"אם בתי המשפט בסכנה, כולם בסכנה": האזהרה של נגיד הבנק ההונגרי לשעבר

בכנס חירום שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת ת"א התריעו כלכלנים בכירים מפני איום קיומי להייטק • גם נגיד הבנק המרכזי ההונגרי לשעבר, אנדראש שימור, לקח חלק ובשיחה עם גלובס הוא נתן מבט על המהפכה במדינתו: "הממשלה שולטת על הכל, כולל על ההיסטוריה"

אנדראש שימור / צילום: איציק בירן
אנדראש שימור / צילום: איציק בירן

חודשיים אחרי שהממשלה החלה לקדם את המהפכה המשפטית, אזהרות הכלכלנים מתוצאות החקיקה איבדו במקצת מהחידוש והאפקט דרמטי שלהן. ברור שלגילוי הדעת השני של בכירי הכלכלנים, שהתפרסם בשבוע שעבר, לא יכול להיות אותו אפקט כמו זה של הראשון, מסוף ינואר. הכלכלנים, שמכירים את חוק התפוקה הפוחתת, מן הסתם מבינים את זה בעצמם.

"יצאו מודאגים יותר": מאחורי הקלעים של פגישת בכירי ההייטק עם השר לוין
מייקל בלומברג בטור ל"ניו יורק טיימס": "ישראל בדרך לאסון"

הדברים על השולחן, ולמען האמת אנחנו כבר בשלב שבו חלק מהאזהרות מתחילות להתממש. ובכל זאת, יש גם חשיבות למי שאומר את הדברים, ולפורום בו הם נאמרים. בשבוע שעבר, באוניברסיטת תל אביב, אפשר היה למצוא את פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר ואיש הממסד הכלכלי לכל הדעות, מזהיר מפני "טירוף מערכות", ו"סחף אל התהום", כש"בכל יום שעובר אנחנו מתקרבים לשם".

פרנקל אמר את הדברים במסגרת כנס חירום על "ההשפעה הכלכלית של המהפכה המשפטית". חוץ ממנו, ישבו על הבמה הנגידה לשעבר קרנית פלוג, והמשנה לנגיד לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, שהציגו גלריית דוברים שכללה את חתן פרס נובל ז'אן טירול, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע קנת רוגוף, ואף את נגיד הבנק המרכזי של הונגריה לשעבר, אנדראש שימור.

אנדראש שימור | תעודת זהות

אישי: בן 68, מתגורר בהונגריה
מקצועי: כיהן כנגיד הבנק המרכזי ההונגרי בין 2007־2013, ולאחר מכן בתפקידים בכירים בבנק האירופי לשיקום ופיתוח. כיום משמש כחבר דירקטוריון בקבוצת הבנקאות ERSTE האוסטרית
השכלה: בעל תואר ראשון במימון בינ"ל מאוני' קורבינוס בבודפשט

"הכל יכול לקרות, לכל אחד, בכל רגע"

אלה לא הטונים הרגילים של פרנקל, שבדבריו ניכר תסכול על כך שהאזהרות לא נענות (בלשונו, הוא וחבריו לא מצליחים "לשבור את הקיר"), ואפילו טון נסער כשדיבר על האיומים שהמהפכה המשפטית מציבה לכלכלה. "יש לנו כל כך הרבה מה להפסיד: ובשביל מה? למה אנחנו מסכנים את זה? לא הצלחתי להבין".

פרנקל, שנאבק באינפלציה כנגיד בשנות התשעים, מכיר מציאות כלכלית אחרת מזאת ששוררת בעשורים האחרונים. "כשאני מוניתי לנגידות", סיפר, "נשלחתי לארה"ב לגייס משקיעים. היו מוכנים לתת תרומות, אבל להשקיע? מה פתאום. עברנו כברת דרך מאז". ומכאן הקביעה שיש מה להפסיד. לנוכח העובדה שוותיקי השבט הם שהזהירו לפני שנתיים מחזרת האינפלציה, כשהם מסתמכים גם על ניסיון העבר, אזהרות כאלה מקבלות משנה תוקף.

כנס החירום היה שיתוף פעולה חובק ארגונים, כולל המועדון העסקי־אקדמי, מכון פרנקל־צוקרמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית. בהתאמה, אפשר היה למצוא בקהל דמויות כמו עפרה שטראוס, אלפרד אקירוב, דיתה ברוניצקי, ועוד ועוד.

כאשר שלמה דברת, ממשקיעי ההון סיכון הגדולים בישראל, שמשמש גם כיו"ר מכון אהרן, הכריז מעל הבמה כי דווקא המחאה הציבורית הנרחבת מרגיעה את המשקיעים הזרים, הוא זכה לתשואות. מה שעשוי ללמד על הסנטימנט בקרב האליטה העסקית, או לפחות חבריה שנכחו בכנס.

