קיימת אפשרות מסתברת שציון קינן ויאיר סרוסי הפרו את חובת הזהירות בפרשת העלמות המס

מסקנות הוועדה שהקים בנק הפועלים לבדיקת התנהלות בכירי החברה בפרשה קובעות כי הבדיקה הפנימית שהתבצעה באותן השנים לקתה בחסר והייתה מצומצמת ומוגבלת בהיקפה ועומקה • קינן הודה כי לא קיים ולו ישיבה אחת עם צוות עורכי הדין על כל חבריו ולא הכיר את הפניות של הרשויות האמריקאיות

ציון קינן, מנכ''ל הפועלים לשעבר / צילום: תמר מצפי
ציון קינן, מנכ''ל הפועלים לשעבר / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, ויו"ר הבנק לשעבר, יאיר סרוסי, הפרו את חבות הזהירות בפרשת העלמות המס בשווייץ בה הסתבך הבנק - כך עולה מדוח הוועדה הבלתי תלויה בראשות שופט העליון בדימוס יורם דנציגר.

דירקטוריון הבנק החליט על הקמת הוועדה במרץ 2020, אז נקבע כי בראש ימונה שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר וחבריה הם השופט בדימוס יוסף אלון, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע; פרופ' גדעון פרחומובסקי מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פנסילבניה; וגב' רונית אברמזון-רוקח, דירקטורית חיצונית בבנק. הוועדה הוקמה כדי לבדוק את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו את המעשים מושא פרשת המס. כמו כן, על-פי החלטת דירקטוריון הבנק, נקבע כי הוועדה תבחן את מיצוי זכויות הבנק בקשר עם פרשת המס, ובכלל זה האם טובת הבנק מצדיקה נקיטת הליכים או צעדים אחרים כלפי כל צד שלישי או הגעה להסדרים אחרים.

לאחר שהוועדה סיכמה את מסקנותיה וטרם שאלו הועברו לבנק נוהל משא ומתן עם נציגי המבטחים שביטחו את אחריות נושאי המשרה בקבוצת הבנק, שבסופו הוסכם כי המבטחים ישלמו לבנק סכום של 140 מיליון דולר ארה"ב לסילוק סופי ומוחלט של כל התביעות והדרישות נגד המבטחים ונושאי המשרה בקבוצת הבנק, בקשר עם פרשת המס ופרשת פיפ"א.

לפי הוועדה, נושאי המשרה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק

הוועדה בחנה את אחריותם של נושאי המשרה בקבוצת הבנק בפרשת המס ובפרשת פיפ"א, ובראשם המנכ"ל דאז ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי. היא מצאה כי קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובת זהירות מצד מספר נושאי משרה לשעבר בקבוצת הבנק. הוועדה ציינה עם זאת כי נושאי משרה אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הבנק, לא פעלו מתוך מניע אישי ולא פעלו במצב של ניגוד עניינים, ואף לא פעלו תוך הפרה מודעת של החוק או רגולציה.

באשר לקינן, שכיהן כמנכ"ל הבנק החל מאוגוסט 2009 ועד אוגוסט 2016, הוועדה ציינה כי קיימת אפשרות מסתברת שהוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בקשר להובלת התנהלות הבנק בחקירה האמריקאית. "במהלך השנים 2011-2014 קינן קיבל החלטות ביחס להיקפה ואופייה של הבדיקה הפנימית בבנק על בסיס מידע לא מספק. הבדיקה הפנימית שהתבצעה באותן השנים לקתה בחסר והייתה מצומצמת ומוגבלת בהיקפה ועומקה. זאת, למרות דעות שנשמעו לפיהן על הבנק לבצע בדיקה פנימית מקיפה. האופן שבו ביצע הבנק את הבדיקה הפנימית גם לא עלה בקנה אחד עם הציפיות של ה-DOJ בדבר קיום בדיקה פנימית מקיפה לא רק בפועלים שווייץ אלא גם בבנק, כפי שאלה מצאו ביטוי בפניות של ה-DOJ שנעשו בשלהי שנת 2011 ובאמצע שנת 2012", נכתב בדוח הוועדה.

