כמה עלתה תצוגת האופנה היקרה ביותר בהיסטוריה?

ד"ר אמנדה פורמן היא ביוגרפית והיסטוריונית אמריקאית־בריטית. היא כתבה חמישה ספרי היסטוריה עטורי פרסים ושימשה כשופטת בוועדות פרס בוקר ופרס הספר הלאומי של ארה״ב

כפי שיודעים מי שנאמנים לו, לוח השנה של תעשיית האופנה מחולק בין התצוגות של ספטמבר, המציגות את קולקציות האביב, והתצוגות של פברואר, המציגות את קולקציות הסתיו. שבוע האופנה של ניו יורק הוא הוותיק ביותר בעולם; הוא החל ב־1943, אז נקרא "שבוע העיתונות", והוא תמיד הראשון בסבב. אחריו, באופן קבוע, מתקיימים שבועות האופנה של לונדון, מילאנו ופריז.

החודש, בין ה־7 ל־13 התקיים שבוע האופנה בניו יורק, לאחר מכן הוא התקיים בלונדון (15-19 בספטמבר). בימים אלה הוא מתקיים במילאנו (19-25 בספטמבר) ומייד אחרי, הוא ינדוד לפריז (בין ה־25 בספטמבר ל־3 באוקטובר).

● בעולם העתיק ניסו לשמר את הנעורים בכל מיני דרכים. לפעמים היה לזה מחיר בלתי הפיך 
● המבנים האלה הצילו בני אדם בשעת צרה והיום הם עומדים למכירה
● כיצד כיוונו תלמידים למצויינות לאורך ההיסטוריה?

קוד הלבוש בחצר של לואי ה־14

למרות ששבוע האופנה הוא המצאה אמריקאית, שורשי התצוגות עוד בצרפת, במאה ה־17, בחצר של לואי ה־14. המלך השית קוד לבוש עונתי על חצר המלוכה, זאת כדי לעודד את תעשיית הטקסטיל הצרפתית: קטיפה וסטן בחורף, משי בקיץ. הצרפתים גם היו אחראים לצמיחתו של מעצב האופנה: צ'ארלס פרדריק וורת' פתח את בית האופנה הראשון בפריז ב־1858. וורת' עיצב תלבושות ייחודיות ללקוחות שונים, אבל את כספו עשה מקולקציות עונתיות, אותן מכר לחנויות הכלבו החדשות שהחלו לצוץ בערים הגדולות ברחבי העולם.

וורת' הכניס עוד חידוש: הוא השתמש בדוגמניות במקום בבובות. עד סוף המאה ה־19 זה התפתח ל"תהלוכת האופנה", שהקדימו את תצוגת האופנה של ימינו. אלה התקיימו בארוחות צהריים ובמסיבות תה למוזמנים בלבד. ב־1903, האחים אהריך הכניסו את תצוגת האופנה לחנות הכלבו שלהם בניו יורק. את הבגדים שהוצגו היה ניתן ללבוש באותו היום. הרעיון הזה תפס, וכל חניות הכלבו הגדולות החלו לערוך תצוגות אופנה.

ההבדל בין התצוגות האמריקאיות לצרפתיות

בתי האופנה הצרפתיים התעלמו מהגישה הידידותית לצרכן של המוכרים האמריקאים. אלא שלאחר מלחמת העולם השנייה, לא היתה להם ברירה: הם היו צריכים לעשות עסקים כמו כולם. שבוע האופנה הראשון בפריז התקיים ב־1947, אבל שלא כמו בשבוע האופנה ניו יורק, שכיוון לעיתונאים וקניינים סיטונאים, הדגש בתצוגות האופנה בפריז היה על תפירה עילית.

מנותקת משורשיה בתעשיית חייטות, תצוגת האופנה הפכה לאמנות המיצג - ככל שהיא יותר מזעזעת, כך יותר טוב. המעצב המנוח אלכסנדר מקווין קרא לתצוגת הסתיו הפרובוקטיבית שלו ב־1995 "אונס בהרים", ושלח למסלול דוגמניות בבגדים קרועים ומוכתמים בדם . אבל תואר האירוע האקסטרווגנטי ביותר עדיין שייך לקרל לגרפלד, שהפיק ב־2007 את תצוגת האופנה של "פנדי" בחומה הסינית בעלות של 10 מיליון דולר.

שבוע האופנה  בניו יורק מצטמק

כיום מסתמנות צרות על המסלול. בשנה שעברה נרשמה נוכחות דלה בשבוע האופנה של ניו יורק והוא הצטמק לחמישה ימים בלבד. מבקרי אופנה טוענים כי הרעיון של קולקציות עונתיות כבר לא כל כך סביר בעידן הכלכלי הנוכחי: המסחר המקוון הפך את הצרכנים לחסרי סבלנות, והם לא מוכנים לחכות שבוע עד שהשמלה תהיה מוכנה, שלא לדבר על חצי שנה. מעצבי אופנה מפיקים תצוגות יקרות רק כדי שיצירותיהם יועתקו ויימכרו לציבור במחירי רצפה כמה שבועות אחר כך. אולי האחים אהריך צדקו ככלות הכל: אל תסתפקו בלהראות, תמכרו.