המשברים הבאים יגיעו בקרוב: כך תכינו את העסק שלכם לטלטלה שבדרך

העוצמה, האופי והתדירות של המשברים שראה העולם בשנים האחרונות מאותתים לנו שאנחנו צריכים להיערך לקראת הבאות • מה נוכל לעשות בתוך הארגון? להצטייד בכלים שמייצרים זריזות וגמישות, לאמץ שת"פים אסטרטגיים, לנקוט יד ניהולית חזקה וחוקים ברורים ולגלות הרבה אמפתיה • הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב 

הפקולטה לניהול. איך נבוא מחוזקים יותר לאירוע הבא? / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. איך נבוא מחוזקים יותר לאירוע הבא? / צילום: Shutterstock

אודות מדור הפקולטה

מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה

אודות הכותבת

פרופ' אורלי יחזקאל, חברת סגל בכירה בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב וראש ההתמחות בניהול וייעוץ עסקי גלובלי, מומחית בעיצוב ואסטרטגיה ארגונית בעולם כאוטי, ניהול חוצה תרבויות ויזמות עסקית בסין.

משבר הקורונה, התנודתיות הגיאופוליטית בשווקים, שינויים מהותיים בסדר העולמי, המלחמה המתמשכת באוקראינה, סימני שאלה לגבי הגלובליזציה, היחלשותן והיעלמותן של חברות שנדמה היה שישלטו בחיינו לנצח, אירועי אקלים ואירועים פוליטיים חריגים - כל אלה מלווים אותנו בשנים האחרונות. ולא רק זה: בעוצמתם, תדירותם ואופיים הם גם מאותתים לנו שהם לא הולכים לשום מקום, ושאנחנו צריכים להיערך ולהתארגן לקראתם. על הדרך גם נצטרך ככל הנראה לשחוט כמה פרות קדושות.

דרישה בארה"ב: לבדוק את השימוש בחברת הסייבר של אהוד ברק ומפקד 8200 לשעבר
כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה? 

אי-ודאות, שינויים, מעברים מכאוס לסדר וחזרה אינם דבר חדש. בכל נקודה בהיסטוריה נוכל למצוא אותם. ובכל זאת, משהו בקצב, בתכיפות ובממדים של השינויים האלה דחף אותנו לרצות להתארגן קונספטואלית, באופן שגם אם לא ייצור שליטה, יאפשר לבנות תשתיות ומשאבים להתמודדות איתם.

לשם כך ארצה להציג שני מושגים, VUCA ו-BANI, שנטבעו נוכח התעצמותן של תמורות בעולם בכלל ובעולמות הארגוניים בפרט. אלה יכולים להציג צירי חשיבה מנחים עבור גופים שרוצים לעצב ולפתח יכולות הנהגה וניהול בימים של חוסר יציבות.

דינמיות לצד בקרת איכות מהודקת

המושג VUCA שימש זה שלושה עשורים לתיאור המציאות באמצעות ארבע ממדים: משתנה (Volatility), רוויית אי-ודאות (Uncertainty), מורכבות (Complexity) ועמימות (Ambiguity).

 
  

המונח, שנטבע במחצית שנות התשעים של המאה ה-20 בידי הצבא האמריקאי, זלג מהר גם לעולם הניהול. מול האופי התנודתי ורווי אי-הוודאות של המציאות - בולטת חשיבותם של כלים, תהליכים ומבנים ארגוניים שמייצרים זריזות וגמישות. בתוך אלה: אסטרטגיות דינמיות, ריבוי תרחישים, מנגנוני חדשנות, זיהוי וניהול סיכונים, ניוד משאבים, דרכי העסקה מגוונות ותרבות ארגונית יוזמת, מדמיינת וחולמת.

מנגד, מול העמימות של חלק גדול מהמידע נדרשים כלים סדורים, ברורים, מובנים, אחידים ומבוקרים. בתוך אלה: דיוק בזיהוי, יכולות למידה, כרייה וניתוח של מידע, התמחות, קסטומיזציה, פרמוט של נהלים, תקנות ומודלים ומערכות בקרה איכות מהודקות.