עוד עולה כי קינן אישר שהוא לא קיים ולו ישיבה אחת עם צוות עורכי הדין על כל חבריו בשנים 2011-2014, ולא הכיר את הפניות האמורות של ה-DOJ. "לאור האמור לעיל, הוועדה סבורה שקיימת אפשרות מסתברת לכך שקינן הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. בנוסף, הוועדה בדעה שקיימת אפשרות מסתברת לכך שהאופן שבו הנהלת הבנק, בראשות מר ציון קינן, טיפלה בהתנהלות פועלים שווייץ בחקירה האמריקאית, בשנים 2011 -2014, עולה כדי הפרת חובת זהירות. כמו-כן, הוועדה מצאה שסמוך לאחר הפתיחה בחקירה רשמית נגד הבנק, בראשית שנת 2015, הנהלת הבנק בראשות מר ציון קינן, התנגדה לשכירת שירותים של חברה חיצונית להובלת הבדיקה הפנימית. זאת, מבלי שהתקיים בנושא דיון מקיף ומעמיק. הצורך בדיון רציני בקשר להחלטה שלא לשכור חברה חיצונית כאמור מתחדד, בהתחשב בכך שמדובר היה בהחלטה תקדימית, שלא עלתה בקנה אחד עם הציפיות של ה-DOJ או עם האופן שבו פעלו עשרות בנקים ברחבי העולם שנחקרו על ידי ה-DOJ בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים לחמוק מתשלום מסים. בהתחשב באמור, הוועדה סבורה שקיימת אפשרות מסתברת לכך שקינן הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו", נכתב עוד.

לפי הוועדה, גם סרוסי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו

באשר לסרוסי, שכיהן כיו"ר דירקטוריון הבנק החל מאוגוסט 2009 ועד דצמבר 2016, גם כאן ציינה הוועדה כי קיימת אפשרות מסתברת שהוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בשל כך שלא דאג לקיום דיונים מספקים ברמת הדירקטוריון בנוגע להתנהלות הבנק ופועלים שווייץ בחקירה האמריקאית, בשנים 2011-2014. נוסף על כך, הוועדה מצאה שדירקטוריון הבנק לא קיים דיון באסטרטגיה שאימץ הבנק להתנהלות בחקירה, שזכתה לכינוי "נחכה ונראה". זאת, במהלך פרק זמן ממושך של כשלוש שנים, החל מפתיחת החקירה נגד פועלים שווייץ בשנת 2011, ולפחות עד לחודש יולי 2014 שאז דרש המפקח על הבנקים מהבנק לקיים דיון באסטרטגיה שאומצה, בדירקטוריון הבנק או ועדותיו.

"משכך, גם בנקודה זו קיימת אפשרות מסתברת לכך שסרוסי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. בהמשך לדברים האמורים ביחס לסרוסי, הוועדה התרשמה כי דירקטוריון הבנק לא קיים דיונים, ודאי לא דיונים מספקים, בשנים 2011-2014 שבהן התמקדה החקירה האמריקאית בפועלים שווייץ. בנוסף, הדירקטוריון לא קיים דיון באסטרטגיה שבה בחר הבנק לנקוט, של 'נחכה ונראה'. זאת, לפחות עד לחודש יולי 2014 שאז דרש המפקח על הבנקים מקינן ועורך הדין פנחס רובין לקיים דיון בנושא בדירקטוריון הבנק או ועדותיו", כתבו חברי הוועדה.

"מצופה היה מדירקטוריון הבנק ליזום דיונים מעמיקים בנושא החקירה"

"מצופה היה מדירקטוריון הבנק ליזום דיונים מעמיקים ומקיפים בנושא החקירה האמריקאית נגד פועלים שווייץ בשנים 2011-2014. כמו-כן, מצופה היה מהדירקטוריון ליזום דיונים בנוגע לאסטרטגיה של 'נחכה ונראה' שאימצה הנהלת הבנק בשנים 2011 - 2014, ואף לבחון את האסטרטגיה שנבחרה מעת לעת. דיונים אלה לא התקיימו במשך כשלוש שנים. ניתן היה לצפות כי הדירקטוריון יבקש לקיים דיון בעניינים חשובים אלה", נכתב בדוח.

