המהומות בדרום תל אביב: האם העסקים יקבלו פיצוי?

במהומות שפרצו אתמול (שבת) בדרום תל אביב, שכללו עימותים בין מבקשי מקלט המתנגדים למשטר באריתראה לבין תומכיו, נפצעו כ-150 איש, שוטרים ואזרחים, מהם קשה, חלקם מירי חי. עשרות אושפזו, ועשרות נוספים נעצרו. נזק נגרם גם לרכוש. לכל אלה יש כמובן היבטים פוליטיים ומדיניים, אבל גם בהיבט המשפטי יש לאירועים הללו לא מעט השלכות. 

● שאלות ותשובות | העימותים בדרום תל אביב: למה הם פרצו ומה קורה באריתריאה?

מה בעצם קרה פה?

מבחינה משפטית אפשר לחלק את האירוע של אתמול לכמה חלקים. הראשון, כמובן, מינהלי ובינלאומי, והוא נסב על שאלת הטיפול (והיעדרו) בבקשות מקלט של שוהים יוצאי אריתריאה. המישור הנוסף, מינהלי גם הוא, נוגע למשטרה: האם ההיערכות לאירועי אמש הייתה תקינה, האם הטיפול המשטרתי במהלכו עמד בהוראות החוק ובנהלי המשטרה, והאם המעצרים שנעשו היו כדין. המישור האחרון, אשר נוגע לכלל המעורבים, אזרחים ושוטרים כאחד, הוא נזיקי: מי יכול לתבוע, את מי ועל מה, ומה הסיכוי שיראה כסף מזה. 

מפגינים ועוברי אורח נפגעו. מה הם יכולים לעשות עם זה?

בין אם נפגעו מהמשטרה ובין אם ממפגינים אחרים, מי שנפצעו אתמול במהומות בתל אביב יכולים להגיש תביעה נזיקית. השאלה אם הם אזרחים ישראלים או חסרי מעמד, אינה משנה. 

עו"ד אסף פוזנר, מרצה באוניברסיטה העברית ומומחה לדיני נזיקין, מסביר כי "גם כאשר ההפגנה סוערת, זה לא הופך אותה לציד חוקי". יחד עם זאת, הוא מבהיר כי בתי משפט נכונים לשמוע טענות הגנה מצד נתבעים שלפיהן הנפגעים "הסתכנו מרצון", ולשלול בהתאם לכך את הפיצוי המגיע להם או להפחית ממנו.

התביעות יכולות להיות גם כלפי מי שפגע באופן ישיר, השוטר או המפגין, ככל שאלה ניתנים לזיהוי, וגם כלפי מי שהתרשל במילוי תפקידו, והיו נפגעים כתוצאה מכך. כך למשל, ניתן לטעון כי היערכות לא מיטבית לאירוע בעל פוטנציאל התלקחות היא מחדל שגרם לנזק, או אף להרחיק ולטעון כי מדיניות של אי-טיפול באזור מוכה עוני ופשיעה מקימה טענות נזיקיות.

אולם הסיכוי שטענות מעין אלה יתקבלו, מסביר עו"ד פוזנר, אינו גבוה. בנוסף, הוא מזכיר כי הגנה אוטומטית על נפגעי עבירה, למשל בכל הנוגע לתוקפים קונקרטיים, אינה קיימת במדינת ישראל. "במדינת ישראל אין כלל פיצוי לאנשים שנפגעו ממעשי עבריינות", הוא טוען, ומזכיר כי הצעות חוק שביקשו לעגן זאת, לפי שעה נדחו.

לשוטרים יכולה להיות הגנה?

בשונה מפעילות מלחמתית, פעילות שיטור לא נהנית מחסינות מוחלטת מפני תביעות. לכן, ברמת העיקרון, ניתן להגיש תביעות כלפי המשטרה, ותביעות רבות כאלה אף מוגשות ומטופלות בין היתר על-ידי המחוזות בפרקליטות המדינה. אולם השוטרים עצמם יכולים לזכות לחסינות מפני תביעות, ובמרבית המקרים כך גם קורה. גם אם נקטו באמצעים שלא היו צריכים לנקוט בהם.

