מלחמה בטחנות קמח

למה אנחנו משלמים כל-כך הרבה על לחם מלא?

לחם אחיד / צילום: תמר מצפי
לחם אחיד / צילום: תמר מצפי

בתזמון קוסמי באותו יום מתפרסמות שתי בשורות שלכאורה אין ביניהן קשר: הסדר טיעון נוסף במסגרת קרטל הלחם, והידיעה על כך שאיש לא ניגש למכרז הממשלתי שמציע תמיכה של 30 מיליון שקל בייצור לחם מקמח מלא זול. המכרז נועד להגביר את התחרות בענף באמצעות סיוע ממשלתי, אשר יביא להגדלת היקפי הייצור והגדלת מספר המאפיות בעלות כושר ייצור תעשייתי.

האירוע השני כביכול שולי, עליו לא נשמע בתקשורת, אך בפועל הוא מצטרף לרשימת מהלכים שניסו ממשלות שונות לקדם פעם אחר פעם. כבר לפני שנה פנה ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, אל ועדת המחירים של משרדי האוצר והכלכלה ודרש לכנס אותה לצורך הטלת פיקוח על מחירי הלחם מקמח מלא, וגורמים במשרד האוצר דרשו כי החלת פיקוח מחירים על לחם מלא תהיה בתנאי שהלחם הלבן ייצא מהפיקוח. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת ה-18, על ידי חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי כנסת נוספים, ולאחר מכן הוסרה מסדר היום בינואר 2012.

היוזמה הזו, שנכשלה פעם אחר פעם בכנסת, כנראה גרמה למשרדים השונים להרים ידיים מהמאבק הישיר, כלומר הכנסת הלחם המלא לפיקוח, ואילצה אותם להיאבק בהן בדלת האחורית, באמצעות תמיכה בשחקניות קטנות יותר, שאמנם התמיכה תסייע להן אולם ברור שאין להן הכוח להתחרות בשלוש הקבוצות ששולטות בענף.

היוזמה הזו אינה נופלת על קרקע בתולה. בינואר אשתקד הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים את העונש החמור ביותר שהוטל עד כה בתחום ההגבלים העסקיים בשל פגיעה בתחרות, על ראשי המאפיות הגדולות בישראל - שנת מאסר בפועל על יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ותקופת מאסר זהה על ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ', בגין הרשעתם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת "קרטל הלחם". במארס האחרון הוקל העונש וצומצם לשלושה חודשי מאסר בפועל במקום שנה.

לא לחינם מנסים לקדם במשרד הכלכלה את התחרות בתחום הקמח המלא שנחשב ליקר יותר. מחירו של הלחם המלא יהיה זהה ללחם אחיד פרוס (750 גרם) שנמצא בפיקוח: 6.40 שקלים בלבד, לעומת 11-15 שקל ללחם מלא כפי שהוא נמכר היום ברשתות השיווק.

קיראו עוד ב"גלובס"


כבר ביום שבו פורסם המכרז נכתב על גבי דפי עיתון זה כי לפי ההערכות של השחקנים בענף 30 מיליון שקל אינם סכום שיכול להכניס שחקן חדש לשוק, או לחזק שחקן קיים כך שיוכל לייצר כמויות מספיקות למכירה לרשתות הקמעונאות. לפי ההערכות בשוק, הקמה של מאפייה גדולה מצריכה השקעה של 150 מיליון שקל, ולא קיימת בשוק מאפייה בינונית משמעותית שניתן לחזק.

היום גם מותגי הלחם הפרטיים של שופרסל ורמי לוי מיוצרים על ידי המאפיות הגדולות. כלומר, 30 מיליון שקל עשויים להפוך לטיפה בים בתעשייה שמגלגלת קרוב ל-3 מיליארד שקל. בנוסף למאפיות הגדולות שמוכרות לחם מפוקח, פועלות בשוק כ-200 מאפיות קטנות שמוכרות בעיקר לחמים מיוחדים.

נראה כי המלחמה בהורדת מחירי הלחם שעדיין לא נמצא בפיקוח, הפכה רשמית למלחמה דון קישוטית בטחנות רוח. או לכל הפחות בטחנות קמח.