פסק דין תקדימי בעליון קובע את כללי ניגוד העניינים של מומחים מכריעים

קשרים מקצועיים בין עורך דין למיוצג לא יפסלו הכרעת מומחה - כך פסק בית המשפט העליון בשבוע שעבר. על־פי קביעת השופטים יעל וילנר, נעם סולברג ודפנה ברק־ארז, חוות־דעת של מומחה מכריע - אדם שהצדדים לסכסוך מסכימים שיעריך עבורם שווי, למשל של נזק או נכס - לא תיפסל גם אם המומחה לא גילה לאחד מהם על קשר מקצועי נקודתי שהוא מקיים.

● מה קורה בהפגנות ברחבי הארץ? | סיקור שוטף
● ביטול עילת הסבירות: מה ההיסטוריה מלמדת על היכולת לפסול את החוק
● "חשש מפגיעה בצד שלישי": ביהמ"ש מנע מהמדינה לחלט כספים שבמחלוקת 

בית המשפט קבע כי התערבות בחוות־דעת של מומחה מכריע תיעשה רק במקרים שמעוררים חשש ממשי למשוא־פנים, בדומה לאמת־המידה החלה ביחס לפסילת שופטים.

נסיבות המקרה היו אלה: צדדים הסתכסכו ביניהם ביחס לזכויותיהם בשלוש חברות שונות. הם ערכו ביניהם הסדר גישור, שבו מינו מומחה מכריע שיעריך עבורם את שווי החברות, והסכימו כי קביעתו תהיה סופית ומחייבת, ולא יהיה ניתן לערער עליה. המומחה עבד במשך שנתיים, ולבסוף קבע את אשר קבע, אלא שאחד מן הצדדים לא היה שבע־רצון ופנה לבית המשפט בבקשה לביטול הפסיקה.

התביעה נדחתה, אך במהלך ערעור עליה נטען כי עורך דין המייצג את אחד הצדדים בהליך, שכר את שירותיו של המומחה במסגרת תיק אחר. בשל כך, התיק הוחזר לבית המשפט לבירור עובדתי חדש, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי כי יש לפסול את חוות־הדעת של המומחה. בית המשפט העליון הפך את ההכרעה והותיר את חוות־הדעת על כנה.

הרציונל בהנחיה

פסק הדין נשען אומנם על נסיבות המקרה הקונקרטיות, אך הוא בהחלט שופך אור על הסטנדרט ביחס לניגודי עניינים של מומחים מכריעים, על המצבים שבהם חוות־דעותיהם ייפסלו ועל רציונל שהנחה את השופטים בפסיקתם:

1. מומחה מכריע הוא שילוב של מומחה ובורר, חובתו כלפי הצדדים רחבה ביותר. אם המומחה מתבקש לגלות דבר מה - עליו לגלותו. בלשונה של השופטת וילנר: "אם יש ספק - אין ספק".

2. אולם אם מומחה הפר את החובה שחלה עליו, המשמעות איננה בהכרח פסילה של חוות־הדעת. הדבר תלוי במידע שלא נחשף, ולא בסמכויות שניתנו למומחה בהסדר הגישור. הסכמה של הצדדים כי לא ניתן יהיה לערער על חוות־הדעת, למשל, לא משנה.

3. קשרים מקצועיים ספורדיים בין מומחה לבין עורכי הדין המייצגים לא מעוררים לבדם חשש. מעבר לציפייה ממומחים מכריעים שיפעלו במקצועיות, ישנה גם הכרה בכך שקשרים מקצועיים בין בני אדם שפועלים באותה תעשייה קטנה הם בלתי נמנעים. במיוחד כאשר רבים ממשרדי עורכי הדין גדולים ביותר, ועשויים למנות אף מאות עורכי דין.

4. עם זאת, ישנו הבדל מהותי בין אדם אשר מעניק חוות־דעת מטעם צד מסוים באופן קבוע, והאינטרס הכספי שלו בהצלחת אותו צד הוא ברור ומובהק - לבין מי שנותן שירותים באופן נקודתי, בטח אם הוא עושה כן כמומחה מכריע.

5. ישנו הבדל דרמטי בין בחינה מראש לבין כזו שנעשית בדיעבד. ייתכן כי בחינה מראש של אדם לא הייתה מביאה למינויו של מומחה מכריע מלכתחילה, אך לא תביא לפסילתו אם נעשתה לאחר שחוות־הדעת נכתבה.

חשש מפגיעה מקצועית

רו"ח אורי כהן, מנכ"ל קוגנום ייעוץ כלכלי, המומחה המכריע שאת חוות־דעתו ביקשו לפסול, מסר לגלובס: "הנסיון להרחיב את בחינת פוטנציאל ניגוד העניינים בהליכים משפטיים או מעין־משפטיים לקשרים מקצועיים בין בעלי מקצוע הוא מרחיק לכת. ראשית, מאחר שאינו מגודר ליחסים בין עורכי דין ובין מומחים כלכליים. הצעד הבא ירחיב את היריעה ליחסים עם רואי החשבון, שמאים ויועצים אחרים, וכמובן בינם ובין עצמם.

 אורי כהן, מנכ''ל קוגנום / צילום: ירון טל

"שנית, בישראל קיימים מספר מוגבל של משרדי עורכי דין, רואי חשבון, יועצים כלכליים, שמאים וכדומה, בוודאי בעלי ניסיון ומעמד מקצועי, המטפלים בלקוחות גדולים ובנושאים כלכליים מורכבים המגיעים להליכים משפטיים. הגבלת בעלי המקצוע מטיפול בענייני לקוחות בהם מעורבים יועצים אחרים מרשימה מצומצמת זו, תוביל להימנעות של יועצים בכירים מטיפול בתיקים אלה, כך שייוותרו בעלי מקצוע ללא היכרויות מקצועיות וקשרים, אך גם ללא ניסיון ומעמד מקצועי. זו תוצאה שאי־אפשר לחיות איתה מבחינה מקצועית, מבלי קשר למקרה הנדון.

"אני שמח על הכרעת בית המשפט העליון, אך הנושא, כמובן, אינו אישי. חשוב לזכור שלאיש המקצוע אין שליטה, ואין בהכרח אף ידיעה, על בעלי מקצוע אחרים שבהם הלקוח נעזר, מתכוון להיעזר או להחליף".