שני אחים ישראלים, אלי ואסף גיגי, האחד "גאון מחשבים" בן 31 והשני חייל משוחרר בן 22, נחשדים כי פרצו לאחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם וגנבו כ-100 מיליון דולר מחשבונות וירטואליים שבהם מוחזקים מטבעות ביטקוין.
הסיפור הזה נשמע בדיוני או חלק מתסריט הוליוודי מתוחכם, אבל זהו לב החשדות המיוחסים לצמד האחים, שנעצרו בשבוע שעבר על-ידי יחידת הסייבר של משטרת ישראל, בחשד שביצעו הונאת "פישינג" (דיוג) בהיקף בינלאומי כלפי חשבונות וירטואליים שבהם מוחזקים מטבעות ביטקוין.
בורסת Bitfinex (ביטפינקס), שאליה פרצו לכאורה האחים על-פי החשד, נמצאת בבעלות חברת iFinex מהונג קונג ונחשבת לאחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם. ביוני 2016 דיווחה ביטפינקס כי נפגעה ממתקפת האקרים, שבה נגנבו ממנה מטבעות ביטקוין בשווי של 65 מיליון דולר. בחקירה הנוכחית מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר שנגנבו, העומדים כאמור על כ-100 מיליון דולר.
האחים החשודים נעצרו לראשונה ביום רביעי שעבר, ומעצרם הוארך עד היום. היום (ב') השניים הובאו בשנית לבית משפט השלום בראשון-לציון לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרם, ובתום הדיון נעתר השופט גיא אבנון לבקשה והאריך את מעצרם של השניים פעם נוספת, ב-7 ימים.
השופט אבנון ערך אבחנה בין האחים, וציין כי אחריות של האח הצעיר, אסף גיגי, פחותה יותר מזו של אחיו הבוגר, אלי גיגי, שלו מיוחס החשד של הובלת המהלך הפלילי לכאורה, אבל לגבי שניהם נקבעה "מסוכנות כלכלית" המצדיקה את הארכת המעצר. ההבדלים בין האחים נובעים מהעובדה כי האח הגדול נחשב ל"גאון מחשבים", בעוד האח הצעיר נעדר השכלה רשמית בתחום המחשבים ובכלל, ורק לאחרונה הוא השתחרר משירותו הצבאי כלוחם ביחידת "כפיר".
סנגורו של האח הבוגר, עו"ד אילן סופר, מייסד ושותף במשרד אילן סופר ושות', טען במהלך הדיון כי מדובר ב"ילד טוב ירושלים", שזהו מפגשו הראשון עם רשויות אכיפת החוק. "אני סבור כי דווקא בעבירות מסוג העבירות שבהן מדובר, עבירות מתוחכמות, ניתן להסתפק באמצעי חקירה מתוחכמים בהתאמה, ולא להשתמש באמצעים הקונבנציונליים של החזקת חשוד במעצר", טען עו"ד סופר.
השופט אבנון דחה את הבקשה לחלופת מעצר, תוך שהוא מציין כי "ניכר כי היחידה החוקרת פועלת באופן אינטנסיבי ויעיל", וכי "עילות המעצר הן מסוג מסוכנות כלכלית והן מסוג חשש לשיבוש הליכי חקירה".
שני האחים החשודים נחקרים בחשד לביצוע עבירות הונאה בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן עבירות נוספות. אסף גיגי מיוצג על-ידי עו"ד דורון איתני.
הודעות בפורמים של בעלי ארנקים דיגיטליים
החקירה, המתנהלת ביחידת הסייבר בלהב 433 ובליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, היא חלק ממאמצי משטרת ישראל להגן על חשבונות בנק של אזרחים מפני פגיעות באמצעות הרשת.
ראשיתה של הפרשה במידע שהתקבל במשטרת ישראל, שממנו עלה חשד כי החשודים, כל אחד על-פי חלקו, שלחו הודעות בפורומים העוסקים בארנקים דיגיטליים, המכילות קישורית לאתר הנחזה להיות אתר המאפשר הורדת תוכנה לניהול הארנקים, תוך הנחיה לציין שם משתמש וסיסמה. הפרטים שמולאו על-ידי בעלי החשבונות הווירטואליים הועברו ישירות לידי החשודים, שעל-פי החשד ניצלו זאת לצורך ביצעו עבירות פליליות, בהן גניבת מאות מטבעות וירטואליים מארנקים דיגיטליים ברחבי העולם.
עם מעצרם של החשודים, ערכו חוקרי יחידת הסייבר חיפוש לשם תפיסת אמצעי אחסון דיגיטליים ומיצוי הראיות הנדרשות לגיבוש החשד.
שוק המטבעות הדיגיטליים, ששוויו הכולל כ-325 מיליארד דולר, מגלגל כיום מסחר בהיקף מוערך של 68 מיליארד דולר ביום בממוצע, באמצעות אלפי זירות מסחר בעולם. המטבע המוביל בשוק מאז 2009 ועד היום הוא הביטקוין, הנסחר ביממה האחרונה במחיר ממוצע של 10,800 דולר, לפי נתוני אתר CoinMarketCap.
המסחר מתנהל באמצעות אלפי בורסות קריפטו בעולם, שמאפשרות ללקוחותיהן להמיר מטבעות דיגיטליים במטבעות פיאט. מלבד המרת מטבע מציעות בורסות הקריפטו הגדולות גם מסחר "מעבר לדלפק" (OTC) במטבעות דיגיטליים. עם הבורסות הגדולות נמנות ביטפינקס (הונג קונג), GDAX (השייכת לחברת Coinbase האמריקאית), Kraken (ארה"ב), Bitstamp (סלובניה) ובורסות נוספות בעולם. כמה מהבורסות האלה כבר נפלו בעבר קורבן לפריצות סייבר. נסיקת שווי המטבעות הדיגיטליים הפכה את זירות המסחר האלה ליעד מפתה לגנבים.
לשים לב לזהות השולח
על רקע חקירת התרמית לכאורה שביצעו האחים וחקירות נוספות בעלות אופי חשדות דומה, ריכזה משטרת ישראל המלצות למניעת קורבנות רשת בעבירות "פישינג".
בין המלצות המשטרה: לשים לב לזהות השולח של הודעה/מסרון ברשת; אם קיבלתם הודעה/מסרון חשוד המבקש לעדכן פרטי תשלום, לעתים יש לוודא מול החברה השולחת; בכל מקרה שבו יש ספק, מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של החברה מחדש, בדרך המקובלת באמצעות הדפדפן, ולא באמצעות הקישור שהתקבל בהודעה; הורדת תוכנה יש להוריד מאתר הרשמי בלבד; יש לשים לב לשורת הכתובת בדפדפן ותשומת-לב לכתובת האתר (לעתים יכולה להיות כתובת נחזית אפילו בשינוי של תו אחד); יש לשים לב האם האתר מאובטח.
במשטרה מציינים כי באתר מאובטח בדרך-כלל מופיע סמל של מנעול ירוק וכתובת האתר מתחילה באותיות https; ויש לזכור כי פרטי הלקוח/המשתמש הם קבועים, עד שהלקוח מבקש מיוזמתו לבצע שינוי ככל שיהיה.
***חזקת החפות: שני האחים החשודים חפים מפשע כל עוד לא הורשעו בעבירה בדין. החקירה בעניינם נמצאת בראשיתה, והם זכאים ליהנות מחזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