בסיכומו של דבר, אחת התובנות החשובות ב-VUCA היא שמנהלים חייבים להצטייד ביכולות ארגוניות שונות, לעתים מנוגדות. יד ניהולית אחת שתוביל חדשנות, יצירתיות, מוכנות לתרחישים דמיוניים, גיוון והכלה ועושר של דעות ונקודות מבט, ומנגד יד ניהולית חזקה ובוטחת, שתוביל סדר, מצפן ארגוני, חזון וכללים וחוקים ברורים.

השילוב הזה יוצר "ארגונים כאורדים" - כאלה שמכילים יכולות ברורות בעשיית סדר, אך בה בשעה מתמודדים, אפילו בהנאה, עם אי-הסדר, ממנפים אותו ולעתים מייצרים אותו בעצמם.

כמו שעשה סאטיה נאדלה

המושג BANI, שטבע בקורונה האנתרופולוג והעתידן האמריקאי ג'מאייס קאשו, מפנה את הזרקור למאפייני המציאות שבלטו אחרי המשבר: שברירית (Brittle), חרדתית (Anxious), מכילה תופעות לא לינאריות (Nonlinear) וקשה לפענוח או הבנה (Incomprehensible).

כל זה קרה כשפירמות ענק, חלקן איקוניות בנות עשרות רבות של שנים, בהן ג'יי.סי פני, טיילור לופט, רבלון, לופט וכן חברות תעופה כמו רויאל קאריביאן ואייר איטלי, קרסו במהירות, הכריזו על פשיטת רגל או נרכשו בידי מתחרים.

ההפתעה הגדולה שיצר המשבר, כמו גם אופייה האקספוננציאלי של המגפה, חידדו את תחושת חוסר השליטה והערעור.

לטענת קאשו, אמות המידה מהעבר נראות לא רלוונטיות יותר, הקשר בין סיבה לתוצאה מתעוות והיצף המידע מערער את היכולת לייצר תובנה.

אז מה מוסיף לנו ה-BANI? המושג מדגיש את ההיבטים הרגשיים שמלווים את התהליכים הכאוטיים ומכאן את הטיפול התהליכי לצד הרגשי. כך, יסודות איתנים ומוצקים בשורשי הארגון (חזון וערכים) לצד גמישות במבנים ותהליכים עומדים מול השבריריות; ראייה מערכתית רחבה והשתלבות באקוסיסטם רחב עומדות מול תהליכים לא לינאריים; פיתוח יכולות "רכות" יגיע אל מול החרדה; והטמעה רחבה של יכולות טכנולוגיות לצד שקיפות, גיוון ואינטואיציה - יוצבו מול הקושי בפענוח המציאות.

ברמה המעשית ייטיבו לעשות ארגונים מסורתיים אם יאמצו רזרבות, שת"פים אסטרטגיים, טכנולוגיות מפחיתות תלות ובצדם אמפתיה ושקט פנימי.

חשבו על סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, שהגדיר את "החזרת נשמתה של החברה" שהלכה לאיבוד והציב את החמלה כיעד אסטרטגי, על קמעונאיות המזון שצוידו ברזרבה של אוטומציה ודיגיטציה מתקדמות וצמחו במהלך המשבר, על חברות ספנות כמו צים שהצליחו להשיג צמיחה אקספוננציאלית בצורך בשינוע, או על חברות דוגמת זום או תשלומים דיגיטליים.

לשילוב בין שני המונחים יש עדות כבר במקרא, בתיאור של נחום הנביא את המציאות: "בוקה ומבוקה ומבולקה (VUCA) ולב נמס ופיק ברכיים וחלחלה בכל מתניים (BANI)". הבנתם, הפנמתם ויישומם אפשר שיביא אותנו שבירים פחות ובשלים יותר לאירוע הבא.

פרופ' אורלי יחזקאל / צילום: חן גלילי - הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב
 פרופ' אורלי יחזקאל / צילום: חן גלילי - הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

מקורות:

"והארץ היתה תוהו ובוהו" - ארגונים מסורתיים בעולם של מורכבות, חידוש ושיבוש (WORLD VUCA)

Benett, N. Lemoine, G. J., "What VUCA really means for you" , Harvard Business Review, January-February 2014 

R.A Thietart, B. Forgues, (1995), Chaos theory and Organization, University of Paris-Dauphine, DMSP and Esse