רוצים ג'וב בבנק בלונדון או בניו-יורק? פנו למשרד האוצר

משרד האוצר החל לקדם השתלבות של ישראלים בעבודה זמנית בבנקים המולטי-לטרליים ברחבי העולם. מדובר במיזם חדש שנועד להגביר את ההשפעה הישראלית במוסדות הפיננסים הבינלאומיים וגם לחשוף את הכלכלה הישראלית לבנקים. קבוצה ראשונה בת 6 ישראלים יתחילו בחודש הבא התמחות בת שנה בבנק האירופי לפיתוח ולשיקום (EBRD) בלונדון, וישראלי נוסף יתחיל התמחות בבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (IDB).

היוזמה נולדה על רקע המעורבות הישראלית האפסית בפעילות של הבנקים, שמנהלים השקעות בהיקף 100 מיליארד דולר במיזמים בתחומי התשתיות, הבריאות והסייבר בעיקר במדינות עולם שלישי. בדיקה שערך הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה השבוע הראתה כי מתוך כ-8,000 מכרזים שפרסם הבנק העולמי ב-2015, בהיקף כספי כולל של כ-14 מיליארד דולר, זכתה חברה ישראל אחת במכרז אחד שהיקפו כמיליון דולר.

גם הנוכחות הישראלית במוסדות הפיננסיים הבינלאומיים נשחקה עם השנים. בקרן המטבע, בה החלו את דרכם נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג והכלכלן הראשי לשעבר באוצר ד"ר מיכאל שראל, רשומים כיום שלושה עובדים ישראלים מתוך כ-3,600 העובדים בקרן, פחות ממספר העובדים הפלסטינאים.  

לדברי מתן לב-ארי, מנהל היחידה לארגונים בינלאומיים באוצר, נפתחו בשלב זה משרות בשניים מבין ארבעת המוסדות הפיננסיים שישראל חברה בהם (ראה טבלה) ה-EBRD וה-IDB. בשני המוסדות האחרים הבנק העולמי והבנק האסייתי לפיתוח תעשייה (AIIB) אין תכניות התמחות רלוונטיות.

 בנקים מולטי-לטרליים

האוצר שיזם את הפרויקט ניהל את שלב האיתור ואת שלבי המיון המוקדמים. דרישת הסף המרכזית הייתה תואר במקצועות כמו כלכלה, מים או חקלאות כלכלית שרלוונטיים לפרויקטים במדינות מתפתחות. כ-300 איש הציעו את מועמדותם ומתוכם נבחרו 12. לקראת היציאה להתמחות עברו המתמחים הכנה בת שלושה ימים שהסתיימה במפגש עם נשיא המדינה שבמהלכה נפגשו עם גורמים עסקיים ומדענים שהציגו להם את היתרונות שיש לישראל להציע למדינות המתפתחות בתחומים השונים.

"הבנו שאנחנו רוצים ללמוד יותר על הפעילות של הבנקים וגם שתהיה נוכחות ישראלית שתאפשר למוסדות האלה להכיר יותר טוב את מה שישראל יכולה להציע", אומר לב-ארי. "ההתלבטות הייתה אם לקחת שני בכירים ולשלב אותם במשרות בבנק או קבוצה גדולה יותר של צעירים שרק עכשיו סיימו אוניברסיטה או שעשו תפקיד קטן. בחרנו באפשרות השנייה, והשקענו מחשבה בבחירת משרות במחלקות בבנקים שבהן יש להם גם אפשרות להשפיע כאלה שיש להן את הממשק הכי גבוה בתוך עובדי הבנק".

מהמגזר הממשלתי נבחרה לתכנית שני ברלסאור, 33, ראש צוות בנקאות פיננסים במחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים (שאף נבחרה לאחד מ-40 הצעירים המבטיחים של "גלובס" לשנת 2017) שתעבוד במחלקת האגרי-ביזנס. מתמחים נוספים ישובצו במחלקות הפיתוח העסקי הכלכלן הראשי ובמחלקה לתכנון מדיניות. נשיא הבנק האירופאי סר סומה צ'קרבאטי שביקר במארס הביע התלהבות מהרעיון וביקש שאחד המתמחים הישראלים יעבוד בלשכתו. מי שנבחרה לתפקיד היא כלכלנית לשעבר במועצה הלאומית לכלכלה שעזבה לטובת ההתמחות משרה מבטיחה בגוגל. לעומת זאת בבנק הבין-אמריקאי נתקל איוש המשרות בקשיים בגלל הצורך בידיעת השפה הספרדית ברמת שפת אם ובסופו של דבר נותר תקן אחד לא מאויש.

תנאי המשרה אינם אטרקטיביים במיוחד, בוודאי בהשוואה לתנאים שמציעות ענקיות הייטק לעובדים ברילוקיישן. מתמחים בעלי משפחות ייאלצו להסתדר בלונדון, מהערים היקרות בעולם, עם משכורת חודשית של כ-2,000 ליש"ט. הם יוכלו להתנחם בליווי מקצועי שיקבלו מנציגת ישראל בדירקטוריון הבנק יעל מבורך, שתשמש המנטורית של הקבוצה. אזורי הפעילות העיקריים של הבנק הם מזרח אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה ותחומי הפעילות של הבנק הם חקלאות, מים, תשתיות בריאות ולאחרונה גם תחום הסייבר. "אתה מקבל רגל בדלת במוסד פיננסי בינלאומי וניסיון בהשקעות בסדרי גודל שכמעט ולא מוכרים בישראל", אומר לב-ארי.

זה רעיון ישראלי מקורי או יוזמה מקובלת?

"יש מדינות נוספות ששולחות מתמחים במטרה להגדיל את ההשפעה שלהן, כמו דרום-קוריאה ואיטליה. מבחינתנו, זו תהיה הצלחה אם בסוף ההתמחות הם יישארו במשרה קבועה בבנק, אבל גם אם הם יחזרו לישראל וישתלבו במגזר הציבורי או במגזר הפרטי וינצלו בעתיד את הקשרים שיצרו ואת הידע שרכשו כדי לחבר את מקום העבודה שלהם בישראל אל אותם פרויקטים בעולם - זה גם הצלחה מבחינתנו. כישלון זה רק אם הם יישארו בלונדון וימצאו עבודה מחוץ לבנק".