הנקראות ביותר

היום שאחרי ההמלצות: מה צפוי לקרות עכשיו עם תיקי נתניהו?

מי שסבור שסאגת תיקי נתניהו הסתיימה, ייאלץ להמתין עוד חודשים ארוכים להכרעת היועמ"ש אם לקבל את המלצות המשטרה ■ אם מנדלבליט יחליט להעמיד את רה"מ לדין, עוד ממתין הליך של שימוע

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: דני מרון
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: דני מרון

המשטרה פרסמה אמש (ג') את סיכום תיקי החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל דווקא היום חשוב לזכור כי גורלו המשפטי של נתניהו לא יקבע על-ידי המשטרה אלא רק על-ידי הפרקליטות; ודווקא היום חשוב להזכיר כי ישנם מקרים לא מעטים שבהם המשטרה מסכמת חקירה באמירה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של חשוד (או בעגה המקובלת "ממליצה" על העמדה לדין) - אך הפרקליטות יושבת על המדוכה ומחליטה לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום.

כך קרה לאחרונה, לשם הדוגמה, בעניינו של גיל שפר, לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו. המשטרה המליצה להעמיד את שפר לדין בגין מעשה מגונה, אך הפרקליטות החליטה לסגור את התיק בשל חוסר ראיות.

בתווך הזה, שבין סיום החקירה והמלצת המשטרה לבין החלטה סופית של הפרקליטות, מתקיים לעתים הליך שימוע, שבמסגרתו מקבל החשוד - אם נמצאה נגדו תשתית ראייתית לכאורית לפלילים - הזדמנות נוספת לשכנע בחפותו.

וכל התהליך הזה אורך חודשים ארוכים. גם בתיקי נתניהו, לפי הנוהל המקובל, המשטרה תעביר את תיקי החקירה לפרקליטות, ואז ניסיון העבר מלמד כי ייקח לאנשי הפרקליטות - בראשות היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט - עוד חודשים ארוכים להחליט אם לאמץ את המלצות המשטרה במלואן או את חלקן ולזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי ובגין אילו סעיפים; וגם אם ייערך שימוע לנתניהו, יעברו אחריו עוד חודשים רבים נוספים עד שתתקבל החלטה אם להעמידו לדין.

ובמילים אחרות, הציבור הישראלי שכבר מחכה למעלה משנה לתוצאות החקירה - בין שמדובר במי שרוצה שנתניהו ייצא ללא פגע מהחקירה, ובין שמדובר במי שחושב שצריך להעמיד את ראש הממשלה לדין - יצטרך להמשיך להיאזר בסבלנות כדי לדעת אם בכוונת המדינה להעמיד לדין פלילי את נתניהו או לא.

תיק המתנות: שוחד או הפרת אמונים?

בינתיים, ניתן לומר שהמשטרה וגם לפחות חלק מהגורמים בפרקליטות רואים בתיק המתנות ("1000") כתיק שנמצאה בו תשתית ראייתית להעמדה לדין של נתניהו בגין שוחד או לכל הפחות בגין הפרת אמונים או קבלת דבר במרמה.

עוד בנושא דין וחשבון


מנגד קו ההגנה של נתניהו, שלפיו "לא יהיה כלום כי אין כלום", מתבסס בעיקר על הטענה כי האלכוהול, הסיגרים, וטובות ההנאה האחרות שקיבל "במתנה" מאנשי העסקים, ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, ניתנו על בסיס חברי בלבד. עוד טוען נתניהו כי הוא קיבל ייעוץ משפטי, שלפיו מותר היה לו לקבל את "המתנות".

כדי להוכיח שנתניהו עבר עבירה חמורה של שוחד במסגרת יחסיו עם מילצ'ן, יש להוכיח כי נתן תמורה למתנות שהמיליארדר הרעיף עליו. בנקודה זו לא פשוט לקשור בין המתנות וטובות ההנאה לבין מהלכים שעשה נתניהו לכאורה לטובת אינטרסים של מילצ'ן, למשל בנוגע לעסקת מכירת ערוץ 10, או הסיוע של נתניהו למילצ'ן בעניין הוויזה לארה"ב. זאת, גם לאור מערכת היחסים החברית לכאורה בין השניים, וגם כי נתניהו טוען שפעל ממניעים לגיטימיים ולמען אינטרסים של המדינה.

כך, למשל, לפי הפרסומים, נתניהו שוחח ב-2014 כמה פעמים עם מזכיר המדינה האמריקאי דאז, ג'ון קרי, כדי שיסייע להסדיר את אשרת השהייה של מילצ'ן בארה"ב. זאת, לאחר שארה"ב החלה להקשות בנושא על מילצ'ן, כשהתברר שהוא פעל בשירות המוסד. אולם נתניהו טוען כי ההתערבות הייתה אינטרס מובהק של המדינה, שצריכה, מוסרית ועניינית, לעזור למי שנפגע בשל העובדה שפעל בשליחותה.

תיק מוזס: "אותי חוקרים?"

אחד מהקלפים החזקים שבידי המדינה בשני התיקים הוא העדות שמסר ארי הרו, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, ועד המדינה שגייסה המשטרה. לפי פרסום בערוץ 10, הרו סיפר בעדותו כי נתניהו שאל את מילצ'ן אם הביא לו סיגרים, באותה שיחה ממש שבה ביקש ממנו מילצ'ן סיוע בהארכת תוקף הוויזה שלו לארה"ב. אם הדברים נכונים, יש בכך כדי להוכיח לכאורה את מערכת ה"קח ותן" שהייתה בין נתניהו למילצ'ן.