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:

● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית

כאמור, אחד הדוברים שגם הגיע פיזית לכנס היה אנדראש שימור, מי שהיה נגיד הבנק המרכזי של הונגריה, שהניסיון שלה "כנראה הכי רלוונטי לישראל ברגע הנוכחי", כהגדרתה של פלוג. בפתח דבריו, שימור הסביר כיצד ממשלתו של ויקטור אורבן השתלטה על מערכת המשפט, שינתה את חוקי הבחירות, ואז המשיכה הלאה. המהפכה במערכת המשפט הייתה רק ההתחלה.

"אמצעים דומים ייושמו על ידי הממשלה כדי לייצר שליטה על כל היבט של החיים, כולל איך אנחנו זוכרים את ההיסטוריה שלנו, מה חוקרים במוסדות האקדמיים שלנו, מה הילדים שלנו לומדים בבית הספר, ובמידה רבה מה אנחנו רואים בקולנוע". מאז 2015, מספר שימור, הונגריה במצב חירום: תחילה בגלל גל ההגירה, אחר כך בגלל הקורונה, ועכשיו בגלל המלחמה האוקראינה. התקציב האחרון עבר בהחלטת ממשלה, בלי דיון אחד בפרלמנט.

ומה לגבי הכלכלה? לפני עליית אורבן לשלטון, התוצר לנפש בהונגריה, מתואם לכוח הקנייה, היה גבוה ב־5% משאר מדינות הגוש הסובייטי שהצטרפו לאיחוד (מדינות ה־EU11). היום, הוא נמוך ב־3%. ואפילו זה היה כרוך בריביות נמוכות ותקציבים נדיבים, מה שהביא לפיחות בשווי המטבע ולזינוק במחירים. "הונגריה היא אלופת האינפלציה של האיחוד האירופי, עם שיעור אינפלציה של 26%".

ב־12 השנים האחרונות, אומר שימור, הונגריה "הפכה למדינה שבה כל דבר יכול לקרות לכל אחד בכל רגע". למשל מסים מפלים ואקראיים, או איומים בהפקעת רכוש. אבל מנגד, "זו יכולה להיות ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אם אתה בצד הנכון של הממשלה". בעל חברת שרברבות קטנה סמוך לכפר הולדתו של אורבן, סיפר שימור, הפך תוך עשר שנים לאחד משלושת האנשים העשירים ביותר בהונגריה.

"המחאות נעלמות, ואז העובדות מדברות"

בסוף הכנס, שימור התפנה לשיחה קצרה עם גלובס. שאלתי אותו מה המסר שלו לקוראים, בהינתן מה שהוא יודע בדיעבד. "הטעות שלנו הייתה שלא היו לנו כנסים כאלה", עונה שימור. "אנשים חשבו שאם משהו יקרה למערכת המשפט, אז מערכת המשפט צריכה להילחם. שאם משהו קורה לבנק המרכזי, הבנקאים המרכזיים צריכים להילחם. שאם משהו קורה לאיגודים המקצועיים, האיגודים המקצועיים צריכים להילחם.

"במילים אחרות, הממשלה שיחקה הפרד ומשול, ולא היתה סולידריות בחברה. אנשים צריכים להבין שאם בתי המשפט בסכנה, זה לא רק בעיה של בתי המשפט. כולם צריכים לעמוד יחד ולהצטרף להגנה על בתי המשפט. הטעות שלנו הייתה שלא עשינו את זה".

יש הטוענים שהאזהרות והמחאות הן נבואה שמגשימה את עצמה, שהם מה שגורם לנזק הכלכלי. מה דעתך?
"אני בכלל לא קונה את הטיעון הזה. אחרי תקופה מסוימת, המחאות והרעש נעלמים, ואז העובדות מדברות עבור עצמן".

העובדה הלא מחמיאה על הונגריה

בנאום שלו, שימור הזכיר עובדה לא מחמיאה: אין בהונגריה אף חד קרן. כלומר, אף סטארט-אפ ששווה יותר ממיליארד דולר. ואילו דברת סיפר שבישראל יש לא פחות מ־85 יוניקורנים, מספר ששני רק לארה"ב, ו"הנס הזה תחת איום קיומי".

דברת הוא לא היחידי שהדגיש את חשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית. אבל גם במונחי מאקרו, של תוצר לנפש, ההבדלים בין ישראל להונגריה או פולין ברורים. שאלתי את שימור איך זה נראה מבחינתו, בהינתן המצגות שראה.

"ממה שאני שומע", אומר שימור, "כלכלת ישראל נמצאת בקצה העליון של הסקאלה: ערך מוסף גבוה, הייטק, השכלה גבוהה, ידע אינטלקוטאלי, חדשנות ויצירתיות. הכלכלה ההונגרית מבוססת על כוח עבודה זול ושער מטבע נמוך. אנחנו מצליחים ככל שאנחנו זולים. ואילו אתם, בדיוק הפוך, מצליחים ככל שאתם יוצרים ערך מוסף גבוה לעולם. כלומר, מדובר בשני קצוות שהשוני ביניהם לא יכול היה להיות גדול יותר".

לפי דברת לפחות, אנחנו מסתכנים באובדן הערך המוסף הזה.
"זו בדיוק הנקודה".