הספקולנטים חוגגים: כך נכנס שוק המט"ח לסחרור חסר תקדים

שבוע סוער נוסף עובר בגזרת השקל/דולר. בימים שלישי ורביעי קרס המטבע האמריקאי אל מול השקל בשיעור של מעל ל־2%, כשהמשקיעים נחשפים לטלטלה חדשה, שיצאה ככל הנראה מסדר היום החדשותי. הסיבה, לפחות על פני השטח, הייתה ראיון שהעניק יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשלישי לרשת ב'. בראיון אמר שלי כי צריך להפסיק לדבר על הרפורמה המשפטית, וציין כי היא "תיעלם גם ככה רק מהדיבורים. מספיק עם הקשקוש הזה".

● בעיקר אג"ח מדינה וקרנות נאמנות: מה מסתתר בתיק השקעות ישראלי ממוצע 
● נהנים מהכאוס: האנשים שבשבילם ברבורים שחורים מטילים ביצי זהב 
● "תקווה היא לא אסטרטגיה": האזהרה של הכלכלן הבכיר שנתניהו רצה למנות לנגיד 
● מסלול ההשקעה החדש של ההייטקיסטים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים 

האמירה החדה כנראה הספיקה לגורמים הספקולטיביים בפעילות שוק המטבעות בחודשים האחרונים, למרות שכמובן אינה הסיבה היחידה לתנודתיות. אלה עוקבים אחרי כל אירוע, ולו הקטן ביותר, שמתרחש באמצעי התקשורת בישראל, והם מכרו דולרים והפילו את שערו של המטבע האמריקאי באותו יום בשיעור חד של 1.4%. המגמה נמשכה גם ביום רביעי, אז איבד הדולר עוד 0.9% מערכו. כל זאת, למרות שמנכ"ל משרד רה"מ הסתייג עוד בשלישי מדבריו בראיון, והבהיר כי לא דיבר על "נסיגה מהרפורמה".

ביום חמישי, שוב עלו כותרות על פיצוץ אפשרי בשיחות בבית הנשיא בנוגע לרפורמה. הדולר שוב חזר לסורו ומירידה של 0.25% בשעה 8:30 בבוקר, עבר לעלייה של 0.33% בתוך פרק זמן של שעה לאחר מכן. ככל הנראה זהו פרק הזמן שבמהלכו תורגמו הידיעות בארץ לסוכנויות הידיעות הזרות - פעילים בשוק סבורים כי הפער הזה בין התגובה שמחזקת או מחלישה את השקל לבין האירוע החדשותי, מלמד על כך שלתנודות עצמן אחראים סוחרי מטבע זרים שניזונים קודם כל מכותרות סוכנויות הידיעות הזרות.

למעשה, מאז 2021, בתוך כשנה וחצי, זינק המטבע האמריקאי ב־18.6% ביחס לשקל. התהליכים ארוכי הטווח כמובן לא כוללים רק את הרפורמה המשפטית, אלא גם את עליית הריבית הדולרית שהפכה את המטבע האמריקאי לאפיק אטרקטיבי לכלל המשקיעים. בנוסף, גם חולשת מגזר ההייטק, שלוותה בגלי פיטורים וירידה במחירי המניות שבו. אולם, אין ספק שגזרת השקל/דולר מספקת סערות ותנודתיות רבה משמעותית יותר מבעבר, במיוחד מאז תחילת השנה הנוכחית.

מהתבטאות לוין ועד אזהרת הרמטכ"ל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס השבוע לסוגיה הזו בהרצאתו בכנס אלי הורביץ. הוא הציג את השינוי בשער השקל מול הדולר, כאשר נבדקה מידת ההשפעה המקומית, קרי האירועים שמתרחשים בישראל, על רכיב התנודתיות היומי במחיר המטבעות. זאת, מול ההשפעה של האירועים הגלובליים עליהם.

ניתן לראות שהדולר זינק בחדות למול השקל מתחילת השנה, לאחר הצגת השינויים במערכת המשפט על ידי השר יריב לוין, והדיווחים בהמשך על משיכת כספי חברות הייטק. גם לאזהרות של הבנקים HSBC, ברקליס ואחרים מהשלכות הרפורמה בתחילת פברואר, הובילו ליום שבו זינק הדולר ב־2% אל מול השקל.

מנגד, שיחה של ראש הממשלה עם חברות הדירוג, קיצצה בכאחוז את מחיר הדולר בתחילת פברואר, כשעיקר ההשפעה לפי נתוני בנק ישראל, הייתה של האירוע המקומי ולא בשל התרחשות כלכלית עולמית באותו יום.

