העליון קבע: יפונה גן האירועים שלא שילם שכירות בקורונה

בית המשפט העליון אישר לפנות את חברת לה ריין, ששכרה גן אירועים בעמק חפר, לאחר שלא שילמה 13 חודשי שכירות בתקופת הקורונה וצברה חוב של כ-1.7 מיליון שקל.

השופט אלכס שטיין דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה החברה על ההחלטה לפנותה, וציין כי "ספק בעיניי אם טענת הסיכול עומדת למבקשת, לאור העובדה שהמדינה העניקה סיוע כלכלי לעסקים שנפגעו בתקופת הקורונה בשל ההגבלות שהוטלו עליהם". הגנת הסיכול משמעותה שכוח עליון מנע מהם לקיים את החוזה, ולכן שוכרים טענו כי אין לדרוש מהם תשלום או לפנותם מהנכס.

● אולם האירועים שלא שילם שכירות בקורונה לא יפונה עד להכרעה בעליון 
● בעקבות הקורונה: צו פינוי לאולם אירועים בעמק חפר שלא שילם שכירות 13 חודשים

ההגנה של אירוע מסכל נחשבה בעבר לאות מתה, לאחר שבתי המשפט דחו נסיבות מסכלות בתחום הביטחוני כמו האינתיפאדה או סגר בשטחים. עם פרוץ הקורונה הפכה ההגנה לרלוונטית.

עד היום בית המשפט העליון לא הכריע אם עומדת לשוכרים, שהפרו חוזה ולא שילמו שכירות בתקופת הסגרים והמגבלות בקורונה, הגנת הסיכול הקבועה בחוק.

עוד ציין שטיין כי חברת לה ריין מבקשת להעביר לבעלת המקרקעין חלק מהנזק שנגרם לה בעקבות התפרצות המגפה. "מדובר בחלוקה מחדש של סיכונים חוזיים - מהלך מרחיק לכת אשר נעדר כל צידוק".

שטיין קבע כי המקרה אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית שראוי לה להתברר בגלגול שלישי, מאחר שההחלטה על פינוי המשכירה "יישמה את הדין הקיים בנושא סיכול והפרת חוזה על העובדות הקונקרטיות".

יחד עם זאת, השופט שטיין ציין כאמור את עמדתו על טענת הסיכול, תוך שהדגיש כי לאורך השנים פורשה הגנת הסיכול באופן מצומצם ודווקני, ואפילו אם יניח כי התקיימו נסיבות הסיכול, זכותה של המשכירה לפינוי עומדת בעינה. "זאת, הואיל וכאשר מתקיימת הפרת חוזה מחמת סיכול, קמה אומנם טענת הגנה למפר מפני תביעות אכיפה ופיצויים, אולם בצד זאת נשמרת זכותו של הנפגע לביטול החוזה ולהשבה".

לא שילמה שכירות במשך 13 חודשים

הסכסוך המשפטי הנוכחי החל כאשר הוטל סגר במרץ 2020 בעקבות מגפת הקורונה. חברת לה ריין, ששכרה מבנה של 3,000 מ"ר באזור התעשייה בעמק חפר, הפסיקה לשלם לבעלת המבנה, חברת אייסוניק קיד מערכות, וטענה כי עומדת לה הגנת הסיכול, ולכן אין מקום לפנותה מהנכס. במשך 13 חודשים החברה לא שילמה את השכירות, שעמדה על 123 אלף שקל בחודש. בעלת הנכס הגישה תביעה לפנות את לה ריין מהנכס.

בית משפט השלום בפתח בתקווה דחה את בקשת בעלת הנכס לפינוי, וקבע כי ההחלטה שלא לשלם את דמי השכירות לא מהווה חוסר תום-לב, וכי מדובר בנסיבות של כוח עליון שמנע מגן האירועים להשתמש בנכס. בערעור, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי אולם האירועים יפנה את המבנה בו הוא פועל בתוך 90 ימים. ההחלטה עוכבה לצורך פנייה לבית המשפט העליון.

השופטות מיכל נד"ב ויסכה רוטנברג קבעו בדעת הרוב במחוזי כי אומנם גן האירועים לא יכול היה לצפות את המגפה ואת השלכותיה, אך קיום החוזה לא הפך לבלתי אפשרי לחלוטין, וכי גן האירועים לא הוכיח כי לא היו לו הכנסות באותה התקופה. בנוסף, נקבע כי גם אם מדובר בהגנת הסיכול בחלק מהתקופה, הדבר לא מאפשר לאולם להימנע מתשלום חד-צדדי במשך 13 חודשים. השוכרת לה ריין טענה מצידה כי החברה ניצלה את המצוקה אליה נקלעה בעקבות הקורונה וביקשה לפנות אותה, כדי להשכיר את הנכס במחיר גבוה יותר.

עו"ד עתי צמחוני ממשרד שכנר-צמחוני, שייצג את המשכירה אייסוניק קיד מערכות, מסר בתגובה: "אני שמח שבית המשפט העליון שם סוף לסאגה המשפטית הבלתי נגמרת. בכוונת מרשתי לפעול לאלתר לסילוק ידה של לה ריין מן המושכר ולהגיש תביעה כספית נגדה בגין כל הנזקים שנגרמו למרשתי".

רע"א 7637-22