מה יקרה אם שדה דב לא ייסגר במועד המתוכנן בעוד שבועיים, ומי ישלם את המחיר?

שבועיים לפני הסגירה הצפויה של שדה דב, המאבק עולה שלב. אתמול (ב') הפגינו ראשי המאבק, בהנהגת ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי, ומאות מתושבי העיר מול ביתו של ראש הממשלה בירושלים, במטרה לנסות ולשנות את גורל השדה שאמור להיסגר ב-1 ביולי - מועד שנקבע לפני שנה במסגרת החלטת בג"ץ.

● במקום תוכניות גרנדיוזיות, אפשר לשפר את התחבורה הציבורית לשדה התעופה רמון | דניאל שמיל

אם הדבר יקרה, והשדה לא ייסגר במועד המתוכנן, אזי מדובר בהפרה של הסכם שכרתה המדינה עם בעלי הקרקעות באזור, שכבר הצהירו כי הם מתכוונים לתבוע את המדינה בסכום של 4 מיליארד שקל בטענה כי פלשה לשטח לא שלה (אגב, הסדר הפקעה של השטח צפויה לפי הערכות לעלות למדינה 6 מיליארד שקל נוספים). השאלה האם זה בכלל אפשרי, ומה המשמעויות הנלוות? "גלובס" עושה סדר. 

1. עלויות שיכולות להגיע גם ל-18 מיליארד שקל למדינה 

במסגרת צוואר הבקבוק שהולך וסוגר על שדה דב בשבועות האחרונים, המאבק בין המתנגדים לסגירת השדה לבין התומכים בסגירתו לא יורד מסדר היום הציבורי בתזמון אומלל של תקופת בחירות. כל העיניים נשואות לאדם היחיד שבסמכותו לבטל את ההחלטה - והוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשבוע שעבר נפגש נתניהו כדי לדון בנושא עם ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי; עם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס; ועם מנהל בית החולים יוספטל, ד"ר אלדר ברקוביץ'. יצחק הלוי, כך לפי מקורבים, יצא מהשיחה בתחושה שראש הממשלה מנסה למצוא דרך משפטית שתאפשר לו לדחות את מועד סגירת השדה. בפועל - על שולחן היועמ"ש לא מונחת כל בקשה למתווה משפטי כזה.

האם זה בכלל אפשרי? גורם במשרד המשפטים שאיתו שוחחנו אתמול אמר כי אם הדרג המדיני יהיה מוכן להשאיר את שדה דב ולהשלים עם עלויות שנאמדות ב-12-16 מיליארד שקל, ועלולות אף להגיע ל-18 מיליארד שקל לפחות לאור שקלול אובדן הכנסות ממיסוי מיחידות הדיור שלא ייבנו - אזי היועמ"ש יידרש להשלכות ולדרך המשפטית שתאפשר זאת.

2. המדינה תידרש לשלם כ-5 מיליארד שקל

על הקרקע שבו נמצא כיום שדה דב בתל-אביב צפויות להיבנות 16 אלף יחידות דיור, וההערכות הן שכ-14 אלף יחידות דיור נוספות ייבנו בשטח הצפוני עד לגבול עם הרצליה (שלא נבנות כיום בגלל מיקומו של השדה). 70% מהשטח הכללי של השדה שייך למדינה ומיועד לבנייה של דירות ברות-השגה, שטחי מסחר ומלונאות.

בשלב הראשון צריכה הקרקע שעליה יושב נמל התעופה לעבור תהליך של טיהור, שיכול לקחת בין 3 ל-6 חודשים ואילך, תלוי ברמת הזיהום. עבודת הפירוק של השדה עצמו צפויה לקחת 4-5 חודשים, כאשר התוכנית המתארית לבנייה עתידה לקבל תוקף עד אוקטובר.