ביום שלאחר אישור התקציב על ידי הממשלה, לקראת סוף פברואר, נפל הדולר מול השקל, כשעיקר ההשפעה היא מקומית על רקע העברת התקציב. ובעת קריאת הנשיא יצחק (בוז'י) הרצוג למתווה פשרה, צלל הדולר גם כן בשיעור חד של מעל ל־2%. בהמשך, בסוף חודש מרץ, שיחקו תפקיד הציפיות להשהיית הרפורמה. מנגד, במאי הגיעו גם ההתבטאויות של הרמטכ"ל בנושא האיראני מפני "התקדמה בהעשרת האורניום יותר מאי פעם", שהיו אחראיות להקפצת הדולר תוך החלשת השקל.

איך נתפסת הסוגיה המשפטית? בהתאם לשוק

"השוק הפך לסיסמוגרף לא רע בנושא 'איך נתפסת הסוגיה המשפטית?'", אומר הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, רפי גוזלן. לדבריו, "שוק המטבעות הוא השוק הכי נזיל והכי עמוק שישנו. התנודתיות בשבועות האחרונים מגיעה אחרי העברת התקציב. למעשה, ראינו את החשש שברגע שהתקציב אושר, נוצרה לממשלה והקואליציה יציבות לתקופה ארוכה עד אמצע 2025. לכן, הצפי של חלק מהסוחרים היה שהיא תחזור לחוקק את הרפורמה בכל הכוח".

גוזלן מוסיף כי "ההתבטאויות בחודשים האחרונים בעד הרפורמה הובילו בדרך כלל לפיחות מהיר בשקל. מנגד, ההתבטאות של מנכ"ל משרד ראש הממשלה השבוע הובילה לתגובה הפוכה. המשקיעים חשבו שדבריו הם למעשה דעתו של ראש הממשלה בסוגיה. זה יצר את התגובה חזקה להערכתי. אבל המבחן הוא לראות אם אלה היו הצהרות טקטיות או כוונה לקחת את הדברים בסוגייה הזאת למקום יותר רגוע".

מי הגורמים שמזעזעים כל כך את שוק המטבעות המקומי?
"תנודות כל כך מהירות משמעותן שמעורב בהן גם כסף עם פוזיציה", משיב גוזלן. "אלה לא משקי בית שפתאום הזרימו ביקוש אדיר לדולר. ברור שזו פעילות של שחקנים שמושפעים מאוד ומבינים שיש כאן פוטנציאל נפיץ. כלומר, זו פעילות ספקולטיבית של שחקנים יותר מתוחכמים, ולא הפעילות הריאלית של המשק שמשפיעה כאן".

אבל נראה שגם הציבור והמוסדיים קנו דולרים.
"מה שהוביל אותנו לרמות הנוכחיות של השקל/דולר, היה בסופו של דבר הוצאת כספים על ידי משקי בית. גם מוסדיים שסף החששות עלה בהדרגה, הגדילו את החשיפה שלהם הכספים שהם מנהלים למטבע חוץ. בצד המוסדי, מרגע שהם ראו שפרמיית הסיכון של המשק עולה, אז הם הבינו שעדיפה להם חשיפה גבוהה למט"ח".

הרפורמה משפיעה, אך גם נתוני המשק מעודדים

יובל הברמן, שותף מנהל בקרן ואליו בריבוע (Value2), סבור גם כן כי התנודתיות הרבה בגזרת השקל/דולר מושפעת מהחדשות בנושא הרפורמה המשפטית. עם זאת, הוא מוסיף כי הכוחות הבסיסיים אמורים לפעול להתחזקות השקל. לדבריו, "בסך-הכול המצב הכלכלי בארץ די טוב. כלומר, יש סיבה שהשקל יתחזק. גם בנושא פערי הריביות, בין הריבית השקלית לריבית הדולרית - הציפייה כיום היא שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית, כך שזו תהיה יותר גבוהה מרמתה הנוכחית (4.75%). גם נתון זה אמור לתמוך בהתחזקות של השקל".

אז האם מדובר במסחר ספקולטיבי של גופים זרים, על בסיס האירועים האקטואליים בישראל? נראה שזה קו המגמה בחודשים האחרונים. נדמה כי השקל, שלא בטובתו, מרכז עניין והפך לכלי משחק של גופים פיננסיים ספקולטיביים מהעולם. אולם, בסופו של דבר, הכלכלנים מציינים כי המגמה מתיישרת לפי הנתונים של המשק - ככל שזרם המטבע הזר לישראל יתחדש, בין אם כתוצאה מהשקעות בהייטק או מאפיקים כלכליים אחרים, הרי שאלה שיקבעו את המגמה הסופית.