הערכת שווי לחברה בעת גירושים: פסיקה תקדימית של ביה"ד הרבני

בית הדין הרבני הגדול לערעורים קבע כי בעת ביצוע איזון משאבים בין בעל לאישה שהתגרשו הכולל הערכת שווי של חברה, החלק בשווי החברה המגיע לבן הזוג המקבל יחושב כעסקה החייבת במס

גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur
גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

בעת ביצוע איזון משאבים בין בעל לאישה שהתגרשו הכולל הערכת שווי של חברה, החלק בשווי החברה המגיע לבן הזוג המקבל יחושב כעסקה החייבת במס - כך קבעו דייני בית הדין הרבני הגדול לערעורים, אליעזר איגרא, שלמה שפירא ומיכאל עמוס, בפסק דין שניתן לאחרונה. 

רשות המסים ביקשה לבטל הסכם שומה כי "טעתה". מה קבע בית המשפט?
מדוע חשוב להסדיר את הגירושים מבחינה פורמלית

הפסיקה התקדימית הגיעה בעקבות ערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול בדבר איזון משאבים בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג שהתגרשו. במרכזו עמדה חברה בבעלות הבעל בשותפות עם אחיו שהוקמה רק לאחר נישואי בני הזוג, ולכן גם היא עומדת לחלוקה על-פי חוק יחסי ממון.

בית הדין הרבני האזורי מינה רואה חשבון שהעריך את שווי החברה במיליונים, וקבע כי על הבעל להעביר לאשתו מיליונים מתוכם עבור מחצית שווי חלקו בחברה.

אלא שהבעל סירב להשלים עם התוצאה אליו הגיעה בית הדין האזורי, והגיש על כך ערעור, במסגרתו טען, באמצעות עו"ד יהונתן קניר ועו"ד מיכל קניר-לובלין, בין היתר, כי בית הדין טעה כשקבע כי התשלום שחייב הבעל לאישה צריך להיות מחושב על בסיס מלוא הערך של החברה, ולא לקח בחשבון את העובדה שמכירת החברה בשוק החופשי הייתה מחייבת במס רווח הון בסכום של כ-30% משוויה. 

עו''ד יהונתן קניר ועוה''ד מיכל קניר - לובלין / צילום: משה נחומוביץ
 עו''ד יהונתן קניר ועוה''ד מיכל קניר - לובלין / צילום: משה נחומוביץ

"אין מקום להטיל על הבעל להשתתף בתשלום המסים"

בית הדין הרבני הגדול קיבל את טענת הבעל בנוגע למס שיהיה עליו לשלם עבור החברה אם ימכור אותה, ודחה את טענת האישה, שיוצגה באמצעות עו"ד ציפי פיק, לפיה יש להשאיר את פסיקת בית הדין האזורי על כנה.

"למרות כל הספיקות, למעשה אין מקום להטיל על הבעל להשתתף בתשלום המסים", קבעו הדיינים, והסבירו: "החברה שייכת לבעל, ואין לאשה זכויות בגוף החברה. למרות זאת, חוק יחסי ממון מחייב את הבעל לתת מחצית הזכויות שצבר, למרות שלולא החוק ומרצונו לא היה נותן". 

בנסיבות אלה, קבע בית הדין, כאשר החוק מחייב את הבעל לערוך איזון ברכוש שצבר, באפשרותו לבחור לתת לה את המניות "בעין" ולא בשווי - ומכאן הבחירה מה לעשות עם המניות האלה היא שלה בלבד: אם תרצה - תמכור אותן לצד ג', ואם תרצה - תוכל גם לחייב את הבעל לקנות את חלקה בחברה בהתאם להלכות קודמות.

עם זאת, קבע בית הדין, האישה לא יכולה להוציא מהאיש סכום שהוא מעבר לשווי הרלוונטי של המניות שאם תמכור לו אותן תחייב אותו בתשלום מס, ומשכך אין אפשרות לחייבו לשלם את שוויה במזומן כפי השמאות, אלא רק אחרי קיזוז סכום המס שיהיה נצרך לשלם במכירה שהאישה מוכרת לאיש.

בעקבות קביעה זו הורה בית הדין הרבני הגדול לקבל חוות-דעת אקטוארית שתקבע מה יהיה שווי מס רווחי הון שיצטרכו הבעל או האישה לשלם אם ימכרו את החברה בפועל, וקבע כי לאחר קבלת חוות-הדעת יופחת מהסכום של שווי מחצית חלקו של הבעל מס רווחי ההון שהיה משולם בפועל על חלקה אם הייתה נמכרת על-ידי הבעל או האישה לצד ג' או לבעל.