עוד נמצא כי קיימת אפשרות להפרת חובת אמונים של נושאי משרה לשעבר בבנק הפועלים שווייץ. הוועדה שקלה את סיכויי התביעה נגד נושאי המשרה, ואת מכלול שיקולי הרוחב הנוגעים לטובת הבנק, והמליצה לבנק למצות את זכויותיו אל מול המבטחים בהסדר פשרה שבו ישולם לבנק סך של 140 מיליון דולר, לסילוק סופי ומוחלט כאמור, ולא להגיש תביעות נגד נושאי משרה בפרשת המס ובפרשת פיפ"א. עם זאת, הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי אין מקום לדרוש את השבת התגמול מבכירי הבנק.

בבנק הפועלים עדכנו בנוסף כי בעקבות הליך גישור הגיעו הבנק ותובע שהגיש תביעה ייצוגית נגדו להסכמות עקרוניות לפשרה, שבמסגרתן, מבלי שמי מהצדדים יודה בטענותיו של הצד האחר, ישולם סך של 50 מיליון שקל, ומתוכו ישולם גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו. בישיבתו השבוע אישר דירקטוריון הבנק, להתקשר בהסדר פשרה על בסיס עקרונות אלו, והנחה את הנהלת הבנק והיועצים המשפטיים לגבש הסדר בהתאם.

הפועלים שילם 900 מיליון דולר להשאיר את הפרשות מאחוריו

החקירה נגד הפועלים ונגד שני בנקים ישראלים נוספים - לאומי ומזרחי טפחות, הייתה חלק מחקירה מסועפת בהרבה שהממשל האמריקאי החל בה לפי כעשור נגד שורה של בנקים זרים, בחשד שסייעו לאמריקאים להעלים מסים. החקירה החלה בעקבות שינוי תפיסתי, שקרה בארה"ב בעקבות משבר 2008. הפועלים הודה בעבירות חמורות מאלה שהודו בהן בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות, שהגיעו להסדר עם האמריקאים עוד קודם לכן.

באפריל 2020 הותיר בנק הפועלים בכל הנוגע לרשויות האמריקאיות מאחוריו את פרשות הסיוע להעלמות מס ללקוחות אמריקאים ואת מעורבותו בפרשת השוחד בארגון פיפ"א, בתשלום כולל של 904 מיליון דולר. מתוך הסכום הכולל ישלם הבנק קנסות בהיקף 874.3 מיליון דולר על מנת לסיים את פרשת הסיוע להעלמות המס, כשהיתרה, 30 מיליון דולר, תשולם בגין החלק בפרשת השוחד בפיפ"א.

המעשים של הבנק נעשו בעיקר דרך בנק הפועלים שווייץ, שהודה באשמה בסעיף בעייתי יותר מאלה שיתר הגופים בבנק הפועלים (ובמזרחי טפחות ובלאומי) הודו בהם. כיצד זה קרה? "החל משנת 2002 ועד לפחות 2014", כדברי השלטונות האמריקאים, "הבנק, עובדיו, לקוחות אמריקאים וגורמים אחרים רימו את שלטונות המס בארה"ב, מילאו טפסי מס שקריים וביצעו העלמות מס".

האמריקאים מפרטים שורת אמצעים ומהלכים יצירתיים, בהם "פתיחת ושימוש בחשבונות בנק תחת שמות בדויים, שמות קוד, חשבונות נאמנות וישויות משפטיות זרות".

דרך פעולה אחרת שבה נעשו המעשים כללה פתיחת חשבונות לאמריקאים תוך שימוש במסמכי זיהוי לא אמריקאים. במקביל, הבנק איפשר ללקוחותיו להתחמק מתשלום מס באמצעות אי-דיווח על רווחים והכנסות לרשויות האמריקאיות, וזאת בניגוד להסכמים של הבנק עם שלטונות המס בארה"ב. זה קרה לצד והודות להספקה של שירותים בתשלום לאי-משלוח מידע על החשבונות האסורים לארה"ב והצעת הלוואות "גב לגב" כנגד חשבונות אסורים שכאלה שנוהלו מחוץ לארה"ב - בשווייץ ובישראל, באופן שאיפשר ללקוחות האמריקאים שהעלימו מס להשתמש בכספים האלה גם בתוך ארה"ב.

לכל האמצעים החריגים והבעייתיים האלה נלווה שירות נוסף שסיפק בנק הפועלים ללקוחותיו האמריקאים שהעלימו מסים ושבגינם נקנס עתה, והוא הספקה וקבלה של תשלומים בסכומים של עד 10 אלף דולר, כך שיעברו מתחת לרדאר ולא יתגלו.

צרו איתנו קשר *5988