עפרה שטראוס / צילום: איל יצהר
ענקית המזון שטראוס דיווחה הבוקר (ג') על ירידה של 58% ברווח הנקי ברבעון השני של שנת 2022, לרמה של 55 מיליון שקל, לעומת 130 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; זאת על רקע הריקול הענק ועצירת הפעילות במפעל השוקולד של החברה בצפון הארץ בחודש אפריל השנה.
■ מאחורי הקלעים של הטלטלה בשטראוס: למה פורש המנכ"ל ומי היורש המיועד
■ הסלמונלה בשוקולד לא הייתה המכה היחידה: המשברים שחתכו משטראוס 2 מיליארד שקל
מחירי הקפה המאמירים בעולם "שמרו" על יצרנית המזון שטראוס, והצליחו לשכך את פרשת הזיהום במפעל השוקולד שלה בצפון הארץ. עם פרסום התוצאות לרבעון השני, עולה כי מכירות החברה בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני אומנם הושפעו לרעה מהירידה בהכנסות בשל השבתת מפעל השוקולד, וכן מעצירה יזומה של פעילות סלטי החומוס בצפון אמריקה (סברה) - אך הצליחו לרשום עלייה.
המכירות (הכוללות לפי הדוח הניהולי) ברבעון השני הסתכמו ב־2.28 מיליארד שקל, עלייה של 6.8% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. לפי דוחות החברה, הפגיעה במכירות עומדת על 173 מיליון שקל, ובחציון כולו נרשמת פגיעה של 211 מיליון שקל.
שיעור הרווח הגולמי ברבעון נשחק ל־30.4% לעומת 37.4% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי נחתך במחצית והסתכם ב־102 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם ב־84 מיליון שקל, לעומת 144 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 42%.
לדברי מנכ"ל שטראוס גיורא בר־דעה, שהודיע לאחרונה על פרישתו, ברבעון השני ניתן לראות כי "המבנה של פורטפוליו המוצרים של הקבוצה יכול לספוג שני אירועים לא קלים. היה קושי בפעילות הממתקים ובסברה, אך בה־בעת היו תוצאות מדהימות לחברת הקפה בכל העולם, כמו גם של פעילות המים בכל העולם".
המפעל עדיין סגור
קבוצת שטראוס היא החברה השנייה בגודלה בשוק המזון והמשקאות בישראל, ונכון לרבעון השני היא החזיקה על־פי נתוני סטורנקסט ב־10.7% מסך שוק המזון והמשקאות במונחי ערך כספי, בהשוואה לכ־12% ברבעון המקביל אשתקד. הקבוצה כוללת עשרה תחומי פעילות - ובהם קפה, שוקולד, מים, חטיפים מלוחים וסלטים מצוננים - ומעסיקה כ־4,600 עובדים.
בפסח האחרון קראה החברה לציבור להחזיר את כלל חטיפי השוקולד שיוצרו במפעל עלית בנוף הגליל, בעקבות ממצאי סלמונלה שהתגלו במהלך בדיקה תקופתית. בסוף אפריל נשלל תקן האיכות של המפעל לשלושה חודשים, או עד לתיקון הליקויים.
בחודשים האחרונים עובר המפעל שיפוצים נרחבים, ולמרות שהדד־ליין שהגדיר משרד הבריאות עבר לפני שבועיים, הוא עדיין לא שב לפעילות. בדוחותיה מציינת שטראוס כי ביצעה ניקיונות והשקעות בתשתיות, על־מנת להבטיח שיפור בסטנדרט האיכות ובטיחות המזון. עוד צוין כי החברה נערכת בימים אלה לחזרה לייצור באופן מדורג תחת בקרה מוקפדת, ותודיע על כך עם קבלת אישור ממשרד הבריאות.
בתחילת החודש הוחלט בחברה להקים ועדה לבחינת הפרשה, ובשבועות הקרובים יקבל הדירקטוריון החלטה על הרכב חבריה. נכון לתקופה זו עומדות נגד שטראוס שבע בקשות לאישור תובענות כייצוגיות ושש בקשות לגילוי ועיון במסמכים לצורך בחינת האפשרות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה או בעלי תפקידים בחברה. בית המשפט המחוזי תל אביב החליט להתיר את הבקשה הראשונה, ומחק את יתר הבקשות.
נזכיר כי בסיכום הרבעון הראשון העריכה החברה כי ההשפעה על הרווח הנקי השנה בשל אירוע הריקול תעמוד על 170־230 מיליון שקל. עם פרסום התוצאות לרבעון הנוכחי מעריכה החברה את הפגיעה בטווח מצומצם יותר, שיעמוד על 210־230 מיליון שקל.
על־מנת לצמצם את הנזקים נקטה שטראוס מספר צעדים, ובהם הרחבת פעילותה באמצעות ספקי משנה והגדלת פעילות מיקור החוץ, כלומר ייצרה חלק מחטיפי השוקולד במפעלים אחרים.
