מביאה למסקנה שהוא מנוגד לחוק.

שרת המשפטים, איילת שקד, הבהירה כי היא לא תפעל להתקנת תקנות שימנעו את ניצול הפרצה בחוק על-ידי אי.די.בי, משום שאין זה ראוי לשנות את כללי המשחק באמצע הדרך מבלי לתת התראה סבירה מראש. אבל מי שמנסה לשנות את כללי המשחק שנקבעו, את התכלית של הנורמה המשפטית העומדת בבסיס אחד מסעיפיו של חוק הריכוזיות, היא דווקא אי.די.בי - ואין שום סיבה שהרגולטורים יאפשרו לה לעשות את זה על חשבונו של הציבור.

לכתבה הקודמתשכפול המודל של ביהמ"ש הכלכלי