יוקרתה של היועצת המשפטית לממשלה עומדת למבחן. חברה טובה שלה היא זו שתכריע, ללא גילוי נאות

בג"ץ דן בשבוע שעבר בעניין מינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים. העתירה של ארגון לביא כוונה נגד ראש הממשלה יאיר לפיד, ממשלת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שאישרה את המינוי של מזוז לתפקיד בממשלת מעבר לתקופה של 8 שנים. 

■ דרמה בבג"ץ: היועמ"שית סירבה לפשרה, והשופטים הוציאו צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז
■ ההתייעצות עם מני מזוז וההמלצה הכפולה: מאחורי הקלעים של הדרמה בבג"ץ
■ מבחינת מזוז זה הכול או כלום. לא כך צריך להתנהל שופט בעליון לשעבר | אבישי גרינצייג, דעה
■ מהבעיות בעבודת הוועדה ועד להמלצה ששופצה: הדרך לבחירת היועמ"שית החדשה

לגלובס נודע כי היועמ"שית היא חברה של רות רונן, אחת מהשופטות שישבה בהרכב שדן בתיק, והשתיים אף מתארחות זו אצל זו בבתיהן הפרטיים. חרף זאת, השופטת רונן לא מנעה את עצמה מלדון בתיק ואף לא נתנה "גילוי נאות" לצדדים בפתח ההליך, אודות הקשר שלא היה ידוע לארגון שהגיש את העתירה.

השופטת רות רונן, באמצעות דוברות הרשות השופטת, מסרה בתגובה כי "היועצת המשפטית לממשלה לא הייתה צד להליך באופן אישי, אלא ברמה המוסדית כמי שמייצגת את ראש הממשלה ואת הממשלה, זאת כמו בכל הליך אחר שבו המדינה היא צד. לכן לא היה מקום לגילוי כלשהו".

לא עוד החלטה

נכון הדבר כי התיק לא עסק בענייניה האישיים של בהרב-מיארה, אולם העתירה תקפה את עמדתה המשפטית של היועמ"שית שאישרה את מינוי מזוז, כאשר ברור לכל כי יוקרתה ומעמדה המקצועי נמצאים על כפות המאזניים. הכותרות שיצאו בעקבות הצו על-תנאי שהוצא נגד היועמ"שית, מוכיחות כי לא מדובר בעוד אחת מאין-ספור החלטות שמתקבלות במשרד המשפטים אשר בהרב-מיארה עומדת בראשו.

האם באמת ניתן לחלק בין צד להליך באופן אישי לבין צד להליך ברמה המוסדית בנסיבות אלו? האם שופטת מוערכת ככל שתהא כמו רות רונן מסוגלת לנתק את עצמה לחלוטין משיקולי החברות, כאשר היא מודעת למשמעות שתינתן למילותיה והחלטותיה על כבודה של חברתה, שהיא צד להליך נוכח הוויכוח הציבורי הגדול שהתנהל? כזכור,

על רקע עמדת בהרב-מיארה בעניין מינוי הרמטכ"ל, איים ח"כ יואב קיש, מבכירי הליכוד, כי ממשלת נתניהו תדיח אותה אם תיתן לכך יד. ובכן, האם אין זו זכותו של הארגון העותר לדעת את הקשרים החברתיים בין השתיים?

הקליקה המשפטית

ערב מינויה של בהרב-מיארה לתפקיד היועמ"שית פרסמנו כי היא העבירה לוועדת האיתור שדנה בעניינה את שמו של היועמ"ש והשופט בדימוס מני מזוז כאדם שיכול להמליץ עליה מקצועית. לאחרונה פרסמנו כי ראש הממשלה לפיד העביר ליועמ"שית רשימת מועמדים מטעמו לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים.

לדברי גורם במערכת הפוליטית, בהרב-מיארה אמרה כי אומנם כולם ראויים, והיא לא יכולה לומר שאחד מהם איננו כשיר, אולם היא ממליצה על השופט בדימוס מני מזוז. לפיד הקשיב להמלצת היועמ"שית והביא את שמו של מזוז לישיבת הממשלה, שאישרה את מינויו תוך הסתמכות על חוות-דעת של היועמ"שית כי הדבר אפשרי בתקופת בחירות, בשל הצורך הדחוף במינוי רמטכ"ל.

ישראל היא מדינה קטנה, אולם המערכת המשפטית קטנה הרבה יותר. חברי הקליקה המשפטית, כך מתברר, מחוברים זה לזה באופן שגלוי לפעמים על פני השטח, ופעמים רבות איננו גלוי.

על כל פנים, יש לציין כי שופטי בג"ץ לא עשו "חיים קלים" לעמדת היועמ"שית. לאחר שסירבה לקבל את הצעת השופטים, הוציא בג"ץ צו על-תנאי המורה לה לנמק מדוע לא יבוטל המינוי של מזוז למעט לצורך בחינת מינוי האלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל. למדינה יש עוד פחות משבוע להגיב לצו על-תנאי, ודיון שני בעתירה יתקיים בעוד כשבוע וחצי.