"בצוק איתן עבדתי מהממ"ד ואף אחד בצרפת לא הרגיש"

הפורטפוליו של עו"ד סטפני מולכו, מנהלת הסניף הישראלי של משרד עורכי הדין הצרפתי BERSAY, המלווה חברות ישראליות בעסקות בצרפת ובאירופה

עו"ד סטפני מולכו / צילום: יונתן בלום
עו"ד סטפני מולכו / צילום: יונתן בלום

אני: ביזנס אוריינטד. יסודית ונחושה.

משפחה: סבתא-רבתא מצד אמא נרצחה במחנות השמדה וסבא ושאר המשפחה הסתתרו אצל שתי אחיות. כילד, הוא היה זה שדאג לכולם למזון. סבתא נולדה בגרמניה ועברה עם משפחתה לצרפת באמצעות מתווכים שלקחו את כל הונם. סבא וסבתא נפגשו בפרברי פריז אחרי המלחמה ונשארו שם. הצד של אבא מטוניס. כשפרצו הפרעות בשנות ה-50 המוקדמות, הוא ברח עם משפחתו לצרפת לבדו ופתח חנות בגדים בפאתי פריז, ברחוב שבו הייתה חנות שבה אמא עבדה כמוכרת, וכך הכירו. הם היו מאוד שונים - הוא מזרחי, היא מערבית - והם עברו ממקום למקום עד שהתיישבו בקרטיי, שם הייתה קהילה יהודית גדולה.

ילדות: הייתי בגן חילוני וכשיום אחד הגעתי הביתה ודרשתי עץ של כריסמס, אמא הסכימה לקנות ואבא התנגד. אז הוחלט לשלוח אותי למסגרות יהודיות. למדתי ב"אוצר התורה" עד התיכון, יחד עם אחותי ואחי. למדנו עד חמש בבית הספר והיינו בחוגים עד שבע, כך שלא היה לנו כמעט זמן פנוי.

קריירה: רציתי ללמוד פסיכולוגיה ואיכשהו הגעתי למשפטים. עבדתי כמשפטנית במשרד שהתמחה במסים, נשארתי שם ארבע שנים, שבמהלכן החלטתי שאני רוצה להיות עיתונאית משפטית. כבר הייתי בתהליך לקבלת תעודת עיתונאי, אבל השכר שהציעו לי לא היה מספק אז התחלתי לשלוח קורות חיים וכך הגעתי ל-BERSAY.

שלמה: בעלי, היה איש מכירות בכיר ב"דל" בצרפת עד שהגענו לארץ. נפגשנו דרך בת-דודה והתחתנו תוך כמה חודשים. אנחנו הורים לתאומות, שלמזלנו אמא עזרה לגדל והיום אנחנו גרים בנתניה.

דת: שנה לפני שעלינו לארץ התחלתי לחבוש פאה - כי כיסוי ראש לא מקובל בצרפת - אחרי תהליך ארוך שעברנו יחד. התחזקות איטית.

קיראו עוד ב"גלובס"


BERSAY 1: ויתרתי על חלום העיתונות ונכנסתי למחלקת רכישות ומיזוגים. טיפלנו בין היתר בחברות כמו "ארבה" ו"לי קופר". סך הכול הייתי שם תשע שנים.

ישראל: החברה הכי טובה שלי בבית הספר היהודי עלתה לארץ אחרי הבגרויות, ובאתי לבקר אותה מדי פעם. חמי וחמותי עשו עלייה כשהתחתנו ואמרתי לשלמה שגם אני רוצה - ולבסוף הוא הסכים. לא חיכיתי לרגע: הלכתי לסוכנות היהודית והודעתי במשרד שעוד שנה אנחנו עולים לישראל.

BERSAY 2: הייתי במסלול להפוך לשותפה, ולמחרת, מייסד המשרד, ג'רום ברסי, יהודי ציוני, קרא לי אליו ושאל אם אני רוצה להקים סניף בישראל. התחלתי ללמוד באולפן בפריז ועברתי את רוב מבחני ההסמכה הישראלים. בין ראש השנה ליום כיפור 2009, כשיום לפני כן עשיתי קלוזינג לעסקה גדולה - נחתנו בארץ. הקמתי את המשרד בתל אביב ובמקביל סיימתי את המבחנים. אנחנו עוזרים לחברות ישראליות לעשות עסקים בצרפת, או להיכנס לעסקים באירופה דרך צרפת. אני מנהלת אותו לבד מכאן ועובדת מול הצוותים שלנו בצרפת, יוצרת את מערכות הקשרים ומסייעת בכל דבר בליווי צמוד. אנחנו מתעסקים בקלינטק, מלונאות, בנקאות, קוסמטיקה, בגדים, מזון ופרמצבטיקה. אנחנו גם מחברים חברות כמו AIRBNB, אקספדיה וטוטאל לעסקים פה.

וויביט: סטארט-אפ בתחום הזיכרון למחשבים, שגייס חמישה מיליון דולר באוסטרליה ורצה להיכנס לצרפת. פתחנו להם את השוק, הדרכנו אותם בענייני המיסוי המקומי והיום יש להם שם חברה בת.

עורכי דין זרים: מאוד מכבדים את המיומנות שלנו בישראל, יש תחושה של יחד ולא של תחרות.

השפעות גיאופוליטיות: בצוק איתן עבדתי מהממ"ד על עסקה גדולה ואף אחד בצרפת לא הרגיש. יש הפרדה מוחלטת בין העסקים לפוליטיקה, אף על פי שאני מניחה שזה נמצא בסאב-טקסט.

עידוד הייטק: הנשיא עמנואל מקרון, הכריז לא מזמן על הקמת קרן חדשנות חדשה שאמורה להתחיל לפעול בקרוב ולתת הקלות נוספות לחברות הייטק שייכנסו למדינה, בנוסף על אלה שכבר יש.

הגדרה עצמית: הישראלים רואים אותנו תמיד כעולים חדשים, אבל כשאני בביקורים בצרפת, אני תמיד רוצה כבר לחזור לכאן.

פנאי: מקדישה את רובו לטיפול בילדים ובהכנות לשבת, שהיא חלק חשוב ומרכזי בחיים שלנו.

תפיסת עתיד: יש לי עוד הרבה מה לעשות במשרד, בעיקר להביא את החברות הישראליות שמעדיפות להיכנס לאירופה דרך גרמניה ובריטניה - לבחור באופציה הצרפתית.

לכתבה הקודמתהפרופ' שרוצה להשתיל ראש: "אני מאמין שהפציינט לא ימות"