עו"ד איתן ארז: "קבלן שנכנס לפרויקט תשתיות עם רווח גולמי של 8% זה קבלן מתאבד"

כונסת הנכסים הרשמית במשרד המשפטים, סיגל יעקובי, ממליצה לחברות בנייה הניצבות בקשיים להקדים את הליך הקפאת ההליכים • השופט בדימוס עדי זרנקין: "בחירת המציע הזול במכרז היא אבי אבות הטומאה"

עוד איתן ארז / צילום:איל יצהר
עוד איתן ארז / צילום:איל יצהר

אחת מכל שמונה חברות בתחום התשתיות מוגדרת כחברה בסכנת קריסה, כלומר-200 קבלני תשתיות המצויים בסיכון גבוה. נתונים אלה הוצגו היום (ה') על ידי אייל ינאי מנכ"ל חברת המידע העסקי BDicofface בפאנל בנושא הסיכון בענף התשתיות שנערך בכנס התאחדות בוני הארץ באילת. לדבריו: "עשינו 'ניתוח לאחר המוות' לכ-25 חברות שקרסו בתחום בשנים האחרונות וגילינו כי אחת הבעיות היא הרווח הגולמי הנמוך. יש חברות שהתחילו פרויקטים ברווח גולמי של 7.9% וירדו בגלל סיכונים ושינויים במהלך הדרך ל-2.4% שזה כבר פרויקט הפסדי. סיבות נוספות שזיהינו הן קושי של אותן חברות לקבל אשראי בנקאי גדול, סכסוכים עם לקוח מרכזי ומוסר תשלומים לקוי מצד מזמיני העבודות. זה חוזר על עצמו בכל החברות שקרסו ולכן נדרש שינוי".

עו"ד איתן ארז, המשמש כמפרק של חברות רבות, לרבות חברות בנייה, אמר כי ענף התשתיות הוא אחד הענפים המסוכנים ביותר במשק. "על הקבלנים מוטלים סיכונים לא צפויים לכל אורך הפרויקט, לכן אי אפשר לעבוד ברווח גולמי של 7.9%. לקבלן אין סיכוי לשרוד פרויקט עם רווחיות כזו, כאשר לדוגמא בתחום רשתות המזון יש רווחיות של 25%, קבלן שיתחיל ברווחיות כזו יגיע אלי או אל החברים שלי, זה קבלן מתאבד. המדינה אשמה בכך שהיא נותנת לקבלנים לגשת במחירי הפסד".

סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית במשרד המשפטים, ציינה במהלך פאנל כי היום מורגשת מגמת שינוי, ומכרזים שמתפרסמים היום מבקשים מתחילים לבחון גם פרמטרים של איכות בבחירת קבלנים ולא נבחרת רק ההצעה הזולה ביותר. "אחת הבעיות בענף היא הסיכונים שלא נראים לעין ולכן כדאי לקבלנים שמתחילים לאבד שליטה בפרויקט ונקלעים לקשיים להקדים את הליך הקפאת ההליכים ולא לקחת פרויקט נוסף רק על מנת להתגלגל".

השופט בדימוס עדי זרנקין ציין כי בחירת המציע הזול הוא אבי אבות הטומאה. "כשטיפלתי בקל בניין ב-2013, כשופט בית המשפט המחוזי בחיפה הדהימה אותי עוצמת ההתרסקות. הם עשו פרויקטים ענקיים ומצבת החובות הגיעה ל-450 מיליון שקל, היה צריך להיות קוסם כדי להוציא את החברה הזו מהבוץ. פירוק של חברה כזו זה אירוע רב נפגעים, זו קטסטרופה שאי אפשר לתאר. השינוי שנדרש הוא הסדרה כללית של הענף והחלפת הדיסקט שהזול זוכה אבל לצד זה יש ליצור מנגנון לפתרון סכסוכים במהלך הדרך בזמן הפרויקט ולא לדחות את הטיפול לאחר סיום הפרויקט".

עו"ד יהודה רווה ציין כי במכרז הראשון של הרכבת הקלה בירושלים המרכיב העיקרי של הזכייה היה איכות ביצוע, ניסיון ולא המחיר הנמוך. "המכרז הצליח והרכבת הקלה פועלת היום לתפארת. מה קרה במכרז השני שמתנהל היום? לפני יומיים היה צריך להגיש הצעות, הוגשו רק 2 הצעות מתוך 8 בגלל הבעיה של חלוקת הסיכונים. המדינה מטילה על הקבלן יותר מדי סיכונים וזה לא עובד. במכרז הרכבת הקלה בתל אביב לדוגמא המדינה כתבה בחוזה שהיתרי הבניה זו אחריות הקבלן ואם הוא הוא לא יקבל היתרי בנייה בזמן הוא יחשב למפר חוזה. עכשיו תארו לכם שהקבלן היה צריכים להגיש חמש בקשות להיתרי בנייה מחמש רשויות ואם אחת מהם לא תיתן היתר בזמן החוזה יופר?".

עו"ד רווה הוסיף, "אז אני אומר אין חובה לגשת למכרזים האלו אם אתם רואים סיכונים בלתי סבירים אל תגידו יהיה בסדר תדאגו שהמדינה תשנה את ההסכמים".

ניר ינושבסקי, סגן נשיא ויו"ר אגף בניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ ציין בהקשר של ההצעות הזולות כי השאלה היא לא למה הקבלן מציע הצעה זולה אלא מדוע מזמין העבודה מחליט לקפוץ איתו מהגג. "מדוע אין בדיקה מצד המזמין של הנתונים? המזמין פטור לגמרי מהאחריות? אחת הבעיות איתם הקבלנים מתמודדים זה תכנון לקוי. המזמין מפרסם מכרז עם תכנון לא מושלם, הקבלן מתמחר את מה שהוא קיבל ואז בשלב הביצוע הוא מאתר את הטעויות של כולם ובאים אליו בטענות מדוע הוא דורש יותר כסף על העבודות שביצע לתיקון הליקויים".

צביקה דוד, סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות בוני הארץ ציין כי ישראל עומדת בפני אתגר עצום ביצירת פתרונות מגורים, תשתיות ומבני ציבור לאוכלוסייה העתידית. "יש לנו ולמזמיני העבודה משימה משותפת לבנות את הבתים, את מבני הציבור, את תחנות הכוח ואת מבני הציבור מי שחושב שנצליח להתמודד עם האתגר כמו שהתמודדנו עם אתגרים דומים עד היום טועה טעות מרה - אי אפשר להמשיך ולהסתכל על הטווח הקצר ולהתעלם מכל החסמים והבעיות בענף. אנחנו חייבים לקצר את טווחי הזמן ולשפר את איכות הפרויקטים ולהצעיד את החברות שלנו קדימה מבחינה ביצועית וטכנולוגית ועל מנת לעשות זאת נדרש שיתוף פעולה מלא בין מזמיני העבודות והקבלנים".