מה היה קורה אילו

ענף הביומד הישראלי: דוגמה בולטת של השפעת סקטור על שוק שלם

חברת הביומד ביוליין / צילום: אתר החברה
חברת הביומד ביוליין / צילום: אתר החברה

כולנו מודעים לתקופת הדשדוש הארוכה במיוחד שעוברת הבורסה המקומית שלנו. אורך התקופה קצת מפתיע לאור העובדה שכלכלתנו נחשבה, ועדיין נחשבת ומדורגת, כאחת ממפיקות המרגליות של נתוני המאקרו מבין המדינות הדומות לנו. טיב של נתוני מאקרו הגורם להמשכיות של דירוג חיובי במיוחד מצד חברות הדירוג הבינלאומיות, והגורם להרבה מן החוזק היחסי של המטבע שלנו, השקל, מול הדולר האמריקאי.

למעשה, ובאופן פרדוקסלי, חוזק זה מהווה זמן רב משקולת על צוואר חלק מן הסגמנטים החשובים של הכלכלה שלנו (ייצוא) וכאב ראש לא קטן אצל קובעי המדיניות ובנק ישראל במיוחד. לכל הדעות הבינלאומיות, אנו ממשיכים להיחשב למשק יציב, וצומח יותר מאשר חברים די רבים מן ה-OECD.

אז מה יכול להיות ההסבר לאותו מהלך של הלוך ושוב בלתי פוסק בשוק המניות העיקרי שלנו, זה הנמצא תחת הכותרת של מדד ת"א 35, כאשר איפיונו הטכני ניתן להגדרה כתנועה בין 1500 ו-1350 במדד?

יש לכך כמה תשובות אפשריות, ואני מניח שאין כאן תשובה אחת בלבד. אבל רציתי לתת כאן הוכחה חזותית להשפעה הקשה של סקטור אחד מבין כולם, אשר הקשה במיוחד על מגמה חיובית פוטנציאלית. מדובר כמובן בסקטור מניות הפארמה אשר נמצאות במדד הנקרא ת"א ביומד . הנה גרף מן הבורסה בעניין זה:

משה-שלום-ביומד-26-09
 משה-שלום-ביומד-26-09

קיראו עוד ב"גלובס"


מיד יטענו שבמדד הביומד ישנן הרבה מאוד מניות קטנות אשר אינן מהוות משקל נאות להשפעה גדולה על המדדים העיקריים. זה נכון אבל ישנן גם מניות כבדות למדי, כמו טבע, אשר ממלאת מקום זה בצורה חשובה למדי יחד עם אחרות בתחומיה.

הגרף מראה את מדד הביומד (הצהוב התחתון), ומדד ת"א 35 (החום העליון) מאז מרץ 2014 ועד עתה. מדוע מאז? כי אז היה השיא של אותו מדד רפואה, ומאז ראינו הידרדרות כללית שלו בכ-70% מאותו שיא.

שימו לב שחוץ לתקופה יחסית קצרה של עליות ב-03-2015 אנו רואים יציבות של ברזל סביב קו התמיכה התחתון במדד המניות הכללי. לא רק זאת אלא שאותה עלייה קצרה תוקנה די מהר, דהיינו סביב 09-2015, ומאז שוב אותה יציבות תחתונה.

מול תמונה זו אנו יכולים לומר שני דברים:
• אם סקטור הביומד-פארמה לא היה מאבד כל כך הרבה מערכו, ובמיוחד מניות כבדות כל כך כמו טבע, אין ספק שלמדד הכללי היה סיכוי למגמה חיובית טובה ובריאה.
• שנית, מול אותו סקטור מדכדך היו לנו סקטורים מאזנים אשר מנעו מן המדד הכללי לצלול מטה. ההגיון מצביע מיד על הסקטורים הפיננסי והנדל"ני.

מה שמעניין הוא ששני אלו לא הצליחו להתגבר על המשבר שבסקטור הנופל אלא רק ייצבו את המצב. מה המסקנה מכל זה? לי יש רק אחת: השקעה פאסיבית במדד כללי בהחלט יכולה להיות אלמנט של שקט יחסי, עקב הגיוון הגדול שבו. אבל, יש בהחלט חשיבות במה שהסקטורים הענפיים עושים מגמתית כאשר מהלך ארוך ועמוק שלהם יכול בהחלט להוות מכשול או תמריץ משמעותי. בקיצור, מעקב ואולי גיוון ענפי ולא הצמדה למדדים על פי גודל לעתים היא הדרך הטובה יותר.


משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

לכתבה הקודמתהון או תשואה?