הקשחת הרפורמה המשפטית: הצעת החוק החדשה שפרסם שמחה רוטמן

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן פרסם אמש מצע להצעת חוק המחמיר ברובו את הרפורמה המשפטית • בעוד שהיועצת המשפטית לממשלה עוד מגבשת את עמדתה, רוטמן יכול לנצל את הזמן לתהליך חקיקה מזורז והוא מתכנן להתחיל בדיונים על המצע החדש כבר בשבוע הבא • שר המשפטים לשעבר דן מרידור התייצב בוועדת החוקה היום והגדיר את הרפורמה: "ניסיון להרוס את מערכת המשפט"

שמחה רוטמן בועדת החוקה, השבוע / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שמחה רוטמן בועדת החוקה, השבוע / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר ועדת החוקה וחבר הכנסת מטעם הציונות הדתית שמחה רוטמן פרסם אתמול בלילה מצע להצעת חוק מטעם הוועדה, במסגרת הרפורמה המשפטית. ההצעה מקשיחה את הנוסח שפירסם שר המשפטים לוין בכך שהיא מגבילה יותר את יכולת בית המשפט העליון לפסול חוקים ומחזקת את שליטת הקואליציה בוועדה למינוי שופטים. זאת לצד ריכוך ביטול עילת הסבירות לנבחרי ציבור ולא על כל החלטה של רשות שלטונית. רוטמן מתכנן להתחיל לדון בהצעה החדשה כבר בשבוע הבא. 

כך גייס שופט העליון את הערכאות הנמוכות למלחמה ברפורמת לוין | בלעדי
שופט העליון שרוצה לרשת את חיות וכבר נערך לביטול שיטת הסניוריטי | בלעדי
הרפורמה במשפט: ועדת החוקה דנה בשינוי סמכויות היועצים המשפטיים

הנוסח המוצע על ידי רוטמן מטעם ועדת החוקה מאפשר לו לקצר את לוחות הזמנים של הייעוץ המשפטי לממשלה. היועצת המשפטית לממשלה מגבשת את עמדתה, אך ידרשו לכך לכל הפחות שבועיים, ובזמן זה רוטמן יכול לבצע מהלך חקיקה מזורז, בדומה לדרך זה החל לפעול עם המצע לחוק היועמ"שים, עליו מתנהלים דיונים השבוע בוועדת החוקה.

לפי נוסח החוק החדש, שופטי בית המשפט העליון יוכלו לפסול חוק רק פה אחד, בהסכמת 15 השופטים, כאשר לפי ההצעה של לוין ניתן לפסול ברוב של 80% מהשופטים. הנוסח החדש שונה גם לגבי הרכב הוועדה - רוטמן מציע שבוועדה יהיו 9 חברים, מהם 5 מהקואליציה. הארבעה הנוספים יהיו 3 שופטים - נשיא בית המשפט העליון, ונשיא בית משפט המחוזי והשלום בדימוס שיבחרו על ידי שר המשפטים בסכמת נשיא בית המשפט העליון. כלומר - הקואליציה תבחר גם חלק מהשופטים. זאת בניגוד למצב היום שבוועדה מכהנים שלושה שופטי עליון, ובהם הנשיאה.

מההצעה החדשה עולה כי עילת הסבירות תבוטל כלפי החלטות של הממשלה, ראש ממשלה ונבחרי ציבור. בכך יש צמצום מהנוסח של השר לוין שביקש לבטל את עילת הסבירות גם על החלטות של כל רשויות הממשלה - גם כאשר מדובר בדרג מקצועי.

סעיף שנשאר זהה להצעת החוק של לוין הוא שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול חוק יסוד.

דן מרידור: "ניסיון להרוס מערכת שנבנתה במשך 70 שנה"

חבר הכנסת גלעד קריב מהעבודה, המשמש כחבר ועדת חוקה, תקף את המהלך של רוטמן: "שבוע לאחר ששר המשפטים מפרסם את הצעתו לחוק יסוד השפיטה, מפרסם יו"ר ועדת החוקה נוסח משלו, שיש בו פגיעה עוד יותר חמורה בהגנה החוקתית על זכויות האדם. זהו שלב נוסף במהומה המכוונת שיוצרת הקואליציה, תוך עקיפה של תהליכי החקיקה המקובלים. אין עדות ברורה יותר שפניה של הממשלה לבליץ של חקיקה ולא להידיינות והידברות". קריב הוסיף כי "יו"ר ועדת החוקה מבקש להתחיל ביום ראשון את הדיון בהצעה לשינוי חוק יסוד השפיטה, מבלי שישנה חוו"ד של הייעוץ המשפטי לכנסת על ההצעה. אנחנו לא נשתתף בדיון הזה. יו"ר הועדה מוזמן להידיין עם עצמו, עם הקואליציה ועם פורום קהלת. אנחנו לא נהיה להקת המעודדים בספרינט המטורף להרס הדמוקרטיה".

בתוך כך נמשכו הבוקר הדיונים בוועדת החוקה על נוסח חוק היועמ"שים שחיבר רוטמן. דן מרידור, שר המשפטים לשעבר מטעם הליכוד התייצב בוועדה ואמר כי הרפורמה במערכת המשפט היא "ניסיון להרוס את מערכת המשפט".

"השתתפתי בהרבה דיונים בחדר הזה מטעם הליכוד. ראיתי הרבה ויכוחים קשים. לא האמנתי שנגיע ליום הזה. זה ניסיון להרוס מערכת שנבנתה במשך 70 שנה. מערכת שהיא תפארת בעולם כולו, שנבנתה בקשיים רבים". מרידור הוסיף כי "ידוע שמערכת המשפט מתנהלת במדינה ללא חוקה, כשהכנסת נשלטת ברוב המקרים על ידי הממשלה. דמוקרטיה איננה שלטון הרוב בלבד, היא הגבלה על עריצות הרוב".

בנוסף, התקיים היום עימות חריף בין רוטמן לבין יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי שביקר את הרפורמה המשפטית ואמר כי מדובר ב"חקיקת פסקת התגברות שמאפשרת לחסן מראש כל חקיקה ברוב של 61 מביקורת שיפוטית גם אם היא פוגעת בזכויות אדם". רוטמן מחה על הדברים וטען כי בהצעת החוק שניסח לא מוזכר הביטוי "פגיעה בזכויות אדם", וכי מדובר בדמגוגיה. "הדבר הזה הוא מסגור שחורג בהרבה ממה שלגיטימי לעשות כאשר מציגים הצעת חוק שלי כשאני בחדר", הוסיף רוטמן.

חברי הכנסת מהאופוזיציה מחו על דברי היו"ר וקראו להגן על הייעוץ המשפטי. בליי הוסיף ואמר: "כל השינויים האלו הם בכיוון אחד, הפחתה משמעותית בבלמים המוטלים על הרשות המבצעת והרוב הקואליציוני בכנסת". לדבריו, "צריך לתת את הדעת ליתרונות המצב הקיים. יש יתרון בקיומה של ביקורת משפטית פנים ממשלתית כחלק מהאיזונים והבלמים של השיטה".