ציון קינן, לשעבר מנכ''ל בנק הפועלים, ויאיר סרוסי, לשעבר יו''ר הבנק / צילום: תמר מצפי
השופט מגן אלטוביה מבית המשפט הכלכלי בתל אביב הודיע היום (ג') לבכירי בנק הפועלים לשעבר כי יסכים למתווה הפשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת תביעה נגזרת בפרשת העלמת המס בארה"ב, אם ישלמו 3.56 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל שהציעו להחזיר מהבונוסים שקיבלו.
● "אירוע שחור משחור": חשד לתרמית ענק בחברת נדל"ן
● יזם נדל"ן טוען: 2 מיליון דולר נעלמו לי, נפלתי קורבן לקנוניה
● הרמז של השופט: כמה ראוי שישלמו בכירי בנק הפועלים לשעבר מכיסם בפרשת העלמת המס בארה"ב?
אלטוביה כתב בהחלטה: "לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, את עמדת היועצת המשפטית לממשלה ואת עמדת המתנגד, תוך שקלול הנתונים המצויים בפניי, לרבות נתון היות סכום ההסכמה, כהגדרתו בידי המשיבים, 'סכום לאחר תשלום מס', את ממצאי ועדת התביעות ואת כתבי בית הדין בכללותם; ולאחר בחינה מול מקדמי סיכון וסיכוי שונים וכן שקילת טיב סכום ההסכמה כהשבה חלקית של מענקים תלויי ביצוע חלף פיצוי - אני מוצא כי סכום ההסכמה, ככל שיעמוד על סך של 3.56 מיליון שקל, אשר יושב לבנק עצמו, וזה אשר יקבע את ייעודי, לרבות בהתחשב בבקשת המשיבים בעניין זה, יאפשר לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים והמבטחים ואשר בית המשפט מתבקש לאשרו".
בהליך, שהחל לפני כ-8 שנים, נטען כי נושאי המשרה, בהם המנכ"ל דאז ציון קינן ויו"ר הבנק דאז יאיר סרוסי, אחראים לנזק שנגרם לבנק הפועלים מפרשת העלמות המס בארה"ב, במסגרתה שולם קנס של כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות.
הצדדים הגיעו להסדר פשרה כבר לפני שנה, לפיו חברות הביטוח של נושאי המשרה ישלמו 135 מיליון דולר. בדיון שהתקיים בחודש יולי, ולאור עמדת היועצת המשפטית לממשלה, התנגדות בעל מניות והערות השופט - הסכימו 6 נושאי משרה לשלם בנוסף מכיסם.
קנס של כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות
הבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בנק הפועלים הוגשה על-ידי בעלת המניות ד"ר שולמית שרון, ובמסגרתה נטען כי נושאי המשרה גרמו נזק לאחר שהבנק שילם קנס עצום של כ-900 מיליון דולר לרשויות האמריקאיות, אחרי שהודה כי סייע ללקוחות אמריקאים לחמוק מתשלומי מס. גם בנק לאומי ומזרחי טפחות שילמו קנסות בפרשה.
ביולי 2022 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה. ההסכם נערך בעקבות המלצות ועדה בלתי תלויה שמינה דירקטוריון הבנק, בראשה עמד שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר. הוועדה קבעה כי הסכום ישולם מהחברות המבטחות.
הסכמת הדירקטורים, בהם יו"ר הבנק לשעבר סרוסי והמנכ"ל לשעבר קינן, לשלם, הגיעה לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ביקשה לתקן את הסכם הפשרה, כך שגם נושאי המשרה ישלמו חלק מהנזק, ולא רק הביטוח; ולאחר שבעל המניות ד"ר הראל פרימק התנגד להסכם וטען באמצעות "לובי 99" כי ההסדר אינו ראוי, וכי יש מקום לחייב את נושאי המשרה לשלם מכיסם.
ב"לובי 99" טוענים כי בהשוואה להליך שהתקיים מול בנק לאומי, מדובר בפיצוי נמוך. בלאומי שלושה נושאי משרה שילמו 5.1 מיליון שקל, כשהנזק של לאומי היה מחצית מזה של הפועלים שנקנס בכ-400 מיליון דולר. לטענת ד"ר עינת סולניק מ"לובי 99", הסתפקות בסכום שהציעו בכירי הפועלים תשדר מסר בעייתי.
עוד נטען כי לבית המשפט יש הזדמנות לא רק לאשר הסדר פשרה ראוי, אלא גם "ליישר את התמריצים המעוותים של השחקנים בשוק הסדרי הפשרה של התובענות הייצוגיות".
נושאי המשרה טוענים, באמצעות משרד עורכי הדין אגמון, כי מסקנת הוועדה ברורה, וכי על-פי הממצאים העובדתיים אין מקום לייחס להם הפרת חובת אמון, ולכן נקודת המוצא היא שאין להם חובה לשלם.
1760-03-15, 89-03-15