דניאל בירנבאום, מנכ"ל חברת סודהסטרים לשעבר, הורשע במסגרת הסדר טיעון על-פי הודאתו בעבירה של שימוש במידע פנים בנוגע לעסקת רכישת סודהסטרים על-ידי פפסיקו.
בית המשפט אימץ את ההסדר אליו הגיע בירנבאום עם הפרקליטות וגזר עליו 60 יום מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 50 אלף שקל.
בקביעת גובה הקנס, התחשב סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט בני שגיא, בהתחייבותו של בירנבאום לתרום סכום זהה ואף גבוה יותר למאמץ המלחמתי. בנוסף ציין השופט בגזר הדין את הסיוע של בירנבאום לציבור ולחיילים במסגרת מלחמת "חרבות ברזל".
"אדם עתיר-מעשים לטובת הציבור"
"הנאשם הוא אדם עתיר-מעשים לטובת הציבור: מאז שהנאשם עזב את תפקידו בסודהסטרים, הוא לא עבד בעבודה נוספת, אלא הקדיש את רוב זמנו לטובת עמותה שהקים, 'שכן מציל חיים'. הנאשם מיוזמתו מימן וסבסד בקרב משפחות שונות בישראל, שהרעיון היה שכל אדם יידע מי השכן שקרוב אליו שיש לו דפיברילטור. מעל 1,500 מכשירי החייאה הוצבו עד היום, וחיי אדם ניצלו אודות לכך", כתב השופט והוסיף: "כאשר פרצה המלחמה כעת, הנאשם הסב את העמותה למצב של חירום ומסר תרומות הקשורות לרכש גדול של אמצעי לחימה ליחידות לוחמות. הנאשם מימן ציוד טקטי לשייטת 13 ו-1,500 מדים חסיני אש ללוחמי שריון. הוא הסב שני מטבחים באזור תל מונד לייצור מנות לחיילים. המטבחים מייצרים 15 אלף מנות לחיילים, מדי יום, והכול במימון הנאשם".
בדיון הכרעת הדין וגזר הדין הוקרן סרטון על פעולותיו של בירנבאום מאז פרוץ המלחמה.
בירנבאום הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים, לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך, במסגרת הסדר טיעון שגובש בתום הליך גישור, שכלל את תיקון כתב האישום והצגת הסכמה עונשית להטלת 60 ימי מאסר מאחורי סורג ובריח. רכיב המאסר המותנה והקנס נותרו לשיקול-דעת בית המשפט.
אקזיט של 3.2 מיליארד דולר
חברת סודהסטרים, העוסקת בייצור מכשירים ביתיים להכנת משקאות מוגזים וסירופים להעשרת הטעם של המשקה, עמדה בשנת 2019 בכותרות בעיקר בעקבות האקזיט המדהים, שבמסגרתו רכש תאגיד המשקאות הבינלאומי פפסיקו את החברה הישראלית בכ-3.2 מיליארד דולר.
בירנבאום כיהן כמנכ"ל סודהסטרים משנת 2007, לאחר שנרכשה על-ידי קרן פורטיסימו במיליוני דולרים בודדים. הוא שיקם את החברה ותרם להצלחתה עד מכירתה בסוף 2018.
האירועים בגינם הורשע בירנבאום מתייחסים לשנים 2017-2018, במהלכם ניהל בירנבאום קשר קרוב עם איילה שרח-כהן, עובדת לשעבר בסודהסטרים. במהלך הקשר נחשפה שרח-כהן לפעילות החברה ולמהלך עסקיה, ואף הביעה עניין ברכישת מניות החברה ואת רצונה להפיק תועלת מהמידע שיש לבירנבאום אודות החברה ועסקיה. בירנבאום ניסה להניא את שרח-כהן מלסחור במניות החברה והזהיר אותה שלא לעשות כן, מחשש שפעילותה במניה עלולה לסבך אותו.
