סימנס ישראל הורשעה בקשירת קשר לפשע ותשלם 63 מ' ש' קנס

(עדכון) - זאת במסגרת הסדר טיעון ■ בכך מגיעה פרשת סימנס לסיומה, לאחר שבכירים בחברת החשמל הורשעו במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד באותה פרשה, והושתו עליהם עונשי מאסר משמעותיים

לוגו סימנס / צילום: רויטרס Edgard Garrido
לוגו סימנס / צילום: רויטרס Edgard Garrido

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע היום (ב') את סימנס ישראל - חברה ישראלית בשליטת הקונצרן הבינלאומי סימנס - בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, וזאת על-פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון, ותשלם קנס בסך 63 מיליון שקל למדינה. 

לפי ההסדר, סימנס ישראל הודתה בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, וכן הסכימה כאמור לדרישת המדינה כי ישולם קנס בסך 63 מיליון שקל לקופת המדינה. כמו כן, לפי ההסדר יוארך בשנה מינויו של המפקח החיצוני שמונה לחברה במסגרת ההסדר שנחתם סימנס הבינלאומית.

עם הרשעת החברה מגיעה היום הפרשה לסיומה, לאחר שבכירים בחברת החשמל הורשעו במסגרת הסדר טיעון בקבלת שוחד, והושתו עליהם עונשי מאסר משמעותיים.

לפי כתב האישום המתוקן, בו הודתה החברה, בתקופה הרלוונטית לאישום, כאשר לסימנס העולמית ולסימנס ישראל היו אינטרסים כלכליים משמעותיים בחברת החשמל, נרקמו בין סימנס וסימנס ישראל לבין בעלי תפקידים שונים בחברת החשמל יחסים שחרגו מיחסי עבודה מקובלים בין נציגי חברה ממשלתית לנציגי ספק המשתתף דרך קבע במכרזי החברה. בנוסף, סימנס ישראל הורשעה בגין מעורבותה ביצירת תשתית להעברת כספים מסימנס העולמית לנמענים שונים ובהסתרת מקורם – תוך שימוש בחשבונות קש והסכמי ייעוץ פיקטיביים.

לפי כתב האישום המתוקן, במסגרת מעורבותה של סימנס ישראל הועברו בסך הכל 9.5 מיליון דולר, שהיו מיועדים לתשלומי שוחד לעובדים בכירים בחברת החשמל. במקביל, הועברו מכספים אלה תשלומים לעובדים בכירים בחברת החשמל החל ממרץ 2002 ואילך. בסך-הכול שולמו בפועל כ-2.5 מיליון דולר לעובדי חברת החשמל.

קיראו עוד ב"גלובס"


לדברי הפרקליטות, ההחלטה להתקשר בהסדר האמור התבססה על נסיבותיה הייחודיות של הפרשה בעניינה של החברה, ובין היתר על השיקולים הבאים:

מדובר באירועים שהתרחשו בין השנים 2004-1999 והחברה ביצעה תהליך מקיף ומשמעותי של שינוי התרבות הארגונית שאפיינה אותה בעבר, וזאת בין היתר על-ידי קביעת תכנית ציות מקיפה למניעת הישנות מקרים מהסוג המתואר בכתב האישום ועל-ידי מינוי מפקח חיצוני לצורך פיקוח על אכיפת המדיניות האמורה ועל קיומם של הליכי ציות לחוק נאותים ומספקים.

כחלק משינוי התרבות הארגונית ולקיחת האחריות על מעשי העבר, מסרה החברה כי כלל העובדים המעורבים במעשים נשוא כתב האישום עזבו או פוטרו על-ידה לפני שנים רבות, וכן שכל הנהלתה הוחלפה מאז האירועים נשוא כתב האישום.

המדינה קיבלה לידיה ועיינה בדוחות המפקח החיצוני ביחס לשנה שחלפה מאז מינויו, ועל-פי האמור בדוחות אלה הנאשמת אימצה לעצמה כללי התנהגות המשקפים סטנדרטים נאותים של ציות לחוק.
למדינה הוצג הנזק הבלתי מידתי שיגרם לחברה מהמשך ניהול ההליך הפלילי כנגדה.

לדברי הפרקליטות, לאור שיקולים אלה ותנאי ההסדר, סברה המדינה כי חתימת ההסדר עם סימנס ישראל משרתת את תכליות האכיפה נגד תאגידים ועונה על האינטרס הציבורי בנסיבות העניין, זאת אף שככלל הנורמה המצופה מתאגידים היא להטמיע מראש תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית ונורמות נאותות של ציות לחוק, ולגילוי יזום, מלא ומידי לרשויות לאחר גילוי דבר ביצוען של עבירות.

הפרשה כללה חקירה מאומצת ומורכבת של מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, במסגרתה בוצעו חיקורי דין ברחבי העולם, נוכח הצורך לחשוף את מנגנון הסתרת כספי השוחד באמצעות חשבונות קש.

את התיק ניהלו עורכי הדין יהודית תירוש-גרוס, אבי ארוניס ואסף עיסוק ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה).