מה שווה בג"ץ אם אי-אפשר לפחד ממנו?

אולי לקראת החג תגלה שקד קצת פייסנות כלפי ביהמ"ש העליון

השרה שקד, נשיא המדינה ריבלין ונשיאת העליון בטקס השבעת שופטים \ צילום: שלומי יוסף
השרה שקד, נשיא המדינה ריבלין ונשיאת העליון בטקס השבעת שופטים \ צילום: שלומי יוסף

לרגל ראש השנה, הפיצה אתמול (ד') דוברות בתי המשפט את רשימת פסקי הדין המרכזיים שניתנו בבית המשפט העליון בשנת המשפט החולפת. רשימה שאותה הרכיבו שופטי ושופטות העליון בעצמם, מעין מצעד פזמונים שנתי של פסקי הדין הטובים והחשובים שלהם. מתוך הרשימה, ישנם 20 פסקי דין שניתנו על-ידי העליון בשבתו כבג"ץ. עיון בהם מלמד (שוב) כי הדימוי המאיים שחלק מהפוליטיקאים הבכירים שלנו מנסים להדביק לבג"ץ, כאילו מדובר בגוף תאב-שררה שעושה הכול כדי לקחת לעצמו בכוח את רסן השלטון, הוא, לכל הפחות, מאוד מוגזם.

מרשימת פסקי הדין החשובים שניתנו בבג"ץ השנה עולה כי רק בכמה מקרים, לא גורליים במיוחד, קיבל השנה בג"ץ החלטות שהן מנוגדות לעמדת הממשלה או גורמים בה. במקרים אחרים התיישרו שופטי בג"ץ עם עמדת השלטון, או דנו בנושאים שאינם בליבת העימות בין הממשלה והכנסת לבין בג"ץ.

באחד המקרים הבולטים שבהם פסק השנה בג"ץ, הוא דחה את עמדת שר הפנים, אריה דרעי, והתיר פתיחת עסקים בתל-אביב בשבת. פסק הדין התקבל, כזכור, ברוב של 5 שופטים נגד דעתם החולקת של השופטים הדתיים נעם סולברג וניל הנדל. הנשיאה בדימוס, מרים נאור, נימקה את ההחלטה, בין היתר, בכך ששר הפנים הביע עמדה שנעדר ממנה איזון המשקף את צביונה של תל-אביב. לאחר שניתן, פסק הדין עורר תשומת-לב ציבורית זמנית, אבל הוא לא חולל שינוי במציאות הישראלית, וודאי שלא ערער את מאזן הכוחות בין הרשות השופטת לממשלה ולכנסת. בתכל'ס, פסק הדין הזה איפשר את המשך שגרת החיים התל-אביבית מקדמת דנא.

אריה דרעי אביגדור ליברמן / צילומים: איל יצהר
 אריה דרעי אביגדור ליברמן / צילומים: איל יצהר

במקרה אחר הורה בג"ץ לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, לאפשר כניסה של 90 פלסטינים לטקס זיכרון משותף לישראלים ולפלסטינים שהתקיים בפארק גני יהושע בתל-אביב. זאת, לאחר שליברמן התנגד לכניסתם באצטלא של שיקולים ביטחוניים, כשבפועל השיקולים שלו היו פוליטיים. גם כאן פסק הדין של בג"ץ לא גרם לרעידת אדמה מיוחדת. הטקס נערך, הטקס תם, החיים חזרו למסלולם.

כשבית המשפט נותן אישור לממשלה

בפסק דין נוסף, אסר השנה בג"ץ על המדינה להחזיק בגופות מחבלים לצורכי מיקוח. עם זאת, השופטים נימקו את החלטתם בכך שאין בספר החוקים הישראלי חוק מפורש שמאפשר לנהוג כך. הם השאירו פתח למדינה להחזיק בעתיד בגופות מחבלים לצורכי מיקוח באמצעות שינוי החקיקה. לדבריהם, "אם המדינה חפצה להחזיר גופות מחבלים לצורכי מיקוח, עליה לגבש הסדר חוקי מלא ושלם, שיוקדש באופן ספציפי לנושא זה, בחקיקה ראשית ומפורשת אשר תעמוד בסטנדרטים המשפטיים הקיימים בדין הישראלי ותתכתב עם הוראות הדין הבינלאומי".

בסוגיות רגישות אחרות, נתן השנה בג"ץ גושפנקא משפטית חוקתית לעתירות שהוגשו נגד החלטות של הממשלה או של גורמים בה. כך, למשל, הגן בג"ץ על הדרך שבה יושמו הוראות הפתיחה באש של צה"ל נגד המפגינים הפלסטינים בגבול הרצועה. הפגנות שבהן, כזכור, נהרגו עשרות פלסטינים. שופטי בג"ץ פסקו, ובצדק בעיניי, כי בניגוד לעמדת האגודה לזכויות האזרח שהגישה את העתירה, ההפגנות אורגנו על-ידי ארגון הטרור חמאס והן "אינן מחאה עממית, או ספונטנית רגילה והן יצרו סכנה ממשית וקרובה לחייהם ולשלמות גופם של כוחות הביטחון ותושבי ישראל - סכנה שהתעצמה והחמירה עקב פעולות הטרור שבוצעו מתוכן ובחסותן".

