האם הליך מינוי איזנקוט לרמטכ"ל היה דומה להליך מינוי הנוכחי

איך נראה הליך מינויו של גדי איזנקוט לרמטכ"ל מול המינוי הנוכחי • המשרוקית של גלובס

גדי איזנקוט, מועמד במחנה הממלכתי. מורנוביק, כאן ב', 20.10.22 / צילום: גלעד קוולרצ'יק
גדי איזנקוט, מועמד במחנה הממלכתי. מורנוביק, כאן ב', 20.10.22 / צילום: גלעד קוולרצ'יק

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

ביום ראשון השבוע אישרה הממשלה את מינויו של אלוף הרצי הלוי לרמטכ"ל ה־23 של מדינת ישראל. האישור הגיע זמן קצר בלבד לפני תום כהונת הממשלה, והוליד מתקפות חריפות מצד האופוזיציה. כשהרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט נשאל על כך, הוא התקשה להבין את התרעומת על עיתוי המינוי. "אני רוצה להזכיר שאני נבחרתי כרמטכ"ל בממשלת מעבר על ידי ראש הממשלה דאז, קראו לו בנימין נתניהו", אמר איזנקוט.

"נבחרתי אחרי שיצאו לבחירות, (אבל) ראשי האופוזיציה לא אמרו מילה. הם הבינו שזה מינוי ענייני ומקצועי". איזנקוט הוא כיום, כידוע, איש פוליטי: מספר 3 ברשימה שבראשה עומד בני גנץ, מי שעומד מאחורי המינוי הנוכחי. אבל האם הליך המינוי שלו לרמטכ"ל ב־2014 דומה להליך המינוי הנוכחי? השווינו. 

● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל

ב־13 ביוני השנה, ולמרות שלרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי נותרה למעלה מחצי שנה בתפקיד, הודיע גנץ באופן רשמי על פתיחת הליך מינוי רמטכ"ל. יציבות הממשלה באותם ימים כבר הייתה רעועה מאוד, ותוך שבוע בלבד, ב־20 ביוני, הודיעו נפתלי בנט ויאיר לפיד על הליכה לבחירות (הדבר הפך לרשמי ב־30 ביוני). גנץ התכוון להכריז תוך זמן קצר על המועמד שבו בחר, אך בשל הליכים שונים שלא נרחיב כאן בעניינם, ההודעה על בחירתו של הלוי הגיעה רק ב־4 בספטמבר. לאחר מכן נרשם עיכוב נוסף, עד שכאמור השבוע, כעשרה ימים לפני הבחירות, אושר המינוי בממשלה.

ומה היה בעבר? מינויו של איזנקוט יצא לדרך כשבאופק כלל לא היו בחירות. בתחילת נובמבר 2014, שלושה חודשים לפני תום כהונת הרמטכ"ל דאז בני גנץ, החל שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בהליך הנהוג של קיום ראיונות עם שלושת המועמדים לתפקיד. כשלושה שבועות לאחר מכן, ב־29 בנובמבר הוא הודיע כי בחר באיזנקוט. אז למה בכל זאת אושר לבסוף איזנקוט על ידי ממשלת מעבר? משום שבתחילת דצמבר פיטר נתניהו את לפיד וציפי לבני והודיע על הליכה לבחירות. כשבועיים לאחר מכן, ב־14 בדצמבר, אישרה ממשלת המעבר את מינויו של איזנקוט.

נסכם: בעוד כל הליך המינוי של איזנקוט לתפקיד - הכולל ראיונות עם המועמדים, התייעצויות, בחירת שר הביטחון במועמד המועדף עליו והודעה שלו לתקשורת על כוונתו להביא את המינוי לממשלה - נעשה בזמן כהונת ממשלת קבע, הליך המינוי של הלוי נעשה כמעט כולו בתקופת בחירות וממשלת מעבר. מה עוד שההליך יצא לדרך במועד מוקדם מהרגיל, כשלרמטכ"ל המכהן נותרה עוד למעלה מחצי שנה של כהונה.

מהמחנה הממלכתי נמסר: "תהליך מינוי הרמטכ"ל החל כבר באפריל… התקיימו פגישות עם יועמ"ש משהב"ט, הוכרז על תחילת הליך המינוי, התקיימו ראיונות עם מועמדים, התייעצויות ועוד - כל אלה טרם פיזורה של הכנסת בין אפריל ליוני". בקשתנו לקבל הפניה להכרזה על תחילת ההליך מלפני 13 ביוני, לא קיבלה מענה.

בשורה התחתונה: דבריו של איזנקוט מטעים. אישור מינויו לרמטכ"ל אכן נעשה לבסוף בממשלת מעבר, אך ההכרזה על הבחירה בו, וכל הליך הבחירה, נערכו לפני פיזור הכנסת. תהליך המינוי של הלוי יצא לדרך זמן קצר לפני פיזור הכנסת, וזמן רב לפני סיום הכהונה של קודמו בתפקיד.

תחקיר: אורי כהן