ההבטחה נותרה על הנייר: בוטל אגף הפיקוח על הכספים לחברה הערבית

משרד הפנים ביטל באופן סופי את התוכנית להקמת אגף שינהל את מכרזי התשתית של תוכנית החומש לחברה הערבית. מטרת המשרד הייתה כי הגוף הזה יפקח על תקציבי הפיתוח לרשויות הייעודיות לפרויקטים של תשתית חברה וספורט, שהיקפם השנה עומד על 670 מיליון שקל.

● שקד לא לקחה בחשבון את מגבלות הממשלה שאליה נכנסה | שירית אביטן כהן, פרשנות
● נפילת הממשלה מונעת את תקצוב הערים המעורבות בתוכנית החומש לחברה הערבית

הניסיון להקימו כבר השנה נכשל בגלל התנגדות הרשויות הערביות והמשרד לשוויון חברתי, וכן משום שלא נמצא לכך תקציב. לאחר מכן, משרד הפנים ניסה להכליל את הקמת האגף בתקציב השנה הבאה, אבל המאבק של המתנגדים הוביל לביטול.

 ישיבת הממשלה השבועית, 10.7 / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

לגלובס נודע כי ראשי הרשויות איימו בעתירה לבג"ץ בטענה כי לא בכל הרשויות נמצאו שחיתויות המצדיקות גוף כזה, ושהתוכנית נוגדת את מדיניות העברת הסמכויות מהמדינה לרשויות. בה בעת, הנושא עלה בכל כינוס שאליו הגיעה השרה איילת שקד עם ראשי רשויות מהחברה הערבית. "כמו חזרה למשטר הצבאי של שנות ה־50", אמר לה אחד מהם.

גורם המעורה בפרטים אמר לגלובס כי מלבד טענות ראשי הרשויות שבחלקן מוצדקות, לוויתור של משרד הפנים יש היבט פוליטי. אחת ממשמעויות נפילת הממשלה והקדמת הבחירות היא שכמעט ולא יראו בשטח תוצאות של תוכנית החומש לחברה הערבית. אולם במסגרת המאבק הפוליטי מול הרשימה המשותפת, יו"ר רע"ם מנסור עבאס נדרש להראות את הישגו העיקרי - השגת תקציבי פיתוח ייחודיים לרשויות הערביות. בהיעדר תוצאות מיידיות בשטח, ומתוך הבנה שהישגים "על הנייר" לא יביאו לרע"ם קולות רבים בקלפי - עבאס תולה את תקוותו ב־670 מיליון שקל שהעברתם לפיתוח יישובי החברה הערבית כבר אושרה. חלק מהם יועבר ישירות לרשויות, בהתאם לתוכניות עבודה שיציגו ופרויקטים שיאושרו, וחלקים אחרים יגיעו דרך החברה למשק וכלכלה של המרכז לשלטון מקומי, ומנגנונים אחרים של חברות ממשלתיות.

החשש: זליגת כספים לארגוני פשע

המטרה בהפעלת המנגנונים היא פיקוח הדוק יותר על הוצאת הכספים המסיבית ברשויות הערביות, בשל חשש מזליגתם לארגוני הפשע. לפי הערכות המשרד, מאות מיליוני שקלים מתוכנית החומש הקודמת הגיעו לארגונים כאלה שהשתלטו על מכרזים ברשויות ערביות רבות, באמצעות חברות קש או חברות שמשלמות להם דמי חסות. הפיתרון המוצע של השרה איילת שקד ומנכ"ל משרדה יאיר הירש היה אגף חדש שינהל את הכספים, אך הוא כאמור בוטל. המשרד אמור להדק את שיתוף הפעולה עם המשרד לביטחון פנים בהתאם להמלצות דוח שהכין הממונה הישיר על מיגור הפשיעה בחברה הערבית, סגן השר יואב סגלוביץ.

 יו''ר רע''ם, מנסור עבאס / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במשרד הפנים אומרים בתגובה כי "מטרתו של משרד הפנים במהלך היא לפעול להרחבת אפשרויות הביצוע באמצעות גופי ביצוע על־רשותיים וקביעת אמות מידה לפרסום המכרזים, וכן שילוב גופים כגון חברת ערים וספקים של החברה למשק וכלכלה. הרשות המקומית תבחר את הגוף המבצע מבין גופים שייבחרו במכרזים שיקדמו גופים כגון משכ"ל, חברת ערים ואיגודי ערים. משרד הפנים ומשרדי ממשלה נוספים אימצו את המלצות הדוח, פועלים להקצאת התקציבים המנגנונים על רשותיים. בהתאם להמלצות הדוח משרד הפנים אף הרחיב וחיזק את מערך הבקרה במשרד. נבהיר כי לא דובר מעולם על רשות פיקוח ייעודית".

