כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה?

ממשלתו השישית של בנימין נתניהו, שהיא הממשלה ה-37 בתולדות ישראל, הוצגה לפני זמן קצר בכנסת. על פי הנאום של נתניהו, הממשלה תמנה לא פחות מ-29 שרים (כולל ראש הממשלה), אך יהיו בה רק ארבע שרות. בהמשך יצא עדכון מטעם לשכת ראש הממשלה, לפיו גם גילה גמליאל תמונה לשרה, מה שמעלה את מספר השרים ל-30 ואת מספר השרות לחמש. איך נראים הנתונים הללו ביחס לעבר הרחוק והקרוב? ומה אפשר להעריך לגבי סיכויי השרידות של הממשלה הזאת על סמך נתוני הפתיחה שלה? השווינו את הפרמטרים המרכזיים שמאפיינים את הממשלה שתצא היום לדרך לנתונים המקבילים של ממשלות ישראל מאז קום המדינה, ואלו הממצאים. 

● ביטול נבחרת הדירקטורים, ויתור על החזר מענקי קורונה: 3 סעיפים בהסכמים הקואליציוניים שישפיעו על הכלכלה
● הליכוד מנסה להרגיע את הציבור: אלה קווי היסוד של הממשלה הבאה
● האם ממשלה שכוללת 16 שרי ליכוד היא שיא של כל הזמנים?

גודל הממשלה: אחת המנופחות אי־פעם

נפתח במגמה עקבית שניתן לראות בשתי הממשלות האחרונות שכיהנו כאן וגם בזאת שיוצאת לדרכה כעת: הממשלות הולכות ומתנפחות. איך מודדים את זה? אפילו אם נסתפק בספירה רגילה של מספר השרים נראה כי הממשלות האחרונות הן בדרך כלל גדולות יותר מאלה שכיהנו בעבר. אבל מדידה משמעותית יותר תשווה בין בסיס הפירמידה של הממשלה - גודל הקואליציה שעליה היא נשענת - לבין ראש הפירמידה, שהוא מספר חברי הממשלה. בבדיקה כזאת ניתן לראות כי הממשלה ה־35, ממשלת נתניהו־גנץ, הייתה עד כה המנופחת ביותר בתולדות המדינה עם יחס של 4.66 שרים לכל עשרה חבריי קואליציה. הממשלה הנוכחית, שתמנה על פי ההודעה העדכנית של נתניהו 30 שרים, תשווה אליה כעת ואף תעקוף אותה במעט, עם נתון של 4.69. גם הממשלה היוצאת של בנט ולפיד הציגה נתון גבוה מאוד במדד הזה עם יחס של 4.4 ביום ההשבעה (בהמשך נוסף לה שר נוסף).

ואיך נראה הנתון הזה בממשלות ישנות יותר? הממוצע מאז קום המדינה עומד על יחס של 2.7 שרים בלבד לעשרה חברי קואליציה. כלומר, בעבר הממשלות היו צנועות בהרבה. יחד עם זאת, קו המגמה מראה בבירור שככל שהמדינה התבגרה כך הממשלות התנפחו. אם נתחיל את הספירה שלנו רק משנות האלפיים, (עם הקמת הממשלה ה-29 ב-2001), נראה שהיחס הזה כבר עולה ל-3.8. כלומר, גבוה מהממוצע בעשורים הראשונים, אך עדיין נמוך מהמציאות שמתקבעת כעת.

אחוז השרות: נסיגה לעומת העבר

הממשלה היוצאת קבעה שיא במספר השרות בממשלה וגם בשיעור הנשים מבין חברי הממשלה. תשע שרות היוו כשליש מהממשלה, לאחר שבממשלה שקדמה לה כיהנו שמונה שרות שהיוו כרבע מהממשלה (גם שיא, נכון לאותה עת). מהבחינה הזאת הממשלה החדשה תציג נסיגה משמעותית לאחור.  חמש השרות שיכהנו בממשלה ה־37 צפויות להוות 17.2% מסך השרים בממשלה. הנתון הזה דומה לשתי הממשלות הקודמות של נתניהו מ־2013 (הממשלה ה־33), ומ־2015 (הממשלה ה־34). 

מה שכן אפשר לומר הוא ששיעור גבוה של נשים בממשלה הוא התפתחות חדשה יחסית. בשנותיה הראשונות של ישראל הייתה רק שרה אחת, גולדה מאיר, והיו גם ממשלות שביום השבעתן לא כללו אף אישה. גם אם מגבילים את הממוצע לשני העשורים האחרונים ניתן לראות כי הוא עומד על 4.3 שרות, שהיוו כ-16% מהממשלה. 

יציבות (1): צרה או רחבה?

