אם אתה לא יכול להתחרות בהם תחבור אליהם: הוט נכנעת למגמה ומתחילה לשווק את נטפליקס בעצמה

השינויים בתחום הטלוויזיה בישראל כל-כך קיצוניים, שכבר קשה לעקוב. אנחנו הישראלים נחשבים למאמצי טכנולוגיות מהירים יחסית לעולם, ולכן לעתים נדמה שמה שקורה בעולם מואץ בישראל פי כמה.

שימו לב לשני אירועים יחסית שוליים, אבל כאלה שמבטאים את כל השינוי. ראשית, בימים האחרונים החלה הוט לשווק את נטפליקס במסגרת החבילה שלה. כך, בשקט יחסי ובלי רעש, היא העלתה קמפיין בערוצים העצמאיים שלה לנטפליקס והחלה לשווק את התוכן של נטפליקס, בתשלום כמובן.

מי היה מאמין שיגיע הרגע שחברה כמו הוט, עם הפקות מקומיות ותוכן עשיר, תיאלץ במידה מסוימת להרים ידיים ולחבור אל ענק התוכן הבינלאומי?

אם לא די בכך, צריך לשים לב גם למה שקורה במתחרה הגדולה שלה, חברת הלוויין yes. היא יצאה במבצע של 89 שקל לחודש למשך 3 חודשים למצטרפים חדשים. זה מחיר מבצע שמעיד על משבר עמוק בקרב השחקניות הוותיקות. yes בינתיים לא מציעה את נטפליקס על גבי הפלטפורמה שלה, אבל יהיה מעניין מאוד לראות איך הדברים יתפתחו. קצב השינויים בשוק הטלוויזיה הרי מהיר במיוחד.

השאלה הגדולה היא האם yes תמשיך לשמור על המודל שלה כפי שהוא היום. האפשרות השנייה היא שבדומה להוט, גם היא תסיק את המסקנה הבלתי נמנעת, שפלטפורמת התוכן של נטפליקס יכולה לחבור לתוכן המקומי כתוספת, אבל לא כאמצעי התוכן המרכזי, בגלל הפקות המקור שבישראל כל-כך אוהבים. 

 גם בישראל הטלוויזיה האינטרנטית התחזקה ב-2018 על חשבון הכבלים והלוויין

מספר המנויים זינק פי 3 בשנה וחצי

לדברי גורמים בתעשייה, בשידור החי של הסופרבול, אירוע הספורט והבידור הנצפה ביותר בעולם שהתקיים בלילה שבין ראשון לשני לפי שעון ישראל, צפו על-פי הערכות יותר מ-20% מכלל הצופים באמצעות פלטפורמות שידור על גבי האינטרנט.

בארה"ב בלבד נטשו ב-2018 כ-4 מילון לקוחות את הטלוויזיה המסורתית לטובת פלטפורמות אינטרנטיות. שם, ללקוח הממוצע יש עוד שני שירותי סטרימינג נוספים, כדוגמת נטפליקס, הולו, אמזון פריים וידאו ועוד, בנוסף לפלטפורמה האינטרנטית.

בישראל, כאמור, המגמה דומה. בשנה המדווחת האחרונה (רבעון 4 2017 עד רבעון 3 2018), פרטנר TV הוסיפה 90 אלף מנויים, סלקום TV הוסיפה 52 אלף מנויים, ובמקביל הכבלים והלוויין דיווחו על אובדן של 29 אלף ו-12 אלף מנויים בהתאמה. בפועל זהו מספר "מרוכך", כי הוט ו-yes מפעילות גם הן שירותים אינטרנטיים, "סטינג" ו"נקסט" בהתאמה. המספרים שהן מציגות כוללים קיזוז של לקוחות שנוספו לפלטפורמות האלה, המשווקות באגרסיביות וכוללות מבצעי הצטרפות נדיבים.

על-פי הערכות, יש כיום בישראל כבר כ-400 אלף משקי-בית שצורכים שירותי טלוויזיה רב-ערוצית על גבי האינטרנט. מדובר בנתח שוק של יותר מ-20%, ששילש עצמו מאז כניסת פרטנר TV לשוק לפני כשנה וחצי. 

קשיי ההסתגלות של הוט ו-yes

הפלטפורמות שלא משדרות עדיין על גבי האינטרנט, הוט ו-yes, ייאלצו לעשות גם הן את המעבר - וזה יעלה להן ביוקר. נראה שהרכבת יצאה מהתחנה, ולא תהיה להן ברירה אלא לעלות עליה. זו גם הסיבה להפחתות הצפויות בשווייה של חברת yes ברבעון הרביעי של 2018, שעליה דיווחה בזק. זו גם הסיבה שבזק דיווחה על קיצור התקופה בדרך להעברת שידוריה של yes לאינטרנט.

