מה עומד מאחורי התחממות היחסים בין טורקיה לישראל

הסיבה העיקרית להתחממות היחסים בין ישראל לטורקיה היא האינטרס הכלכלי של האחרונה - או נכון יותר, רצונו של שליטה רג'יפ טאיפ ארדואן לצאת מהמשבר הכלכלי לקראת הבחירות לנשיאות בעוד פחות משנה. ארדואן נוקט בכלכלת בחירות פנימית מזה זמן: העלאת שכר המינימום ב־70%, העלאת שכר במגזר הציבורי, הורדת שער הריבית מ־14% ל־13% ועוד. צעדים אלו מגיעים, בין השאר, בעקבות האינפלציה הגדלה בשיעור שנתי רשמי של קרוב ל־80%, כשהתחזיות הלא רשמיות מצביעות על כפול מכך. בנוסף, הגירעון זינק, מחירי האנרגיה קפצו ושערה של הלירה הטורקית בשפל כמעט חסר תקדים.

ארדואן לא מסתפק בצעדים הפנימיים, שבשל אופיים הפופוליסטי לא מסייעים לכלכלה להתאושש, ולכן החל בהתחממות היחסים עם היריבות האזוריות שלו. הצלחתו הגדולה היא עם מדינות המפרץ עתירות ההון, אלה שהיו עימו בסכסוך בעקבות תמיכתו בקטאר. בנובמבר האחרון ביקר באנקרה מוחמד בן זאיד, שליט האמירויות, לאחר שנים של יחסים קרירים עם טורקיה. תוצאת הביקור הייתה הכרזה על הקמה של קרן השקעות אמירתית בטורקיה בהיקף של עשרה מיליארד דולרים, בין היתר לטובת השקעה בחברות תשתית טורקיות ובמשק האנרגיה.

באפריל האחרון ארדואן הגיע לביקור בריאד, זאת ברקע המתיחות בין שתי המדינות סביב רצח העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל ח'אשוקג'י, אשר התרחש על אדמת טורקיה. ביקור ארדואן מחק הכל, ובטורקיה מקווים שבעקבות הביקור גם הסעודים יפתחו את הכיס וקרנות ההשקעות הענקיות שלהם יפנו גם לטורקיה.

גם ישראל נמצאת במשוואה האזורית הזו. לפני מספר חודשים הנשיא יצחק הרצוג ביקר בטורקיה, והיה למנהיג הישראלי הראשון שנפגש עם ארדואן מזה שנים. אחריו הגיע לשם גם שר החוץ יאיר לפיד, לפני כניסתו ללשכת ראש הממשלה, ואתמול הוכרז על חידוש היחסים. ארדואן לא מחבב לפתע את ישראל, וחילופי השלטון לא היו משקל להתחממות. נשיא טורקיה מבין את משקלה ומעמדה של ישראל באזור, ולכן מבקש להפחית חיכוכים ובעיקר לפתוח עוד ערוצים כלכליים.

שאיפות הגז של ארדואן

בין ישראל לטורקיה קיים סחר פורה בהיקפים העולים בקצב מהיר בכל שנה (להוציא שנת הקורונה). התיירות הישראלית לטורקיה השתקמה אחרי שנים קשות, וערי הנופש הטורקיות בים התיכון "חזרו לדבר עברית". לא לחינם איראן חשבה לפגוע בישראלים על אדמת טורקיה, וכאן שיתוף הפעולה ההדוק של גורמי הביטחון והמודיעין הישראלים עם עמיתיהם הטורקים הביא להצלחת מניעת הפיגועים. שיתוף הפעולה הזה הזכיר את הקשר הביטחוני ההדוק מהעבר ואולי גם יוביל לחידושו, למורת רוחה של איראן.

מלבד יחסי המסחר הטובים, ארדואן מבקש לחזק את הקשר הכלכלי בתחומי תשתית ואנרגיה. עובדת היותה של ישראל מעצמת גז אזורית לא נעלמה מעיניו, ברקע מחירי האנרגיה המאמירים. ישראל נתפסת בסיפור כגורם מכריע בזכות מעמדה בברית מדינות הגז של ה־EASTMED, והקשר עם מצרים ואירופה לקראת אפשרות מכירת גז למדינות האיחוד המשוועות לגז שאינו רוסי. ארדואן, מעריכים בישראל, ינסה לקדם כעת את אפשרות העברת הגז הישראלי דרך טורקיה לאירופה ולרכוש גם הוא מהגז הזה, עד שבארותיו יתחילו להפיק בעצמן.

אמנם לטורקיה ישנם שדות גז בשטחה הימי, אך רובם לא פותחו בשל המחלוקות על הגבול הימי עם יוון וקפריסין. בחודשים האחרונים החלו אניות טורקיות בקידוחים בכמה שדות גז פוטנציאליים, במקביל למגעים שקטים עם יוון וקפריסין לפתרונות למחלוקות.

