רשתות המזון ניסו להקשות על הגשת תביעות ייצוגית, והעליון בלם

הרשתות הקמעונאיות ניסו להכביד על תובעים ייצוגיים • בית המשפט העליון בלם וצמצם את המקרים שבהם תוטל ערובה להבטחת הוצאות בתובענות ייצוגיות

פסק דין / צילום: Shutterstock
פסק דין / צילום: Shutterstock

אחרי העלאת האגרות על תובענות ייצוגיות, וכאשר הפחתה ניכרת בשכר-טרחת עורכי הדין עומדת בפתח, נמצא כלי פרוצדורלי נוסף להרתעת תובעים ייצוגיים: ערובה. או במילים אחרות: כסף, והרבה ממנו, שעל המבקש לאשר תובענה ייצוגית להפקיד בקופת בית המשפט. בית המשפט העליון הלך עם זה באופן חלקי בלבד והפחית את הסכום שנקבע במקור, מ-100 אלף שקל ל-25 אלף שקל בלבד.

המשבר בהייטק: 52% מהחברות קיצצו עובדים במחצית הראשונה של השנה
משרד הכלכלה בדק: באיזה סופרמרקט הכי משתלם לקנות, ומה קרה לבשורה של קרפור?

באוקטובר 2020 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חמש רשתות קמעונאיות בתחום המזון: ויקטורי, טיב טעם, רמי לוי, יינות ביתן וחצי חינם. טענת המבקש הייתה פשוטה: כאשר צרכנים מזמינים לביתם מוצרים שקילים כמו ירקות ופירות באמצעות אתרי האינטרנט או האפליקציות, הרשתות שולחות אליהם באופן שיטתי מוצרים העולים במשקלם על זה שהוזמן, וכך מאלצות את הצרכנים לשלם יותר מכפי שהסכימו לשלם. הנזק הכולל הוערך בבקשה ב-1.67 מיליארד שקל.

כשנה לאחר מכן ביקשו הרשתות מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות למבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן בניהול ההליך בסכום שלא יפחת מ-350 אלף שקל. טענתן הייתה כי בקשת האישור דלה ובלתי מבוססת, וכי מצבו הכלכלי של המבקש רעוע, ולכן אם ינצחו, הן ייוותרו בפני שוקת שבורה. 

מבחן חדש לקביעת ערובה בייצוגיות

יצוין כי הכלל הקבוע בתקנות התובענות הייצוגיות הוא שבקשה לאישור תובענה ייצוגית לא תותנה בהפקדת ערובה להוצאות, אלא מטעמים מיוחדים, שפורשו בפסיקה בצמצום תוך יישומו של מבחן תלת-שלבי שכלל את סיכויי ההליך, התנהלותו של המבקש ומצבו הכלכלי.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה באופן חלקי והורה על ערובה בת 100 אלף שקל.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון ועמה בקשה לעיכוב ביצוע. השופט עופר גרוסקופף קיבל את הבקשה ברובה, והורה הלכה למעשה על מבחן חדש לקביעת ערובה בתובענות ייצוגיות: ראשית יש לבחון אם מגיש הבקשה שרוי במצב כלכלי רעוע, ורק אם התשובה לכך חיובית, יש לבחון את התנהלותו הדיונית ואת סיכויי ההליך.

השופט גרוסקופף הסביר כי ניתן לחייב מבקשי אישור בערובה, "אולם כדי לא לפגוע בו ובחברי הקבוצה בצורה החורגת מגדר הסביר, ייקבע כי גובהו של חיוב זה יהיה מתון, במטרה למנוע מצב של הרתעת יתר או אפקט 'מצנן' כלפי מגישי האישור".

המבקש יוצג על ידי עו"ד רועי בכר ממשרד עוה"ד יהודה, בכר ושות', עורכי-דין.