נקודת המוצא של מטה המאבק היא שלא "ייבנה במקום ולו צריף אחד" בחמש השנים הקרובות לפחות, ולכן הם מבקשים לדחות את מועד סגירת השדה. במקביל, לפי תוכנית של ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, הם מציעים בנייה בשלבים - כ-4,500-5,000 יחידות דיור בשלב זה והשארת מסלול ההמראות והנחיתות.

עם זאת, גורמים ממשלתיים, לרבות רשות מקרקעי ישראל, פוסלים את התוכנית, שכן היא תחזיר את כל התהליך לאחור. כך שלא במקרה רשות מקרקעי ישראל מתבטאת בחריפות נגד ביטול סגירת השדה.

מבחינת רשות מקרקעי ישראל, תהליך היתר הבנייה על-ידי קבלנים נעשה לאחר שיווק הקרקע, ולפי גורמים ברשות, אם יישאר מתווה כלשהו שעליו יהיה שדה פעיל - הקרקע לא תשווק. "לא משווקים קרקע תפוסה, בוודאי כשיש אי-ודאות לגביה".

כאן גם נכנסת המשמעות הכספית לתמונה: המדינה צפויה להפסיד 4 מיליארד שקל עבור הזכויות שבעלי הקרקעות "העניקו" לה במסגרת הסכמים משפטיים, ועוד מיליארד שקל שיתבעו מנהלי הגוש הגדול על דמי השימוש רטרואקטיבית בשדה התעופה. עוד יתבעו, לפי ההסכמים, סכום של 150 מיליון שקל לשנה - עד שתגובש תוכנית אחרת. 

"ניסיונך למצוא תירוץ ביטחוני להמשך פעולתו של שדה דב קרס", כתבו אתמול בעלי הקרקעות לראש העיר אילת. "האחריות והמנהיגות מחייבים כי תדאג לתושביך ולא תנהל מאבק עקר".

באשר לקריאה של יצחק הלוי כי תושבים שזקוקים לטיפולים רפואיים ישלמו את מחיר סגירת שדה דב, הטיחו מנהלי הגוש נגדו: "אתה הוא שבחרת להציג את מצוקת חולי אילת הנוסעים לטיפולים באזור המרכז, במקום להילחם עד חורמה על זכותם של תושביך לרפואה טובה בעירם. זו המלחמה הנכונה, ולא תנאי ההגעה של חולים אלה למרכז (שידוע לך היטב שלא תפגע לרעה)... דאג להימצאות קבועה ורציפה של רופאים בכירים בבית החולים יוספטל, דאג למכשור רפואי ראוי בו. דאג להפיכת יוספטל לבית חולים מרכזי לאזור כולו. דאג לשאטלים רצופים לשדה התעופה רמון בשלב ראשון ואף לרכבת בהמשך. דאג לכל מה שראויים תושבי עירך לקבל".

3. הצבא ערוך לצאת מהשדה במועד שנקבע 

הפעילות האזרחית בשדה דב פועלת מכורח היותו שדה צבאי. לפי ההסכם שנחתם לפני יותר מעשור עם מנהלי הגוש, הצבא הוא זה שייצא אחרון מהשדה במטרה לסתום את הגולל על האפשרות לפעילות אזרחית. משרד הביטחון כבר העביר חוות-דעת לפיה אין לו צורך ביטחוני בהמשך הפעלת שדה דב, והצבא ערוך לצאת מהשדה בעוד שבועיים.

תאורטית, ניתן להכשיר פעילות אזרחית עם הצבה של נציגות צבאית במקום; מעשית, משרד המשפטים התייחס בעבר למחטף שכזה והצהיר כי לא יקבל אותו. ושוב, גם כאן נשואות העיניים לאיש אחד - ראש הממשלה שהוא גם שר הביטחון, כשברקע נזכיר כי מנכ"ל משרד הביטחון אמר בעבר כי לדחיית סגירת השדה תהיה משמעות ביטחונית שלילית.