מעבר לעלויות הטמעת הטכנולוגיה, החלפת מאות אלפי ממירים שכרוכה ברכישה, איסוף והתקנה בבית הלקוח ושינוי כולל במערך התמיכה והידע בארגון - קיימת משקולת נוספת, עצומה, של פתיחת חוזים.

ספקי התוכן של הוט ו-yes כבר מבינים שהמציאות השתנתה. הדואופול שריכז את כל הכוח והצליח להשהות את התחרות, נמצא בעמדת נחיתות. כל פתיחת חוזה שתרחיב את זכויות השידור של שירות הטלוויזיה גם על גבי האינטרנט, תגיע עם תג מחיר כבד. אבל זה בלתי נמנע, והחברות מתחילות לנוע לכיוון הזה.

המהלך של הוט עם נטפליקס הוא צעד בדרך לשם. כרגע היא מנסה לבחון את המודל המשלב את נטפליקס ואת התוכן שלה, ומשווקת אותו כהצעת התוכן הכי חזקה בישראל - שילוב בין הפקות המקור שלה לבין התוכן הבינלאומי של נטפליקס, שזה פחות או יותר מה שהצופה הישראלי רוצה. הכול כלול.

לא מוכנים לוותר על הפקות מקומיות

הצופים הישראלים אוהבים את התוכן הזר, אבל לא רוצים לוותר על הפקות המקור כחול-לבן. הפקת מקור טובה זוכה להיקפי צפייה גבוהים בפערים משמעותיים מאוד לעומת כל הפקה מחו"ל. לדוגמה, בהוט אומרים כי גם הסדרה המדוברת "הכלה מאיסטנבול" לא מתקרבת להיקפי הצפייה בסדרות ישראליות כמו "גולדסטאר" ואחרות. יהיה מעניין לראות כמה מלקוחות הוט, בטלוויזיה ובאינטרנט, יסכימו לתוספת התשלום כדי לקבל את נטפליקס, אבל בינתיים הדיווחים הם חיוביים.

קרוב לוודאי גם ששיתוף-הפעולה בין הגופים יוביל את נטפליקס לבחון רכישת תוכן מקורי שהופק על-ידי הוט. האחרונה פוזלת לחו"ל כחלק מקבוצת אלטיס שבבעלות פטריק דרהי, ונטפליקס מחפשת תוכן מקומי איכותי.

האם המחירים יכולים להישאר נמוכים

בשנת 2018 נכתב רבות על התחרות שנכנסה לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל. עם זאת, למרות השקט היחסי והמטעה בשיח התקשורתי על הנושא, נראה שאנחנו נמצאים דווקא עכשיו בשיא כל הזמנים של אותה תחרות אינטנסיבית.

מאז שפרטנר TV עלתה בקמפיין "בית הנייר" שמבטיח שוב הטבה של חצי שנה מנוי נטפליקס ללא עלות, נראה כי קצב קצב נטישת הכבלים והלוויין רק הולך וגובר. השיא הגיע כאשר בפרטנר נרשם בשבוע יום בו יותר מ-1,000 לקוחות הזמינו התקנת פרטנר TV בביתם. ביום אחד.

גם ללא הנתון הזה, לא קשה להבין שהוט ו-yes צריכות להתרגל לשינויים בהרגלי הצריכה שמשפיעים על התנהלותן. הן מתמודדות עם אובדן משמעותי של לקוחות בכבלים ובלוויין, וזאת למרות העובדה ששתי החברות מציעות מבצעי הצטרפות במחירים שלא נראו כמותם למנויים חדשים. בהוט מציעים חבילות טריפל בעלות של 169 שקל, וב-yes מציעים מנוי חודשי בעלות של 89 שקל לחודש למשך 3 חודשים.

אבל מי שחושב שהמטוטלת נעה לכיוון השלילי רק עבור הוט ו-yes, טועה. בעלות על תשתית היא נכס אם יודעים להשתמש בה נכון, ואם הרגולטור פועל בצורה נכונה. לקוח נטפליקס מייצר, על-פי הערכות, פי 4-5 תעבורת אינטרנט במשק-בית לעומת לקוח שצופה רק דרך הכבלים או הלוויין. מי שמשלם עבור היקפי התעבורה הגבוהים הם חברות הטלוויזיה האינטרנטיות. בינתיים הן ממשיכות להציע ללקוחות מחירים נמוכים - זה הגיוני לטווח הקצר בשביל לצבור תאוצה ונתח שוק, אבל כלכלי זה לא.