הזכויות של האבות גדלו, אך התוצאה תשרת דווקא את האימהות

שני מהפכים דרמטיים התחוללו בחמש השנים האחרונות בדיני משפחה • במבט ראשון זו מכה לנשים, אך במבט מעמיק הדרך לשוויון התקצרה

במבט ראשון זו מכה לנשים, במבט מעמיק הדרך לשוויון התקצרה / אילוסטרציה: Shutterstock, Aquarius Studio
במבט ראשון זו מכה לנשים, במבט מעמיק הדרך לשוויון התקצרה / אילוסטרציה: Shutterstock, Aquarius Studio

הכותבת היא ​שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

יום השוויון לנשים נחגג בארה"ב ב־26 באוגוסט, זאת כדי לציין את קבלת התיקון ה־19 לחוקת ארה"ב ב־1920, אשר אוסר על המדינות בארה"ב וגם על הממשל הפדרלי למנוע זכות בחירה לנשים. זוהי הזדמנות לבחון את השינויים שנעשו בישראל בשנים האחרונות.

שני מהפכים דרמטיים מאוד התחוללו בחמש השנים האחרונות בתחום דיני המשפחה. במבט ראשון, יש שיראו בהם מכה קשה בזכותה הטבעית והמסורתית של כל אישה; אך האמת היא כי מבט מעמיק מגלה כי המהפכים האלה דווקא מחזקים את מעמד הנשים ומקרבים אותן לעבר שוויון.

פגיעה במעמד האישה?

המהפך הראשון הוא ביטול המושגים "משמורת" ו"הסדרי ראייה", וכתוצאה מכך גם ביטול "חזקת הגיל הרך". כל עוד החזקה הייתה קיימת, היא העניקה לאימהות משמורת בלעדית על ילדים מתחת לגיל 6.

כך, אם בעבר היה נהוג שהילדים גדלים אצל אימם כבית עיקרי ומבקרים את אביהם במסגרת "הסדרי ראייה" - מועדים קבועים בני מספר שעות בשבוע - הרי שכיום לא ניתן יותר להגיש תביעות משמורת. למעט במקרים קיצוניים וחריגים במיוחד, הן האב והן האם מוכרים משפטית כבעלי זכויות הורות שוויוניות כלפי הילדים כבר מלידתם ובעלי אחריות הורית משותפת כלפיהם. החלפת המונח "הסדרי ראייה" במושג "הסדרי שהות" אינו קוסמטי בלבד, וכמעט בכל המקרים מתקיימים אלה בהיקף שווה בין בית האב לבית האם.

המהפך השני בתחום דיני המשפחה התחולל בהקשר המזונות. בעוד שבעבר קבע הדין כי על האב לשאת במרבית הוצאות הילדים ולשלמם לידי האם - כיום הפסיקה בכללה עיוורת למגדר. לשני ההורים יש חובה שווה לכלכל את ילדיהם, ובשאלה באיזה חלק מהוצאות הילדים יישא כל אחד מהם, יכריע בית המשפט בעיקר על-פי היקף ההכנסות והרכוש שמחזיק כל אחד מההורים.

הדין כיום שונה בתכלית ממה שהיה נהוג בעבר, עד כדי כך שבמקרים שבהם יכולותיהם הכלכליות של ההורים דומות, לא משולמים כלל דמי מזונות, וכל הורה משלם מחצית מהוצאות הילדים ישירות למוסדות החינוך ולגורמים אחרים.

נשים רבות חוות את השינויים הללו כפגיעה במעמד האישה ואפילו כקיפוחה ולקיחת חלק מזכויותיה. הסיבה לתחושות האלה מובנית לחלוטין: בעוד שבעבר אישה נהנתה מיתרון על פני הגבר בכל הנוגע לזמני השהות של ילדיה ואף הייתה זכאית לקבל ממנו מזונות למען גידולם - כיום, בזכות אותם שני מהפכים, המשקל כבר לא נוטה לטובתה באופן מובהק, ובמקרים מסוימים בכלל לא.

שוויון בחלוקת הנטל

אלא שעל התמורות האלה כדאי להביט גם במבט צופה פני עתיד, שטומן בחובו בשורה חיובית מאוד עבור כל אישה באשר היא. כך, בטווח הארוך ניתן לצפות כי מהלכים אלה דווקא יביאו לקידום שוויון האישה וחירותה.

נשים תדענה מראש כי הן אינן יכולות להרשות לעצמן לעשות ויתורים מרחיקי לכת עבור גידול הילדים במהלך הנישואים, שכן במקרה של גירושים או פירוד, הן לא תוכלנה להיבנות מדמי המזונות כמקור מחיה, ותדאגנה להתפרנס גם בזמן הנישואים. נשים תדענה מראש שכפי שאבות יכולים להרשות לעצמם לצאת מהעבודה מוקדם חצי מהזמן כדי לטפל בילדים לאחר הגירושים, גם אין כל מניעה שהם יעשו את זה במהלך הנישואים.

אומנם המהפכות בתחום דיני המשפחה החלו בדרישת האבות לשוויון ביחס לאימהות, במעמדם ובחיובם הכלכלי כלפי הילדים לאחר הגירושים. ואולם, אם תוצאתן אכן תהיה שוויון בחלוקת הנטל וצבירת היכולת הכלכלית של האימהות ביחס לאבות במהלך הנישואים - הרי שיהיה זה הישג גדול עבור המאבק לשוויון האישה.