בפסק דין נוסף, דחה בג"ץ את העתירות שהוגשו נגד "חוק ההדחה" שמאפשר לכנסת להדיח מבית המחוקקים חבר כנסת שהסית לגזענות או תמך במאבק מזוין נגד המדינה. החוק אינו אומר זאת, אבל הוא נועד לפלח מאוד מסוים של בית המחוקקים - חברי הכנסת הערבים.

במקרה אחר דחו השנה שופטי בג"ץ עתירה שהוגשה נגד סמכות צה"ל לתפוס ולהחרים רכוש השייך לערבי מחברון, שהוא שווה-ערך לכספים שקיבל העותר מידי ארגון טרור. גם כאן, עמדו השופטים לצד הממשלה.

פסקי דין נוספים ברשימה הם מאוד חשובים, אבל לא עוסקים בנושאים נפיצים או רגישים ביחסים בין שלוש הרשויות. למשל, בג"ץ דחה עתירה שהגישה משפחתו של ד"ר ולדימיר בונדרנקו ז"ל נגד החלטת הפרקליטות להגיע להסדר טיעון עם נהג שגרם למותו של בונדרנקו בעת שנהג ברשלנות. למשל, בג"ץ דחה עתירות שביקשו לאפשר את הפעלתם של מרכזי לידה טבעית מחוץ לבתי חולים. השופטים אישרו את מדיניות משרד הבריאות, שלפיה יש לסגור את המרכזים משום שהם נותנים שירות רפואי ללא רישיון.

במקרה נוסף, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה עתירה כנגד חוקתיותו של תיקון 227 לפקודת מס הכנסה המעגן את ההסדרים העיקריים של הסכם ה-FATCA (הסכם שנחתם בין ישראל לארה"ב המכונן מנגנוני שיתוף מידע פיננסי בין-מדינתיים, כחלק מהמאבק של הממשל האמריקאי בתופעת ההתחמקות מתשלום מס של אזרחיה).

הזדמנות להיזכר במושג "שוויון"

יום קודם לשליחת רשימת פסקי הדין של בג"ץ, נשאה שרת המשפטים, איילת שקד, נאום בפתיחת ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין, שבו היא חזרה וביתר שאת, לתקוף את בג"ץ. הפעם, שקד הלכה עוד צעד אחד יותר רחוק וכמעט ואיימה על שופטי העליון כי אם הם יפסקו נגד עמדת הממשלה בעתירות התלויות ועומדות שהוגשו נגד חוק יסוד: הלאום, "תישלל מהעם האפשרות להשפיע על יצירת ההסדרים החוקתיים באמצעות נציגיו, ובכך יסיים העם את תפקידו במה שהיה עד כה שיטתנו הדמוקרטית".

לכבוד החג, החלטנו לשלוח מסר של הרגעה ופיוס לשקד - דעתך, כבוד השרה, יכולה לנוח - גם את חוק יסוד: הלאום בג"ץ לא יבטל. זאת, מכיוון שהבעיה בחוק יסוד: הלאום, בנוסח הנוכחי שלו, היא לא במה שיש בו, מה שיש בו הוא בסדר גמור, הבעיה היא במה שחסר בו. שופטי בג"ץ, למרות מה שאומרים עליהם שקד וחבריה, לא ייקחו על עצמם את תפקיד המחוקק ולא יורו לכנסת להוסיף לטקסט של חוק היסוד את המילה שכל כך חסרה בו, אותה מילה שהיא הבסיס לכמעט כל תיאוריית מוסר אוניברסלית, המילה שממנה נגזרת החובה היהודית שהיא כל התורה על רגל אחת - "לאהוב את רעך כמוך", המילה "שוויון".

ראש השנה הוא עת לשינוי. אנשים, גם אלה שאינם מאמינים ששערי שמיים נפתחים, עושים חשבון-נפש. אולי בכל זאת, גם ללא סיוע של בג"ץ, דווקא עכשיו תחזור בה הכנסת מההחלטה האומללה לחוקק חוק יסוד שמדיר, לפחות לתחושתם, 20% מאזרחי המדינה, מהמדינה. אולי התפילה שתיאמר ביום כיפור תזכיר למחוקקים שכולנו בשר ודם, ושכולנו, יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, או צ'רקסים, כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח. וגם לכן, כולנו שווים. שנה טובה. לכולם.