יש נתונים שבהם הממשלה הנכנסת מציגה שיפור לעומת זאת שהיא מחליפה. אלה קשורים בעיקר ליכולת השרידות הפוטנציאלית שלה. אם ממשלת בנט-לפיד התבססה על 61 ח"כים בלבד (ובמעמד השבעתה בכנסת זכתה תמיכה של 60 ח"כים בלבד), הממשלה הנוכחית תתבסס כידוע כל 64 ח"כים. אם משווים לעבר, כולל הרחוק, הרי שעדיין מדובר בממשלה צרה יחסית. למעשה, רק תשע קואליציות בתולדות ישראל התחילו את דרכן עם פחות חברי כנסת (זו הקואליציה הראשונה שמתחילה עם 64), והממוצע לאורכה של המדינה עומד על 73.5 חברים. אם נצמצם את ההשוואה לשני העשורים האחרונים הממוצע יורד ל-68.2 חברים - עדיין גבוה יותר מהקואליציה הנוכחית. מצד שני, באופן שהוא אולי מנוגד מעט לאינטואיציה, בדיקה שערכנו בעבר, ולא כללה את ממשלת ה-61 היוצאת, הראתה שממשלות צרות בנות 61 מנדטים שרדו כמעט שנה יותר מהממשלה הממוצעת. מצד שלישי, כמו שכבר אמרנו, עדיין לא הייתה לנו ממשלה שהושבעה עם בסיס של בדיוק 64 ח"כים, אז נצטרך להמתין ולראות מה יהיה אפשר ללמוד מהדוגמה הזאת.

  

מעבר לשאלה על כמות הח"כים, היציבות אמורה להיות מושפעת גם ממספר הסיעות. הממשלה היוצאת לא רק נשענה על מעט ח"כים אלא מנתה לא פחות משמונה מפלגות שונות (שאף הגיעו באופן חריג משני קצוות הקשת הפוליטית). הממשלה הנכנסת תתבסס על שש סיעות בלבד (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם), בדיוק כמו הממשלה הממוצעת מאז קום המדינה (גם אם מגבילים את הממוצע לשני העשורים האחרונים הוא נותר דומה ועומד על 5.8).

יציבות (2): הנתח של מפלגת השלטון

הנה עוד מדד שבו הממשלה הנכנסת תציג שיפור. הממשלה הקודמת הציגה נתון תקדימי לפיו לאורך רוב חייה מפלגת השלטון היוותה רק 9.8% מהקואליציה (בחודשיה האחרונים, כשלפיד החליף את בנט בראשות הממשלה, הנתח של מפלגת השלטון עלה ל-27.9%). בממשלה ה-37 המספרים ייראו כמובן אחרת לגמרי, ומפלגת השלטון, הליכוד, תהווה בדיוק 50% מהקואליציה. אבל לא מדובר בשיפור רק לעומת הממשלה הקודמת, אלא גם בשיא עבור נתניהו, שבחמש הממשלות הקודמות שהקים הליכוד היווה תמיד פחות מחצי מהקואליציה.

ואיך נראה הממוצע הכללי מאז קום המדינה? הוא כמובן היה גבוה יותר - עמד על נתח של 55.6% למפלגת השלטון - מכיוון שבעבר מפלגות השלטון היו גדולות יותר. השיא נרשם בממשלת רבין הראשונה, אז המערך היוותה 88.5% מהקואליציה. בעשורים האחרונים מפלגות השלטון הפכו קטנות יותר והממוצע בשני העשורים האחרונים (כולל הקואליציה החדשה) עומד על 40.7%.

יציבות (3): כמה זמן מחזיקה ממשלה של נתניהו?

אם יש משהו שמאפיין מבחינה פוליטית את השנים האחרונות אין ספק שמדובר בחוסר יציבות. האם בשנים הקרובות נחווה יציבות גדולה יותר? אנחנו כמובן לא יכולים להתנבא, אבל אפשר לעשות סדר במה שקרה עד כה. 36 הממשלות שכיהנו כאן עד היום שרדו בממוצע קצת פחות מ-749 ימים, כלומר, כשנתיים ושלושה שבועות לממשלה. עם זאת, מדובר בנתון שהוא מעט מטעה מכיוון שבעיקר בעבר הרחוק יחסית בהרבה מקרים ממשלה התחלפה תוך כדי כהונת הכנסת, בלי להכניס את המדינה לסחרור ולמערכת בחירות נוספת (וממשלות כאלה לא יכולות להגיע למשך כהונה של ארבע שנים). אם ניקח רק ממשלות שהושבעו בתחילת הכנסת (נספור את הממשלות ה-21 וה-22, הן ממשלות הרוטציה, כממשלה אחת), הממוצע יגדל למעט יותר מ-979 ימים, כ-שנתיים ושמונה חודשים. עדיין לא מרשים במיוחד. במקרה הזה, שוב אולי מעט בניגוד לאינטואיציה, דווקא היצמדות לעשורים האחרונים משפרת את המצב. אם בודקים רק את הממשלות שכיהנו כאן מאז 2003, הממוצע עולה ל-1,035 ימים.

  

ערכנו גם בדיקה אחרת, נקודתית יותר: כמה זמן שורדות בממוצע ממשלות נתניהו? שהרי יש לנו כבר חמש כאלה מאחורינו. ובכן, הממשלות הקודמות שלו החזיקו בממוצע 1,114 ימים, שהם שלוש שנים ומעט פחות משלושה שבועות. קצת יותר מרשים, אבל גם פה יש עיוות (שלא קיבל התייחסות בחישובים הקודמים): הממשלה ה-34 החזיקה כשנה כממשלת מעבר בגלל המשבר הפוליטי, וההליכה הרציפה לבחירות, ולא העידה על חוזקו הפוליטי של נתניהו. אם "נקצר" את משך כהונתה של הממשלה ה-34, ונוריד את הימים שחלפו מהיום בו נתניהו פיזר את הכנסת ה-21 ועד להקמת הממשלה ה-35 (מדובר בפרק זמן של כמעט שנה), אז הממוצע יורד ל-1,043 ימים, כלומר שנתיים ומעט יותר מעשרה חודשים.