ומה עם שוטרים שנפגעו אתמול? יש להם מה לעשות?

עו"ד פוזנר מסביר כי כאשר שוטרים נפצעים, בפרט אם כתוצאה מכך הם הופכים נכים לצמיתות, עומדות בפניהן שתי אפשרויות: האחת - להגיש תביעה כלפי הפוגעים, ככל שהם יכולים לזהות אותם; השנייה - לפנות למדינה במנגנון שדומה לזה שחל על נכי צה"ל, ולבקש להכיר בנכותם המבצעית.

הבחירה נגזרת, לדבריו, משתי שאלות משנה: "הראשונה היא איפה יש כסף, והשנייה - אם יש אפשרות לגבות אותו", מסביר פוזנר. כך למשל, הגם שבתביעה נזיקית הסכום שניתן לתבוע בגין נזקי גוף גבוה לאין ערוך מזה שתעניק המדינה - האפשרות לגבות אותו, במיוחד כאשר מדובר באוכלוסייה מוחלשת וענייה כמו מבקשי מקלט או מהגרי עבודה, ככל הנראה אינה גבוהה.

ובעלי עסקים? מי יפצה אותם על נזקי רכוש?

אם העסקים מבוטחים, הם כמובן יכולים להגיש תביעה לחברת הביטוח שלהם על הנזקים שהתרחשו. זאת, כמובן, בכפוף לכך שהפוליסה שלהם לא מחריגה אירועים מסוימים כמו אלה שאירעו. אם אין להם ביטוח, הם יכולים להגיש תביעה כלפי מי שפגע ברכוש שלהם, אך הם נדרשים לשם כך לדעת מי הוא, ולקוות שהכיס שלו עמוק מספיק כדי לשלם.

ומה עם העירייה? יש סיכוי שהיא תיתן משהו?

אתמול הודיע ראש עיריית תל אביב רון חולדאי כי "עיריית תל אביב-יפו תפעל לסייע לתושבים ובעלי העסקים באזור כך שיוכלו לחזור לפעילות מלאה בהקדם" - אולם כפי הנראה אין הכוונה לפיצוי, כי אם לסיוע במעטפת ולהכוונה של בעלי העסקים. 

מעיריית תל אביב נמסר כי "נציגי העירייה ממינהל קהילה סיירו הבוקר במתחם חרוצים ובשכונת נוה שאנן ונפגשו עם בעלי העסקים והתושבים במקום. בסיור עלה כי רוב בעלי העסקים פנו לחברות הביטוח שלהם לטיפול בנזקים שנגרמו באירוע, ואינם זקוקים לסיוע או ליווי עירוני. יחד עם זאת, נציגי העירייה החליפו טלפונים עם בעלי העסקים והתושבים למתן מענה אישי ככל שיידרש. בנוסף, סיירת סל"ע והפיקוח עירוני יסיירו במקום גם בימים הקרובים על-מנת להיות לסיוע לתושבים ככל שיידרש ובהתאם לאפשרויות העומדות בפנינו".

לסיכום, יש מה לעשות?

בעלי הביטוח יכולים להגיש תביעות לביטוח, ומי שלא - יכולים להגיש תביעות נזיקיות לבתי המשפט, כלפי אזרחים וכלפי המדינה. שאלת גובה הפיצוי שייפסק, אם ייפסק, תיגזר מהנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, מן האפשרות לקשור בין הנזק שאירע לבין מי שנטען שגרם לו, ומהשאלה אם קמה לאותו אדם חסינות.

על כל אלה, כמובן, תתווסף השאלה אם ניתן לגבות את הכסף. כאשר מדובר באנשים פרטיים שלא מבוטחים, התשובה לכך, פעמים רבות, מלווה בקשיים.