הנקראות ביותר

על המדינה להפריד את הדת ממוסד הנישואים

למרות ההתפתחויות בדיני המשפחה, נותרו עוד מספר תחומים שדורשים טיפול

גירושים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גירושים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשנתיים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בדיני המשפחה בישראל. לאחר שנים של פסקי דין סותרים שיצאו מבתי המשפט למשפחה, מאבקי כוח בין ארגוני נשים לגברים, אמירות חד-משמעיות מבית המחוקקים ומבית משפט העליון שחוללו שינויים אשר תוצאותיהם ניכרות בשטח.

השינוי הראשון הוא החוק להסדר התדיינות בדיני משפחה, שנכנס לתוקף ביולי 2016. המטרה: למנוע סכסוכים ארוכים וקשים בהליכי גירושים, ומעורכי דין לענייני משפחה להבעיר אש בהליכי-סרק ובתלונות-שווא (מוניטין שיצא לחלקם), בטרם תתקיים הידברות בין הצדדים להסדרת המחלוקות בדרכי נועם ופשרה. בעקבות החוק השתנה השיח בדיני משפחה, והגישור רווח יותר.

אמנם ישנם בעיות וכשלים ביישום החוק בשטח, והתחושה בקרב עורכי דין היא שמדובר בעיכוב הליכים שמאריך אותם ולעתים משיג את ההפך מייעודו. אך נראה כי עדיף לחפש דרכים שבהן אנשים ישכילו לסיים זוגיות בהבנה ובלי הרס המשפחה, ולכן התבקש לייצר מציאות אחרת בעניין.

מגמת הגישור ומאבק חברתי שנמשך שנים הובילו לפסיקה עקרונית חדשנית של בית המשפט העליון בחודש יולי 2017, בעניין משמורת משותפת וחלוקת נטל המזונות בין הורים פרודים.

פסק דין ארוך, שדן בחיוב אב במזונות ילדים כאשר ישנה חלוקת זמנים שווה של ילדים בני 6 ויותר, בין ההורים ושוויון בהכנסות (ואף שכר גבוה יותר לאם), קבע כי מעתה יחול שוויון בחיוב המזונות בין אב לאם לפי 3 פרמטרים: זמני שהות של הילדים עם ההורה, הכנסות ההורים וצורכי הילד. עד פסק הדין הזה, האב חויב לשלם לאם את מזונות ילדיו כמעט בכל מקרה.

בעידן שבו אבות רבים מעורבים בגידול ילדיהם, ושהליך הפירוד לא מונע מהם לרצות להיות נוכחים בחיי ילדיהם, בעוד שרמת שכרם פחותה, דומה או זהה לשכר האם, אין הצדקה לחייבם אוטומטית במזונות על רקע מגדרי. החובה הזו הובילה אבות רבים להתמוטטות כלכלית, וגררה קולות לשינוי. מנגד, ארגונים פמיניסטיים נלחמו נגדו, דבר שסותר את האג'נדה הפמיניסטית לשוויון מגדרי.

קיראו עוד ב"גלובס"


אלא שבית משפט העליון אמר את דברו והרים את דגל השוויון המגדרי בדיני המזונות. אמנם, אין עדיין שוויון מלא במזונות, אלא רק אחרי גיל 6, אך נראה כי בתי משפט למשפחה כבר מרחיבים את החלוקה מעבר לכך.

כמו כן, ישנם עדיין פערים מגדריים בדיני משפחה, כמו בענייני הגירושים בבית דין רבני וחזקת הגיל הרך, אולם מגמת השוויון המגדרי כבר כאן, והיא מופיעה רבות בפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה.

למרות השינויים המבורכים, עדיין רבה הדרך. היסחפות בשוויון גורמת לעתים נזק כבד לאימהות שמגדלות לבדן את ילדיהן, כאשר האב פחות מעורב. במקרים כאלה ראוי לתת ביטוי כלכלי להיעדרות הפיזית של האב, דרך פסיקת מזונות גבוהים יותר.

הגיעה העת לפטור אותנו מ"חזקת הגיל הרך", ולהותיר את הכרעת האחריות ההורית, באופן שוויוני, לערכאה השיפוטית ללא "חזקות", ואל לנשים לחשוש מאובדן האימהות שלהן בשל כך.

השינוי הנדרש והחשוב ביותר הוא הרחקת הדת מדיני הנישואים והגירושים. זאת, על-מנת לאפשר שוויון אמיתי וזכות להינשא בכל דרך שבה אזרחי המדינה יבחרו לעצמם.

לסיכום, התהליכים והשינויים המהותיים שהתחוללו בשנתיים האחרונות בדיני משפחה נתנו ביטוי למאבקים חברתיים שצפו בשטח. מדובר בתהליך ראוי המבטא קידמה/מודרניות ושינויים חברתיים. התוצאות טרם הבשילו לגמרי, ונראה שיבואו בעקבותיהם שינויים מהותיים נוספים. בין היתר, נדרשים עדיין שינויים מהותיים נוספים שימקמו את דיני המשפחה במקום טוב והוגן הרבה יותר.

■ הכותבת היא עורכת דין ומגשרת. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!