המדינה תחל לפקח על סלקום ופרטנר; תפחית פיקוח על הוט ויס

שר התקשורת איוב קרא הציג היום את הצעת החוק שאמורה להסדיר את שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית • יחד עם זאת, הפיקוח יחל רק מרף הכנסות שסלקום TV ופרטנר TV רחוקות ממנו, ולחוק עוד צפויות תלאות רבות • ומה לגבי פיקוח על נטפליקס? "לא נהיה אור לגוים בסוגיה הזאת"

שר התקשורת איוב קרא / צילום: שלומי יוסף
שר התקשורת איוב קרא / צילום: שלומי יוסף

שר התקשורת איוב קרא הציג היום (ג') באירוע פומבי במשרד את הצעת החוק לאסדרה משמעותית ורחבה של שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית. מדובר במהלך מתבקש שיוצא לדרך באיחור, וגם כעת ספק אם ניתן יהיה להשלים אותו במהלך הכנסת הנוכחית, אך בכל זאת יש לו משמעות, ועשויות להיות לו השלכות משמעותיות על השוק.

המהלך כולל מצד אחד הכנסה של שחקנים חדשים תחת כנפי הרגולציה, סלקום TV ופרטנר TV; ומצד השני את הפחתת הרגולציה על שתי החברות הוותיקות, הוט ו-yes.

לגבי שתי החברות החדשות, סלקום TV ו פרטנר TV - במשרד התקשורת הוחלט, כפי שכבר דווח בעבר ב"גלובס", כי הפיקוח עליהן יעשה לפי עומק חדירתן לשוק. יחד עם זאת, הרף שנקבע בהצעת החוק - הכנסות שנתיות מטלוויזיה בהיקף של 350 מיליון שקל - הוא רף גבוה שכיום שתי החברות החדשות עדיין רחוקות ממנו.

במשרד התקשורת מעריכים כי סלקום TV, הוותיקה והגדולה מבין השתיים, שלה קרוב ל-200 אלף לקוחות, אחראית כיום לכ-5% מהכנסות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, כלומר כ-175 מיליון שקל בשנה - רחוק למדי מהרף הנוכחי. בנוסף, נתון ההכנסות מן הטלוויזיה של סלקום ופרטנר אינו שקוף וגלוי בדוחות שלהן, והן יצטרכו לדווח על כך במיוחד למועצה.

בכל מקרה, חברה שכן תגיע לרף הכנסות של 350 מיליון שקל בשנה, תוכנס לקטגוריה של ספק בינוני ותהיה מחויבת, בין היתר, להשקעה בהפקות מקור שתתבסס על אחוז מהכנסותיה, בדומה לחובה העקרונית שמוטל על הוט ו-yes. בשנה הראשונה המחויבות תהיה להשקעה של 2% מההכנסות, לאחר מכן 5% מההכנסות, ומהשנה השלישית 8% מההכנסות כפי שמחויבות כיום הוט ו-yes. 

מנגד, כאמור, תבוטל חלק מהרגולציה שמוטלת כיום על שתי הבחרות הוותיקות. כיום הוט ו-yes מחויבות להציע חבילת בסיס רחבה מאוד, הנתונה לפיקוח הדוק ואנכרוניסטי של מועצת הכבלים והלוויין, וחוק יבטל את החובה הזו. למעשה, מרגע כניסת החוק לתוקף, הוט ו-yes יוכלו להציע כל חבילה שירצו, כמו שעושות כיום סלקום ופרטנר. כאמצעי ביטחון, החוק שומר לשר התקשורת את הזכות לכפות עליהן חבילת יסוד במחיר ובמבנה מסוים, אך במשרד אומרים כי זכות זו תופעל רק אם ביטול הפיקוח ינוצל לרעה - כרגע, על רקע מצב התחרות בשוק, לא נראה שיש סכנה כזאת. 

מהלומה לרשות המסים
 מהלומה לרשות המסים

החוק כולל שני נושאים נוספים שצריך להתייחס אליהם. ראשית, נקבע בו כי המשחק המרכזי מליגת העל בכדורסל ובכדורגל יהיה מחויב לעבור בערוץ פתוח המשודר בעידן פלוס. אם אכן כך יהיה, רק ערוצי הברודקאסט יוכלו להתחרות על המשחקים הללו, ומחירי הזכויות ירדו, אך בכל מקרה ההוראה תיכנס לתוקף רק לאחר סיום ההסכמים הקיימים בעניין (כיום משודרים המשחקים בספורט 5).

נושא נוסף נוגע לפיקוח על גופי הטלוויזיה הזרים שנכנסים לישראל, ובראשם נטפליקס. "אין לנו כוונה להיות אור לגויים בסוגיה הזאת", אמר על כך מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, וכרגע לא יוטל פיקוח על הגופים הללו. החוק כן כולל פרמטרים מסוימים שלפיהם יוגדר מיהו גוף זר שכן יש להחיל עליו פיקוח במסגרת פעילותו בישראל.

החוק אמור להיות מונח על שולחן הכנסת ולהתחיל לעבור את כל הליכי החקיקה הנדרשים במושב הבא של הכנסת, שייפתח באוקטובר.