ישראל תיכנס לעזה? מי מוסמך לקבל את ההחלטה הסופית. בדקנו

המהלך הקרקעי שאליו הייתה ישראל אמורה לצאת בעזה מתעכב, ועל-פי דיווחים בתקשורת, ברקע לכך ישנן מחלוקות בין הדרג המדיני לצבאי ואולי אף בתוך הדרג המדיני עצמו. אבל איך הדברים אמורים להתנהל מבחינה פורמלית? מי בישראל מוסמך לקבל החלטות בזמן מלחמה, ומי אמור לנהל אותה? 

התשובות לכך, מתברר, אינן כה פשוטות, ובעבר עלו טענות על פערים בין דרישות החוק ברמה הפורמלית לבין מה שנעשה בפועל. בשורות הבאות נעשה מעט סדר. 

● בדרך למהלך קרקעי: למה אנחנו לא באמת יודעים מה מטרות המלחמה
● גם האיראנים מעורבים: הפייקים שמופצים על ערבים אזרחי ישראל

מי מקבל את ההחלטה על יציאה למלחמה?

סעיף 40(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת הממשלה". כלומר, הרשות המוסמכת לעשות צעד כזה היא הממשלה.

עם זאת, ב-2018 שונה החוק, כך שגם הקבינט יכול להכריז על מלחמה, ולדברי פרופ' עמיחי כהן, חוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, זה הפורום העיקרי לקבלת החלטות מהבחינה הזאת, לפחות ברמה הפורמלית. בפועל, כפי שנראה בהמשך, בדרך-כלל ההחלטות מתקבלות בפורום מצומצם אף יותר. 

מי אמור לנהל את המלחמה בפועל?

כפי שמסביר פרופ' כהן, החוק למעשה לא מגדיר את תפקידו של הקבינט בזמן מלחמה. "בסופו של דבר, חוק יסוד: הצבא קובע כי צה"ל נתון למרות הממשלה, כך שהיא יכולה להאציל סמכויות לקבינט, אבל הממשלה או הקבינט לא יכולים להתנער לחלוטין מהאחריות הזו באמצעות העברת ניהול המלחמה לראש הממשלה לבדו". מצד שני, "אין הגדרות ברורות בנושא, ואין פסיקה". 

ובאופן ספציפי, איך זה אמור להתנהל במבצע הנוכחי?

כאן נכנסת מורכבת נוספת מבחינה פורמלית. כחלק מההסכמות על ממשלת החירום שהוקמה, נוסד גם "קבינט מלחמה צר". זה כולל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. אליהם צורפו גם שני משקיפים - רון דרמר מטעם נתניהו והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ממפלגתו של גנץ. 

לפי פרופ' כהן, המהלך הזה יוצר מצב משפטי מסובך: "למרות שברור שמי שמנהל את המלחמה זה הקבינט המצומצם, מי שיש לו את הסמכות לקבוע את היעדים האסטרטגיים זה הקבינט. כך יוצא שיש קבוצה מצומצמת של אנשים שמנהלים את המלחמה, בלי שיש לה את הסמכות לקבוע את היעדים האסטרטגיים". לדבריו, הסיטואציה הזאת עלולה לייצר בעיות בהמשך הלחימה. 

איך התנהלו מלחמות ומבצעים קודמים?

העמימות בחוק הובילה לכך שלאורך השנים נוצרו סגנונות שונים בהתאם לאופיו של ראש הממשלה. לוי אשכול במלחמת ששת הימים, אומר פרופ' כהן, היה דוגמה למישהו שמאוד שיתף את הקבינט בקבלת ההחלטות. לגולדה מאיר היה את "המטבח של גולדה". דוח וינוגרד העביר ביקורת על כך שתחת אהוד אולמרט הקבינט לא התכנס פעמים רבות.

"נתניהו", מציין כהן, "מאוד לא אוהב את המוסד הזה של הקבינט, והוא מעדיף לקבל החלטות לבד, או בקבוצה מצומצמת. לאורך השנים היו לו מוסדות לא פורמליים שונים כמו 'השביעייה' (שגדלה בהמשך לשמינייה ותשיעייה) או 'המטבחון'". 

אם מסתכלים על דוגמאות קרובות יותר, אומר פרופ' כהן, אז במבצע "עלות השחר" (אוגוסט 2022, תחת יאיר לפיד כראש ממשלה) ובמבצע "מגן וחץ" (מאי 2023, תחת בנימין נתניהו) היציאה למבצעים נעשתה בלי לעדכן את הקבינט, או שעדכנו אותו בדיעבד. הדבר הזה נעשה באישור היועצת המשפטית לממשלה, ש"העלתה מאוד את הרף של מה מוגדר מלחמה". 

כעת, לפחות, אין מחלוקת על כך שישראל נתונה במלחמה, ולכן הסיטואציה היא שונה.