על-פי האישום בו הודה והורשע בירנבאום, מתוקף תפקידו כמנכ"ל החברה, הוא נחשף לתוצאות החיוביות של דוח שצפוי היה להתפרסם ביום 15.2.17, ובסמוך לפני מועד פרסום הדוח, שוחח על כך עם שרח-כהן. ביום 13.2.17 רכשה שרח-כהן לחשבונה מניות של סודהסטרים תמורת 150 אלף שקל, ומספר חודשים לאחר מכן מכרה את המניות תמורת 178 אלף שקל, ובכך הפיקה רווח של 28 אלף שקל. משנודע לבירנבאום כי שרח-כהן רכשה את מניות החברה, הוא הביע בפניה את כעסו על שעשתה כן, על אף בקשותיו שלא תסחור במניות החברה.
לב ההרשעה סובב סביב דוח רבעוני חיובי נוסף שצפוי היה להתפרסם ביום 1.8.18, וכן למהלך עסקי שצפוי היה להירקם עם חברת פפסיקו, כאשר שני הנתונים האמורים היו בידיעת בירנבאום.
במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי השאלה האם המהלך העסקי מול חברת פפסיקו מהווה מידע פנים, תיוותר ללא הכרעה, שכן זו אינה נדרשת נוכח ההסכמה כי המידע בדבר הדוח החיובי שהיה עתיד להתפרסם, מהווה ממילא מידע פנים.
חשף את המידע תחת השפעת אלכוהול
בסמוך לפרסום הדוח, בין הימים 15.7.18 עד 16.7.18 אמר בירנבאום לשרח-כהן, תחת השפעת אלכוהול, כי אם יש לה כסף פנוי עכשיו, זה זמן טוב להשקיע במניות סודהסטרים. כשרח-הן שמעה את הדברים, וביום 17.7.18 עשתה שימוש בכל יתרת המזומנים שהייתה ברשותה וכן בכספי קופת חיסכון, ורכשה מניות סודהסטרים בסכום כולל של 300 אלף שקל. בהמשך, בחודש אוגוסט 2018, מכרה שרח-כהן את מניות החברה בסכום כולל של 456 אלף שקל, ובכך הפיקה רווח בסך 156 אלף שקל.
בספטמבר 2019 נעצר בירנבאום על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, ולאחר כשנתיים הוגש נגדו כתב אישום בגין הפרשה.
התובעים בהליך, עורכת הדין יהודית תירוש, עו"ד עידן שוורץ ועו"ד הדר קולה ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, טענו בטיעונים לעונש כי יש חשיבות להטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח על עבירות מידע פנים, גם במקום שבו מדובר באירוע חד-פעמי של מסירת המידע ללא כוונת רווח וממילא ללא רווח אישי. לצד זאת, המדינה שקלה את הודאתו של בירנבאום במעשה, את לקיחת האחריות שלו ואת החיסכון בזמן שיפוטי. כמו גם את תרומתו המשמעותית של בירנבאום לחברה.
הסנגורים, עו"ד אביגדור קלגסבלד, עו"ד אמיר שרגא ועו"ד אוריה זיו-און, טענו בין היתר כי אלמלא רצונו של בירנבאום להניח את הפרשה מאחוריו, ובהתייחס לפסיקה הקיימת, לא היה מקום לענישה חמורה הכוללת רכיב של מאסר מאחורי סורג ובריח. הוסבר כי המעשים נעשו שלא מתוך כוונה להפיק רווח, באופן חד-פעמי, תוך שהנאשם אף ניסה להניא את שרח-כהן בשלבים מוקדמים יותר של ההתנהלות מלרכוש את המניות, ואף הפגין כעס לאחר שהתברר לו שרכשה כאלה.
עו"ד קלגסבלד תיאר בהרחבה גם את תרומתו יוצאת הדופן של בירנבאום לחוסנה של החברה בישראל הן בעיתות שלום והן בעת הנוכחית, עת הסב כאמור עמותה ציבורית חברתית שהקים לכזו הדואגת למימון ואספקת ציוד נדרש לחיילי צה"ל. עוד צוין כי בירנבאום עמד במשך שנים בחוד החנית הנלחם בתנועת ה-BDS ועשה כן בהצלחה רבה.
בית המשפט קבע כי בשים לב לענישה הנוהגת, לנתונים המורכבים והייחודיים שאפיינו את נסיבות מסירת המידע, להודאתו של הנאשם ולתרומתו המשמעותית למדינה - הרי שהסדר הטיעון נותן ביטוי הולם לאינטרס הציבורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
