המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצום כספי בסך כ-6 מיליון שקל על מפעל המלט נשר ברמלה, בגין חריגות מערכי הפליטה וזיהום האוויר שהתבצעו בשנים 2019-2020. גובה העיצום מגלם בתוכו הנחה של 20% שנתן המשרד לחברה המזהמת, בשל אי הפרת החוק במשך חמש השנים שקדמו לעיצום. מפעלי נשר רמלה נמצאים בשליטת איש העסקים לן בלווטניק, בעל השליטה בערוץ 13. הונו של בלווטניק מוערך ב-20 מיליארד ליש"ט, והוא נחשב לאחד האנשים העשירים ביותר בבריטניה.
● מה עומד מאחורי התחממות היחסים בין טורקיה לישראל
● סין תחת גל חום כבד: החקלאות בסכנה ומפעלי ענקיות הטק נסגרים
בשל הפרות חוזרות ונשנות של היתר הפליטה, בימים אלו מתנהל הליך אכיפה נוסף נגד המפעל, והוא עלול לשאת בקנסות כספיים נוספים. למרות ההפרות המרובות והשלכותיהן הבריאותיות האפשריות על תושבי האזור, היתר הפליטה של נשר חודש רק לאחרונה.
מפעל נשר הוא אחד המזהמים הגדולים בישראל, ומדורג במקום השלישי ברשימת עשרת הפולטים הגדולים של חומרים מזהמים לאוויר. קודמות לו רק שתי תחנות כוח של חברת החשמל ברוטנברג וחדרה, מה שהופך אותו למפעל המזהם ביותר בבעלות פרטית. לפי חישובי המשרד להגנת הסביבה, מפעל נשר גורם לנזק כלכלי גדול ביותר המושת בעלות חיצונית על הציבור כולו, בשל הזיהום שהוא גורם, בין אם בגזי חממה או בפליטות של מזהמים הפוגעים בבריאות האדם. כך, בשנת 2020, מפעל נשר רמלה גרר עלות חיצונית של 817 מיליון שקלים בשל פליטת מזהמים וגזי חממה לאוויר.
במשרר להגנת הסביבה מציינים כי הם רואים בחומרה את ריבוי התקלות במפעל נשר לאחרונה. במקביל להליך האכיפה שניהל המשרד, ובעוד המפעל מבקש ביטול והפחתה של העיצום, המשיך המפעל לבצע את אותן הפרות: במהלך השנתיים האחרונות נמצאו הפרות נוספות של התנאים, לרבות בימים ובשבועות האחרונים, ולעיתים מבלי לדווח עליהם כמתחייב בהיתר הפליטה שלו. בגין אלו, בין היתר, החל לאחרונה מחוז מרכז של המשרד בהליך אכיפה נוסף מול המפעל ומנהליו.
פגיעה בבריאות תושבי האזור
בשלושה דיגומי פתע שערך המשרד להגנת הסביבה בארובות המפעל, נמצאו חריגות מהערך הקבוע של חלקיקים מזהמים בהיתר הפליטה. בנוסף, במהלך שנת 2019 נתגלו במערכות הניטור הרציף של המפעל, שמופעלות בהתאם לדרישת המשרד, חריגות מהערך הקבוע למזהמי כספית ותרכובותיה בחמישה מקרים שונים.
העיצום הכספי הוטל בגין מספר הפרות, הכוללות בין היתר חריגה מערכי הפליטה של חלקיקים וכספית ותרכובותיה, בניגוד להיתר הפליטה ולחוק ותוך זיהום האוויר. כספית היא מתכת כבדה ורעילה, בעלת יכולת העברה למרחקים ארוכים ויציבות סביבתית שמאפשרת לה שרידות גבוהה. הכספית עלולה להצטבר במערכות אקולוגיות, והיא בעלת השפעות משמעותיות על האדם והסביבה. משמעות הדבר היא שהפעילות של מפעל נשר ברמלה הובילה לפליטות חומרים מזהמים באופן שעלול לפגוע בבריאות תושבי האזור. על כך, ישלם כעת המפעל עיצום כספי בסך 5,991,680 מיליון שקל. טענות החברה שנשמעו בשימוע לא התקבלו על ידי המשרד להגנת הסביבה.
לדברי גדעון (גידי) מזור, מנהל מחוז מרכז של המשרד להגנת הסביבה: "המשרד רואה בחומרה את ההפרות של המפעל. הליך האכיפה שניהלנו מול המפעל הוכיח שוב כי היתרי הפליטה והאכיפה שלהם קריטיים לשמירה על בריאות האוכלוסייה בסביבת המפעל. בימים אלו, אנו מנהלים הליך אכיפה נוסף מול המפעל, לאור הפרות נוספות ודומות של ההיתר. אנו רואים בחומרה כל תקלה או חריגה של מפעל נשר".
תגובת נשר רמלה: "הודעת המשרד להגנ"ס מבוססת על שני נושאים משנת 2019, המוצגים בצורה חלקית ומגמתית, תוך התעלמות בוטה ומכוונת ממכלול העובדות שעמדו בפני המשרד. על כך נערער בערכאות משפטיות. המשרד מתעלם מעשרות רבות של בדיקות חלקיקים לאורך תקופה ארוכה שהראו על עמידה בתקן, ומכך שהחריגות שנמדדו מהוות את היוצא מן הכלל.
"באשר לטענה בדבר חריגות בפליטות כספית - פליטות הכספית מנשר עומדות בכל קנה מידה מקובל בתעשיית הצמנט האירופאית. מדובר על אירועים מלפני למעלה משלוש שנים, באחוז זניח מהזמן, אשר לא גרמו לפליטה עודפת לסביבה (בשל קיזוז בשעות אחרות), ולא גרמו לכל חשיפה ציבורית מוגברת (במתאר הסביבתי, החשיפה לכספית איננה נשימתית).
"לצערנו, אנו בתחושה קשה כי העיוותים המקצועיים בהודעת המשרד להגנ"ס, מועד פרסומה, וגובה העיצום חסר הפרופורציות הנקוב בה, נגועים בטעמים זרים, ויתכן כי נובעים מרצון המשרד לרצות גורמים שונים בסביבה, במיוחד בעת הזו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