380 מיליון שקל הועברו לרשויות

בינתיים, הועברו לרשויות המקומיות כספי פיצוי, עבור מה שמוגדר כעיוות במענקי האיזון, בהיקף של 380 מיליון שקל, בשתי פעימות. כסף שסייע כבר השנה לרבות מהרשויות להתאזן תקציבית. היתר, 670 מיליון שקל, ממתינים להחלטה של הוועדה הממשלתית שקובעת כיצד יועברו, ולפי איזה קריטריונים.

סקירת ביניים של מימוש תוכנית החומש מראה כי 80% מהכספים שיועדו לשנה זו כבר אושרו להקצאה. כך סיפר לפני עשרה ימים חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית שממונה על היישום, במסגרת כנס באוניברסיטת תל אביב של מרכז מוסאוא, ועד ראשי הרשויות הערביות וגורמים נוספים.

בכנס, הציג מנכ"ל מוסאוא ג’עפר פראח נתון שלפיו רק חלק קטן מהכספים המיועדים אושר, אך הממונה על התקציבים יוגב גרדוס וטואפרה סתרו את הטענה הזו, תוך שהבהירו כי מחצית מתקציב תוכנית החומש מגיעה מתוך תקציבי המשרדים, והמחצית השנייה היא כספים תוספתיים. לפי הנתונים שהגיעו לידי גלובס, עד כה אושרה בועדת הכספים העברתם של 2.2 מיליארד שקל למטרות תוכנית החומש, סכום המהווה כאמור כ־80% מהכסף שיועד לשנה זו. היתר, כולל תקציבי חינוך, אמורים להיות מאושרים בחודש הקרוב. 

תגובת משרד הפנים לפרסום: "לצערנו, למרות הבהרות חוזרות ונשנות, הכתבה מלאה בטעויות והטעיות. המלצות צוות המכרזים מפורסמות לכל ונגישות באתר המשרד ובניגוד לנטען לא נכללה בהן המלצה על הקמת רשות ייעודית לנושא הבקרה. המלצת הדו"ח מתייחסת להקמת אגף בקרה במשרד הפנים, ובמהלך תקדימי ובלוח זמנים קצר ביצע משרד הפנים עבודה פנימית במסגרתה פוצל אגף בקרה ותקצוב ולמעשה הוקם אגף בקרה במהלך יעיל ואפקטיבי, ומבלי צורך להמתין לדיוני התקציב.

"המלצות צוות המכרזים התקבלו ע"י משרד הפנים ומשרדי ממשלה נוספים והן צפויות להתקיים במלואן. נושא "הקמת רשות לבקרה" מעולם לא הובא לידי שרת הפנים לדיון ולא הועלה כלל בהמלצות אותן ריכז המנכ״ל.

"צר לנו כי יש מי שבוחר להתעלם מהעובדות הנגישות לכל ולהטעות את הציבור. טוב יעשה הכתב אם יחשוף את המסמכים עליהם הוא מסתמך, שכן מסמכי הצוות הרשמיים והנחיות משרד הפנים הרלוונטיות מפורסמים ונגישים".

נציין, שבתגובה הראשונה שהתקבלה ממשרד הפנים טענו שאין שום גוף כזה, אחר כך הודו שהייתה כוונה שבוטלה בגלל תקצוב וביורוקרטיה, בהמשך טענו שבכלל רצו להוציא לחברות חיצוניות בפיקוח המשרד, ורק לאחר שהוצגו להם המסמכים המעידים על הכוונה להקים גוף חדש, נזכרו שאכן הייתה כוונה כזו. בנוסף, התקבל ממספר מקורות שבדיונים על אופי העברת התקציבים לפיתוח לרשויות המקומיות דובר על רשות כזו, אך במשרד מתעקשים לקרוא לה אגף חדש. ואם כל הוויכוח הוא על השם הרשמי, נראה שבמשרד הפנים מפספסים את הנקודה.

נדגיש כי כפי שצוין קודם, חלק מהפרויקטים יבוצעו באמצעות חברות ממשלתיות והחברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, בנוסף לצעדי פיקוח אחרים שעליהם המליצה ועדת הירש-סגלוביץ'.