ביקושים יציבים לקפה
במידה רבה ניתן לומר כי האינפלציה העולמית סייעה לשטראוס לשמור על רמת המכירות שלה ברבעון השני. בעוד שפעילותה בישראל רשמה ירידה של 15.7% בהיקפי המכירות נטו, ל־773 מיליון שקל ברבעון השני של 2022, והסבה לחברה הפסד תפעולי רבעוני של 11 מיליון שקל (לעומת 108 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד) - הרי שבפעילות הקפה נרשמה עלייה חדה של 45% בנתוני המכירות נטו, שהסתכמו בכ־1.2 מיליארד שקל.
בשטראוס אומרים כי "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים גל של עלייה דרמטית במחירי הקפה הירוק בעולם - למעשה הכפלה במחיר. הדבר מגיע אחרי שלוש שנים שבהן מחירי קפה זה היו יחסית נמוכים בהסתכלות היסטורית.
"העלייה לוותה בהתאמות מחירים שבחלק מהמקומות, כמו ברזיל, היו יותר חדות. בנוסף נרשם שיפור ברווח וברווחיות בתחום, שהמשיך ברבעון השני. מה שקרה הוא שהביקושים לא נפגעים למרות העלייה במחירים, ואנחנו רואים גידולים כמותיים באחוזים בודדים".
גם פעילות המים (מתקני טיהור מים, דוגמת תמי 4) רשמה עלייה של 7.3% בהכנסות לכ־200 מיליון שקל. היקף הרווח נותר דומה ועלה ב־3.5% ל־23 מיליון שקל ברבעון השני.
הפגיעה בחומוס בארה"ב
כמה חודשים לפני אירוע הריקול בארץ, הושבת מפעילות מפעל סברה של שטראוס בווירג'יניה, ארה"ב, בעקבות בדיקת FDA שבה נמצאו חיידקי סלמונלה בדגימה שנערכה בחומוס. בתחילת אפריל דיווחה שטראוס כי צפויים עיכובים ושינויים מהותיים בהיקף ובלוחות הזמנים של המפעל, בשל השבתת הייצור.
בסוף אפריל חזר המפעל לייצור חלקי, ומאז גדלה פעילותו בהדרגתיות. לפי החברה, כיום הוא נמצא בכושר ייצור כמעט מלא וצפוי לחזור לפעילות מלאה במהלך המחצית השנייה של השנה.
פעילות המטבלים הבינלאומית, שמושפעת מצעדים יזומים שנקטה שטראוס במפעל החומוס שלה בארה"ב (בשותפות עם פפסיקו), הובילה לרישום של הפסד תפעולי של 31 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, מול רווח של 11 מיליון שקל. ההכנסות בפלח זה נחתכו ב־59% ל־74 מיליון שקל.
על־פי חברת מחקר השוק IRI, נתח השוק הכספי של סברה בשוק החומוס ירד במחצית הראשונה של השנה ועמד על כ־33% בהשוואה לכ־61% בתקופה המקבילה אשתקד. נכון למועד פרסום הדוח, שטראוס צופה כי סברה תסיים את המחצית השנייה של השנה בהפסד תפעולי בטוח של 3־9 מיליון דולר.
"אנחנו רואים תופעה מעניינת", אומרים בהנהלת שטראוס. "הקטגוריה נפגעה באופן קשה מהתקופה שבה סברה לא הייתה על המדף. יש הלימה בין הנאמנות (של הלקוח) לסברה לאכילת החומוס. לפני שבועיים ה־FDA הסיר את מכתב האזהרות, וכרגע אנחנו מקווים להשלים את הקווים והניקיונות שלהם, ולצאת בקרוב לדרך".
נזכיר כי ברקע מתנהלת חקירת רשות התחרות בפרשת תיאום המחירים, שבמסגרתה בודקת הרשות חשד לקיום הסדר כובל בין ספקים למתחרים וקמעונאים. בחודש שעבר נחקרו בר־דעה ובכירים נוספים בחברה בהמשך לפרשה.
כאמור, בר־דעה, מכהן כמנכ"ל הקבוצה מאז 2018, הודיע לאחרונה על התפטרותו. מאחר שלחברה יש מסורת של מינויים פנימיים, רוב הסיכויים שגם המינוי הבא יהיה מתוכה. המועמד המוביל הוא ציון בלס, שעובר כבר עשור הכשרה אישית מצד הבעלים עפרה שטראוס. מועמדים נוספים הם תומר הרפז, שעזב לפני כשנה את תפקידו כמנכ"ל סברה אובלה; ושחר פלורנץ, סמנכ"ל הצמיחה והחדשנות בקבוצה - שניהם מנהלים שגדלו בתוך שטראוס.