מסע הרכש הסעודי

מחירי הנפט שהאמירו בשנה האחרונה העלו את הכנסות מדינות הנפט, בראשן סעודיה. חברת הנפט הסעודית, עראמקו, הודיעה על עלייה של 90% ברווחיה במחצית הראשונה של השנה. חלק ניכר מהכסף הולך לקרן העושר הסעודית הקרויה "קרן ההשקעות הציבורית", והתמקדה בחברות ענק אמריקאיות.

הסעודים ניצלו את ירידות השערים בשווקים הפיננסיים כשהשקיעו מיליארד וחצי דולר במניות אובר, ומעט פחות מכך בחברת הגיימינג הענקית, טייק טו. זאת, בנוסף לסכומים כחצי מיליארד דולרים הושקעו באלפאבית (החברה האם של גוגל) מטא, אמזון, מיקרוסופט, פייפאל וסטארבקס. מה המטרה? קודם כל ניצול שוק בזמן ירידות.

אך זו לא הסיבה היחידה - הרכש המתמקד בחברות ענק אמריקאיות מעיד גם על היבט פוליטי ומדיני. סעודיה מחזקת בכך את השפעתה על הכלכלה האמריקאית. גם קודם היו לה השקעות ניכרות בחברות אמריקאיות, אבל המסע הזה די חסר תקדים בהיקפו. יישומו ברקע ההתחממות בין סעודיה לארצות הברית - אינם מקריים.

התחרות בין הביטחוניות

החלטת דירקטוריון התעשייה האווירית לחלק מענק לעובדים בעקבות העלייה ברווחי החברה מעידה על שני דברים: האחד, רצונו של יו"ר החברה עמיר פרץ - מנהיג העובדים בעברו - להיטיב עם עובדי החברה ולהציג דרך ניהול שונה המשתפת אותם בהצלחות. השני, בתעשייה האווירית צופים שמגמת העלייה בהכנסות וברווחיות תימשך ואף תתגבר. בדוחות שהתפרסמו ביום חמישי נרשמה עלייה חדה של 29% ברווחים ל־129 מיליון דולר, ושיא מכירות של 2.36 מיליארד דולר בחציון.

גם בשתי החברות הביטחוניות הנוספות שבצמרת יש התפתחויות חיוביות. אלביט ממשיכה בקידום עסקאות בהיקף גדול, והודיעה על עסקת השבחת טנקים בהיקף של 240 מיליון דולר למדינה ששמה לא פורסם. אלביט, שנחשבת לחברה הביטחונית הישראלית המכניסה ביותר לפי אתר דיפנס ניוז 4.7, הציגה השבוע דוחות שדווקא פספסו את תחזית הצמיחה במחצית הראשונה של השנה. בחברה מסבירים כי החוזים החדשים נוגעים בעיקר לפרויקטים גדולים במיוחד, שאין להם ביטוי רבעוני וכי הצמיחה תתממש בהמשך.

רפאל, החברה הנוספת מבין השלושה, הודיעה השבוע על הסכם שכר חדש במטרה לשמר ולהשיב עובדים איכותיים. ההסכם, שכולל סולם שכר ומענקים, נמצאת בתחרות גדולה מול חברות ההייטק הפרטיות.

בשלוש החברות מעריכים שבשנים הקרובות ירשמו שיאי מכירות חדשים ברקע המלחמה באוקראינה, והגדלת תקציב הביטחון של מדינות רבות. החברות יצטרכו להבליט את היכולות הייחודיות שלהן, שכן התחרות העולמית גוברת. לדברי בכיר באחת מאותן חברות, כדאי גם שמשרד הביטחון יגלה גמישות וזריזות באישורי העסקאות כדי לסייע בתחרות.

שקט בערים מעורבות

ועדת השרים לענייני החברה הערבית התכנסה השבוע בנוכחות שרה אחת בלבד, מרב כהן. הוועדה אישרה הקצאה של 46 מיליון שקלים למיזמים עבור האוכלוסייה הערבית בערים אלה, שעד כה נפלו בין הכיסאות.

בעיות העוני, האלימות והפשע באוכלוסייה הערבית תרמו לגובה הלהבות במהומות שפרצו בעת מבצע "שומר החומות" במאי אשתקד. אחד מנימוקי הוועדה לאישור התקציב היה שביעות הרצון "מהשקט בערים המעורבות במהלך מבצע עלות השחר'", בניגוד לכאוס ששרר לפני קצת יותר משנה. על כך העידו דוחות המשטרה וגורמי ביטחון נוספים, שנוכחותם בערים הערביות סייעה לשקט.

עם זאת, הפערים בין האוכלוסיות עדיין גדולים. על פי נתונים שהוצגו בוועדה, קיימים הבדלים משמעותיים בין המעמד הסוציו־אקונומי בין שכונות ערביות ליהודיות בערים המעורבות, כמו חיפה ותל אביב, בהן המעמד הסוציו־האקונומי בשכונות היהודיות הוא גבוה יותר.