עדת מפתח נוספת היא העוזרת של מילצ'ן, הדס קליין, שמסרה עדות מפורטת שלפיה הזוג נתניהו הוא שיזם את קבלת ה"מתנות" ממילצ'ן ומפאקר. לשיטת המשטרה, עדותה של קליין מוכיחה כי הזרמת הסיגרים, האלכוהול והתכשיטים בשווי מאות אלפםי שקלים לאורך תקופה ארוכה מאנשי עסקים לנתניהו ומשפחתו לא יכולה להיחשב כ"מתנה".

במסגרת תיק "2000" חשוד נתניהו שקיבל שוחד ממו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בדמות הבטחה לסיקור אוהד לנתניהו ב"עיתון של המדינה", בתמורה לכך שנתניהו יפעל לצמצום עוצמתו של עיתון "ישראל היום", המתחרה ב"ידיעות". אולם, ב"שטח" לא נראה כי התוכנית יצאה לפועל, ובמציאות נתניהו פעל לא אחת נגד האינטרסים של מוזס.

נתניהו תימצת את קו ההגנה שלו בתיק זה כבר בינואר, כשאמר: "אין מי שנלחם נגד 'חוק ישראל היום' (החוק שהנועד למנוע את חלוקתו בחינם של העיתון - ח' מ') יותר ממני, ועשיתי זאת מטעמים של חופש הביטוי, של גיוון, של פלורליזם.. ואותי חוקרים? אותי מאשימים? זו בדיחה גרועה. לפני שחוקרים אותי, צריכים לחקור את כל 43 חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק וקיבלו עיתונות מלטפת מנוני מוזס, ולא מתקפות חוזרות ונשנות מעל דפי העיתון, כפי שאני קיבלתי". 

הימים שאחרי ההמלצות
 הימים שאחרי ההמלצות

שאלה של מדיניות משפטית

בכל מקרה, מעבר להכרעה בראיות ובפרטים הקטנים, בבואם להכריע בתיקי נתניהו, יצטרכו היועמ"ש ובכירי הפרקליטות לשאול את עצמם אם החברה הישראלית יכולה להשלים עם מצב שבו ראש ממשלה דרש וקיבל מתנות וטובות הנאה בשווי-עתק מאנשי עסקים שהוא פעל לא אחת למען האינטרסים שלהם, והדבר לא יהיה מנוגד לחוק? והאם ייתכן שראש ממשלה יישב במחשכים עם מו"ל של העיתון הנפוץ במדינה (או השני הכי נפוץ) ויזמום איתו מזימות לקידום אינטרסים של שניהם, ייצור אתו מערכת יחסים מושחתת של "תן וקח" הרחק מעיני הציבור ועל גב הציבור, והדבר לא ייחשב פלילי?

במשפט, אפילו במשפט העוסק בעבירות צווארון לבן, אין שחור ולבן. מדובר בשאלות שהן לא רק שאלות של ראיות, אלא גם של מדיניות משפטית. 

הימים שאחרי ההמלצות
 הימים שאחרי ההמלצות

הקואליציה יציבה - לפחות עד הכרעת מנדלבליט

בזירה הפוליטית לא ניתן לזהות כיום שרים בולטים שיראו לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדלת החוצה מיד לאחר פרסום המלצות המשטרה, וזאת גם כאשר הן יכללו את ההודעה המפוצצת על "חשד לעבירת שוחד".

כזכור, במצב דברם דומה יחסית לפני כעשור, לא המתין ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לסיכום תיקי החקירה נגדו על-ידי המשטרה והודיע שלא יתמודד שוב על ראשות קדימה. שני שריו הבכירים (אז), אהוד ברק וציפי לבני, קראו לו לפרוש מתפקידו, כאשר הבינו את חומרת המידע שהתקבל בעדות המוקדמת של איש העסקים, משה טלנסקי, בפרשת "מעטפות הכסף". אולמרט הודיע כי לא ימשיך לכהן ראש הממשלה אחרי הפריימריז הצפויים על ראשות קדימה, ורק חודשיים לאחר מכן מסרה המשטרה את המלצותיה בתיק.

הפעם לא נראה כי שריו הבכירים של נתניהו ושותפיו לקואליציה ינהגו כמנהג ברק ולבני ו"יראו לו את הדלת". הפעם גם בסביבתו של נתניהו מעבירים את המסר שאין לו כוונה להתכופף בפני הודעת משטרת ישראל, ושממילא זה לא רלוונטי להמשך דרכו, שכן רק היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל סמכות להחליט על כתב אישום.

גם אם יחליט מנדלבליט להגיש כתב אישום, ספק אם נתניהו ישקול להתפטר מתפקידו, והוא עשוי אף לבחור לנהל מערכת בחירות כאשר הוא מואשם בתיק פלילי, דבר שהוא חסר תקדים במדינה.

יצוין כי לשיטת נתניהו, פסק הדין שקבעו כי על שרים להתפטר כאשר יש החלטת יועמ"ש להגיש נגדם כתב אישום (הלכות דרעי ופנחסי) - אינם חלים עליו. זאת, כיוון שמעמדו של ראש הממשלה שונה ממעמד השרים (ראש ממשלה, בניגוד לשר, אינו יכול לחזור לתפקידו אם מזוכה בבית המשפט).

בצמרת הליכוד אין כיום שר שמוכן לשמש כ"כליא הברקים" של הזעם הליכודי ולהיות הראשון שיגיד פומבית שראש הממשלה נתניהו לא יכול להמשיך בתפקידו. הדבר מצריך מהם אומץ-לב ציבורי, כיוון שמתפקדי הליכוד צפויים לכעוס ואף להעניש את מי שיוביל את נתניהו אל מחוץ ללשכת ראש הממשלה. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!