בעקבות מאיר שלו ויהונתן גפן, כולל אוכל מעולה: יום טיול בנהלל

מותם של מאיר שלו ויהונתן גפן החזיר אותנו לנהלל, המושב שבו נולדו וגדלו, וקורותיו שימשו השראה לסיפוריהם ושיריהם.

● במושב קטן בעמק חפר תמצאו גינה אורגנית קסומה ויין בן 100 שנה 
● ארבעה מקומות לקפה משובח ואוכל מעולה בלב טבע ירוק 
● בשר משובח, פיצה רוסית ונוף אינסופי: יום של אסקפיזם בעיר המדברית

10:00 | המקום שבו טמונים גיבורים

בית העלמין של נהלל הוא מיוחד במינו. מלבד היופי של משעוליו והקברים המטופחים הנחים בין עצים ופרחים, טמונים בו רבים מגיבורי העלייה השנייה והשלישית, משה דיין, אילן רמון ובנו אסף, וכעת גם שניים מגדולי סופרינו ומשוררינו מאיר שלו ויהונתן גפן. קבוצה שהתלכדה סביב קברו של שלו לכדה את עינינו והתקרבנו כדי להקשיב לקטעים שהקריא המדריך מספריו. "לא! אתה תגיד להם! אני בן איכרים מנהלל", הוא מצטט מ"הדבר היה ככה". התנחמנו בידיעה שהמילים שכתב יהדהדו לעד.

11:00 | הסליק שטלטל את התושבים

באחת החצרות הפורחות פגשנו את עופר אבידב, מורה דרך ודור שלישי במושב. בחצר ביתו מסתתר הסליק המפורסם מספרו של שלו "רומן רוסי", שנבנה ב־1943 במסווה של בור לאגירת שתן לפרות שברפת הסמוכה. אבידר מוליך את המבקרים בין האתרים ההיסטוריים - בהם מגדל המים ובית הדואר ששופצו בהדרכתו - ובמסלולי טיול בעקבות ספרי שלו. "שנתיים לקח עד שתושבי נהלל נרגעו מהסערה שחולל 'רומן רוסי' ומאיר העז להראות את פרצופו כאן", מתאר אבידב. "לבסוף הוא הגיע לכאן, כשציפורני כפות רגליו משוחות בלק אדום, פרי מעשה משובה של בנות אחיו", סיפור המתואר בהומור מושחז בספרו "הדבר היה ככה".

12:00 | שמנת מענגת היישר מהרפת

אנחנו עוברים לחצר הסמוכה לסליק, והיא פורחת בשלל של חוטמיות זקופות וכובע נזיר בכתום תפוז. יש שם מבנה קטן ויפה שמעליו משתרגות גפנים. אפרת גבאי מחכה לנו, כשידיה מוכתמות מעסיס תותי עץ שקטפה זה עתה. היא מפצירה בנו להתיישב וללא אומר מורחת פרוסות עבות של לחם כהה בשכבה עבה של שמנת שהיא מכינה מהחלב הטרי שמגיע בכל בוקר מהרפת שבחצר. על הצלחת היא מניחה תלולית של ריבת תות ארגמנית. בכל נגיסה הגוף מוצף בפרץ של שמחת ילדות פשוטה.

 הגבינות של ArtCheese / צילום: נאווה שפירא

גם אפרת היא נצר למשפחה נהללית. כבת איכרים נהגה בילדותה לסייע בקטיף הפירות, כבישת הזיתים והכנת השמנת שגרמה לנו לגנוח מאושר. "לא לשאול כמה אחוזי שומן יש בה", היא מחייכת.

גבאי היא אחות במקצועה שלמדה לגבן בעצמה, בהמשך שכללה טכניקות, וכיום היא עורכת בחצר המשק סדנאות לייצור גבינות. את המשתתפים היא מלמדת את רזי החלב, הזבדה ומה שביניהם, ובמשך שעתיים מענגות הם מכינים גבינות נהדרות בטעם של פעם. בתום העשייה מתיישבים סביב שולחן וטועמים את אותה שמנת אלמותית, מגש עמוס בכל מיני וחריצי הגבינות הקשות והרכות שהיא מכינה, זיתים כבושים ומרירים, ריבות ושסק עסיסי לקינוח.

14:00 | ירקות של תקווה

אנחנו נוסעות לאט בכבישי המושב המעגלי, שהקים דור המייסדים בשנת 1921, ועוצרות להתבשם מניחוחות גינת בר, דווקא לא זו מספרו של שלו, אלא אחרת, יצירת כפיו של עלי דרומי, דבוראי איש נהלל. אנחנו מרחרחות את שלהי הפריחה, רוכנות ללטף דגנית סגולה, פרגים ותורמוסים ומתפעלות מפיסת גן העדן שנשתלה לה בעיבורו של המושב.

בבית בוץ יפהפה ובו מרבצי ישיבה מזמינים אנחנו שומעות המולה עליזה של נשים. מחלונות המטבח נשקפים דונמים של שדות ובחצר אורזות עלמות סלים המתפקעים מכל טוב האדמה. אנחנו פוגשות את מירב כרמי, בת ממשיכה, שהפכה את המשק המשפחתי שקרס עקב משבר למיזם חקלאי מרומם. "אנחנו מעסיקות נערות שמצאו בתוכן את האומץ לחפש מציאות אחרת. הן מגדלות ירקות ופירות אורגניים ומוכרות את הסלים לתושבי הסביבה", היא מספרת. כרמי מעבירה סיורים במשק לקבוצות קטנות.

16:00 | סטייק וקראק פאי פיסטוק

השמש עדיין קופחת על שדות העמק המצהיבים, אבל אנחנו מבטיחות לעצמנו להישאר עד השקיעה, ומתיישבות לצפות בה ממסעדת תמרלין, המלצה שקיבלנו מהמקומיים. ניר תמיר, בת המושב, מקבלת את פנינו בעליזות ומספרת את סיפור הייחוס המשפחתי. עוד לפני התפריט היא מציגה בפנינו בגאווה גלויה נושנה שבה מצולם בן גוריון באסיפה במושב. "באסיפה הזאת סבא שלי נכנס עם שם המשפחה תמרלין, ויצא תמיר לבקשת בן גוריון", היא צוחקת ומניחה לפנינו כרוב צלוי בגבינת ברקנית עזת טעם.

 עראייס במסעדת תמרלין / צילום: ירון ברנר

תמרלין היא מסעדת בשר, הנסמכת על תוצרת בקר המשק. יש בה נתחים דשנים, וגם היצע צמחוני נהדר מתוצרת הירקות וטוב העמק. לקינוח אכלנו קראק פאי פיסטוק שלצדו קצפת מבושמת בגרידת לימון. בשולחן הסמוך סעדה רביעייה שהסתברה כחבורת זמר מקומית בשם "שמע יזרעאל". הם דנו בכובד ראש במופע יום העצמאות. "בקרוב נתחיל לעבוד על מופע משיריו של יהונתן גפן", אמר אחד מהם.