ביהמ"ש: בהליכי חילוט, למדינה אין זכויות יתר ביחס לצדדים שלישיים תמי-לב

בית המשפט הכלכלי הגביל בשבוע שעבר את המדינה מלתפוס חוב שנאשם טען שמגיע לו ומוחזק בידי צד ג'. החברה, יעד להנדסה ובניין, שאין לה קשר לחשדות, התנגדה לתשלום הכספים בטענה כי הם לא שייכים לנאשם. השופטת מיכל רוזן־עוזר קיבלה את הטענה, וקבעה כי מאחר שקיימת מחלוקת בינה לבין הנאשם ביחס לחוב - המדינה לא יכולה לחלוט את הכספים. 

● פסק דין תקדימי בעליון קובע את כללי ניגוד העניינים של מומחים מכריעים
● ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על יכולת בג"ץ לפסול את החוק | המשרוקית של גלובס
● הכנסת מקדמת קנס של 10,000 שקל על הנפת דגל פלסטין. המדינה לא תוכל לעמוד בזה 

השופטת רוזן־עוזר הוסיפה כי המדינה רשאית להגיש תביעה אזרחית ולטעון לבעלות על הכספים המצויים בידי החברה. רק אם בסופה בית המשפט יקבע כי הנאשם זכאי לכספים אלה - המדינה תוכל לתפוס את הכספים.

לפי החוק והפסיקה, למדינה יש קדימות כמעט מוחלטת בענייני חילוט, מתוך תפיסה שיש ליטול מעבריין את פירות העבירה. השופטת רוזן־עוזר הבהירה כי החלטתה לא משנה את ההלכה, אך כאשר הנכס - במקרה הזה חוב כספי - נתון במחלוקת, אז יש לברר אותה. הנימוק: רצון להגן על צדדים שלישיים.

"קביעה לפיה מקום שבו הייתה לנאשם טענת חוב, שלו היה רוצה לממשה היה עליו לפתוח בהליך משפטי, אך מרגע שזו נתפסה על־ידי המדינה היא הפכה לזכות קניינית בכספים מושא החוב, מבטאת פגיעה ממשית בזכויות צדדים שלישיים תמי־לב", הבהירה השופטת רוזן־עוזר.

הבעיה שמתעוררת

ההחלטה מעוררת את השאלה האם החלטת בית המשפט לא מתמרצת למעשה צדדים שלישיים להתכחש לקיומם של חובות, בין השאר כדי לעכב מסירתם של כספים במסגרת התדיינויות אזרחיות ארוכות־שנים. לעמדת בית המשפט המחוזי, אין מקום לחשש. השופטת רוזן־עוזר הבהירה כי היא "איני סבורה שדחיית עמדת המשיבה תהווה תמריץ לחייבים להעלות טענות שונות באופן שיסכל את הליכי החילוט".

עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, המייצג את חברת יעד להנדסה ולבניין בהליך, מסר כי "בית המשפט קיבל את העמדה העקרונית שאותה טענו כל הדרך, לפיה לא יעלה על הדעת כי למדינה יהיו 'זכויות משודרגות' ביחס לצדדי ג' תמי־לב שנקלעו להליך הפלילי שלא בטובתם. לא יכול להיות שייגזלו זכויות קנייניות של חברות נורמטיביות". 

12139-06-22