הפגנות | דעה

המחאה פתחה פצעים ישנים של הימין הישראלי

לתפיסת הימין, ההתייחסות הסלחנית לצעדי המחאה נגד הרפורמה המשפטית פתחה מחדש את פצעי ההתנתקות • המוחים יכולים לגלות הבנה כלפי התחושות

יו''ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
יו''ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכותב שימש כיועץ משפטי למשרדי ממשלה וכמנכ"ל רשות האכיפה והגבייה ורשות האוכלוסין וההגירה

ברכבת ההרים המשוגעת המכונה גם הציבוריות הישראלית, נראה כי נכון לדקות בו נכתבות שורות אלה (יום ב' בשעה 14:00), ידם של מתנגדי הרפורמה המשפטית על העליונה, וידם של תומכיה לא תורם בהצבעה שתוכננה לשעות הקרובות.

נראה כי את הקריאות לנהוג באדיבות ובנדיבות של מנצחים, שהופנו עד אתמול בערב אל עבר תומכי הרפורמה, צריך להפנות עתה אל עבר מתנגדיה.

אין ספק כי מובילי הרפורמה במערכת המשפט טעו טעויות קשות, ואני מניח שהתחקירים יתוחקרו, וחשבון הנפש יחושבן. על פניו, נראה כי אחת הטעויות העיקריות, אם לא הקשה שביניהן, הייתה ההליכה בדרך של "תפוס ככל יכולתך"; מה שהתברר כיותר מכל יכולתך. אני מרשה לעצמי להניח כי לו היו מנסים לחוקק רק שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, למשל החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בנציגי ציבור מתאימים מטעם הקואליציה - הייתה ההתנגדות פחותה לאין ערוך.

הניסיון לבצע בבת-אחת את כל הרפורמה, בבחינת "למשוך את הפלסטר", התבררה כטקטיקה גרועה למדי. במיוחד כאשר לחקיקת הרפורמה צורפו מספר לא קטן של חוקים שעל דרך ההמעטה ניתן לכנותם "שנויים במחלוקת".

מסקנות נכונות

אבל חשבון הנפש חייב להיעשות גם על-ידי אלה הרואים עתה את הניצחון במרחק נגיעה (אם דרכו לא תיחסם). אל נפשם שלהם הם צריכים לפנות בחשבון - האם לא הגזימו, האם לא העלו את רף הלגיטימיות אל מחוזות שמעולם לא ביקר בהם. הסרבנות הצבאית על כל גווניה, מהוורוד הבהיר ועד השחור משחור, ראויה הייתה להישאר מחוץ לארסנל. כך גם חסימה ממושכת של עורק תחבורה ראשיים, שביתות וכדומה. פעולות שמעולם לא ננקטו כמותן בהיקף כזה מהצד השני של המפה; ודאי שלא זכו ללגיטימציה כאשר נעשו מצד ימין.

אך יותר מאשר צריכה הנפש לפנות אל העבר, היא צריכה להביט קדימה.

אחד מעקרונות המלחמה הוא ניצול ההצלחה. אם קווי האויב הוכרעו' המצביא המוצלח לא יסתפק בהכרעת מוצבי הגבול' אלא ידהיר את כוחותיו בשאיפה להכריע את האויב לחלוטין.

אוי לנו אם טקטיקה זו תדריך את מצביאי המחאה. רבים מאלה המייחלים לשינוי במערכת המשפט הצטרפו למחאה אך ורק מאחר שלתפיסתם הרפורמה נוהלה ללא הידברות ולא קשב לצד השני. ציבור זה לא ישלים עם ניסיונות למנף, כפי שכבר שמענו, את ההצלחה לעבר חקיקת חוקה ליברלית, חוקה שאינה תואמת את השקפת עולמם של רוב אזרחי המדינה. או לכפות את שינוי תוצאות הבחירות שהתקיימו לפני רק פחות מחצי שנה. ההצדקה העיקרית של המחאה הייתה בקריאתה לעצירה לצורך הידברות - לא עצירה לצורך גניזה מוחלטת והפטרה כדאשתקד.

המחאה, הצעדים שננקטו בה ובעיקר מה שנתפס מצד ימין כסלחנות כלפי מעשים אלה מצד מערכות אכיפת החוק - פתחו מחדש אצל תומכי הרפורמה את פצעי ההתנתקות. פצעים שכולנו קיווינו שהגלידו לחלוטין; הנה נפערו מחדש. מי יודע עד כמה עלולים פצעים ישנים־חדשים אלה להעמיד בסכנה את החיוניות הדמוקרטית של ציבור זה. את יכולתו לחיות גם מול ועם בעלי דעות אחרות.

משמעות המשבר

בשפה העברית יש למילה "משבר" שני מובנים: שבר - אבל גם כיסא שעליו יושבת האישה היולדת. ללמדנו שמכל משבר צריך להיוולד משהו חדש וטוב.

מי ייתן שהמשבר הזה יוליד שיח של הידברות. שיח של הבנת צורכי הצד השני, פחדיו ותקוותיו. ואולי, אולי מתוך הימים הטרופים והמשבריים האלה ייוולדו כללי משחק; או שמא עדיף לומר, כללי חיים משותפים חדשים.