במקביל, שליש ממימון פרויקט העברת בסיסי צה"ל לנגב, שעתיד להסתיים לפי הערכות עד ל-2024-2025, ימומן לפי החלטת האוצר מכספי שדה דב. אם דחיית השדה תידחה, יהיה צריך למצוא מימון אחר. לדברי גורם בכיר באוצר, "המשמעות של אי-סגירת השדה היא שהמדינה תצטרך למצוא מקור אחר לכסף הזה על רקע הגירעון שבו היא נמצאת. זה אומר שמי שישלם הוא הציבור, דרך מסים וקיצוצים". 

4. השמשת השדה הישן באילת? פתרון לא ריאלי 

הרעיון להשמיש את שדה התעופה הישן באילת שעלה בימים האחרונים לכותרות הוא לא ריאלי - לפחות לא בטווח הנראה לעין. מבחינת רשות שדות התעופה, כל המערכות שהיו בשדה התעופה בעיר פורקו, כך שמדובר בתהליך שייקח שנה לפחות. 

נזכיר כי שדה התעופה באילת פונה מטעמי ביטחון ולאור אי-התאמתו לנחיתה של מטוסים מטיסות בינלאומיות. זאת בנוסף לעובדה שבשדה התעופה רמון הושקעו 1.7 מיליארד שקל, והדבר ינטרל את הפעילות הפנים-ארצית בו.

"זה רעיון הזוי", אמר ל"גלובס" גורם בכיר. "השדה באילת פעל מכורח היתרים זמניים, כשברקע היה ברור שהוא ייסגר". 

ביקורת קשה נשמעת גם על היעדר תשתיות והצורך בשיפור הנגישות לנוסעים. "במקום לסדר רכבת קלה לאילת מהשדה - דבר לא מסובך לעשות - בנו שם מסלול ארוך שלא לצורך. זה עיוות שאפשר לתקן", אומר אותו גורם. 

5. הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה תיפגע?

אל הלחץ שהופעל כדי להבטיח את פינוי השדה הצטרפה בימים האחרונים גם חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה הממשלתית המופקדת על תכנון ויישום קווי הרכבת הקלה ועל הקו הירוק שאמור לשרת את שכונות המגורים שיקומו בשטחי השדה.

הקו הירוק של הרכבת הקלה מתוכנן לעבור מהרצליה דרך תל-אביב עד חולון וראשון-לציון, עם שלוחה לאוניברסיטה ולרמת החייל.

אתמול, על רקע טענות כי דחיית סגירת השדה תוביל לקשיים בביצוע עבודות הקו הירוק, שיגר ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, מכתב לראש הממשלה וטען כי "החלופות המוצעות אינן גורמות לאף קושי בביצוע עבודות הקו הירוק (הכוונה לתוכנית הבנייה בשלבים - מ.ר.ח). בכל אחת מהחלופות הוכנה תוכנית אלטרנטיבית, מאושרת סטטוטורית, להעברת הקו הירוק, בין שברחוב אבן גבירול ובין שברחוב לוי אשכול, ולכן אין שום מניעה שהשדה יישאר פתוח עוד מספר שנים. הקו הירוק אינו מכשול להמשך הפעלת שדה דב ובכל החלופות אינו מעכב את ביצוע העבודות בקו".

במילים אחרות, חולדאי מציע להזיז את מסלול הקו הירוק כך שיעבור מזרחה משטחי השדה. חלופה זו אומנם מאושרת סטטוטורית, אבל תפגע בקישור התחבורתי של תושבי השכונה עתידית.

בינתיים, גם בנת"ע לא חיכו להתפתחות בדרמות של שדה דב. שם נערכו עם אופציה חלופית למקרה שמועד סגירת השדה יידחה: "התוואי המאושר לקו הירוק כולל שתי חלופות במקטע שדה דב - אחת בשטח המיועד לפינוי ואחת דרך רחוב לוי אשכול. נת"ע תוכל להיערך במסגרת לוחות הזמנים לביצוע כל חלופה שתיבחר, ובלבד שתתקבל החלטה סופית", נמסר מהחברה.