מספר היוצאים לחל''ת הוכפל באוקטובר: איך הופכים את האבטלה ההמונית לזמנית?

עם התארכות המלחמה והשבתת המשק, גם האבטלה בישראל הרימה ראש. למעשה, עוד קודם לכן, בחסות עליות הריבית והקשחת התנאים הפיננסיים, שוק התעסוקה החל להתקרר. בחודש ספטמבר עמד מספר המשרות פנויות על 118 אלף, לעומת 136 אלף משרות בתחילת השנה (מנוכה עונתיות). רמת האבטלה אמנם לא השתנתה בצורה מהותית ונותרה ברמה של תעסוקה מלאה (3.2% עד לספטמבר), אך הרוחות שינו כיוון כבר בקיץ האחרון.

● בעקבות המלחמה: צניחה של 18% במשרות הפנויות במשק. מה קרה בהייטק ואיפה חסרים עובדים?
● מודעות הדרושים צנחו ב-40%: איפה שוק העבודה נפגע הכי הרבה?
● שאלת היום | מה מגיע לעובדים בחל"ת, והאם מעסיקים יכולים לפטר בזמן מלחמה?

ואז פרצה המלחמה. בבנק ישראל צפו אמנם עלייה מינורית באבטלה - 3.2% בשנת 2023 ועלייה מתונה ל־3.6% בשנה הבאה. אבל במקביל, התחזית של חברת דירוג האשראי, S&P, הייתה עגומה בהרבה: שיעור האבטלה השנתי יגיע להערכתה ל־3.8% בסוף 2023 ול־4.5% בשנה הבאה.

בינתיים, כשהמלחמה עוד בעיצומה, נתוני האבטלה שהוציאה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי מספר הנעדרים משוק התעסוקה מסיבות כלכליות כמעט ושילש את עצמו - מ־160 אלף ישראלים בספטמבר לכ־430 אלף באוקטובר. קבוצת מובטלים זו כוללת גם את אלה שיצאו לחל"ת באוקטובר - 280 אלף איש.

מספר המשרות הפנויות צנח ב־18% מחודש ספטמבר. השאלה המהותית היא מה יעשו כל משרתי המילואים והמוצאים לחל"ת כאשר המלחמה תיפסק. זאת, כאשר כבר עכשיו אנחנו רואים את ההשפעה על הביקושים לעובדים ועל הצריכה.

"חשש ממעגל שלילי"

כשהחלה המלחמה, הוכרז בגופי התקשורת על גיוס של כ־360 אלף אנשי מילואים. מאז עברו כחודש וחצי של לחימה, והמספרים ככל הנראה עלו. צה"ל אינו מספק מספר מדויק ומדווח כי היקף גיוס מילואים מסתכם בכמה מאות אלפים. בנוסף, בשל הירידה החדה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהמלחמה ושיתוק המשק, החלו מעסיקים רבים להוציא את עובדיהם, אלו שלא נשלחו לחזית בצפון או בדרום, לחל"ת.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, מתחילת המלחמה ועד השבוע האחרון ביקשו 128,601 דמי אבטלה, מהם 96,139 שיצאו לחל"ת "שלא מרצון".

במשרד העבודה הצביעו על כך שמספר המושבתים מתעסוקה, הכולל אנשי מילואים, מפונים בצפון ובדרום, והורים שילדיהם לא למדו, הגיע לכדי כמעט חמישית מכוח העבודה במשק. אמנם רוב ההורים חזרו לעבודה לאחר החזרה ללימודים, אך מספר המילואימניקים ככל הנראה גדל ומספר היוצאים לחל"ת יותר מהוכפל.

פרופ' בנימין בנטל, ראש תוכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב מסביר שכמו בקורונה, האנליסטים מתווכחים בשאלה לאיזה כיוון המשק הולך: "יש שסוברים שהשוק ישתנה לחלוטין, ויש כאלו הרואים מצב שבו השוק חוזר לקדמותו באופן מהיר". לדברי בנטל, השאלה המקדמית היא איך המלחמה תיגמר. "בתרחיש החיובי, המלחמה יכולה להביא להחזרת הביטחון האישי של אזרחי ישראל, שיביא להחזרת הצריכה הפרטית למשק וגם ביטחון של העולם כלפינו, מה שיחזיר את תיירות החוץ וההשקעות בישראל".

פרופ' גיל אפשטיין, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במרכז טאוב, מעריך כי התפתחות המלחמה תשפיע באופן ישיר על שוק התעסוקה בעתיד: "במצב בו אנו נמצאים, בו מגוייסים מאות אלפי אנשי מילואים ומספר המובטלים רק עולה, אנשים אלו לא מייצרים ולא מרוויחים כסף כמו בשגרה, מה שמביא לפגיעה בצריכה שלהם. קיים חשש שפגיעה בצריכה תביא לצמצום הייצור, ובהמשך גם לפיטורים ופגיעה נוספת בצריכה. כך יווצר מעגל שלילי המזין את עצמו ויפגע בחזרת העובדים בסיום המלחמה". אפשטיין מדגיש כי מקרה כזה בעייתי מאוד להתאוששות הכלכלה - אנשים יאבדו מצד אחד את העבודה, אך מהצד השני חברות יכנסו לקשיים ולא יוכלו לקלוט בחזרה עובדים.

אפשטיין מדגיש כי לא מדובר במצב דומה למערכות לחימה קודמות, אז תוך רבעון או שניים הצמיחה חזרה לקדמותה. היקף הגיוס רחב בהרבה והצורך בשיקום הוא שונה: "המדינה תצטרך לבנות את העוטף מחדש, להשקיע בסקטורים שנפגעו, ולמנוע מחברות לקרוס לאור הפגיעה בצריכה. זה לוקח זמן".

פרופ' בנטל מציין כי הפגיעה בביקוש כבר מתרחשת. "התחזית לעתיד תלויה בשאלה איך נצא מהמלחמה. הפגיעה ברמת החיים בוודאות תתרחש, עם עליית מסים ועלייה בהוצאות הביטחון בטווח הארוך", עם זאת, הוא מדגיש, השוק הישראלי "חזק" והוא יתאושש לאחר זמן.

חשיבות הביטחון האישי

מה ניתן לעשות כדי למזער את הפגיעה? לדברי אפשטיין, "המדינה תצטרך לעזור לחברות מסוימות שלא לפשוט רגל, כדי לתדלק את הצריכה ולסייע לסקטורים שנפגעו במלחמה".

פרופ' בנטל מדגיש את חשיבות הביטחון האישי לצריכה: "האזרחים בעורף צריכים לחזור מהר לשגרת החיים, ילדים צריכים לחזור לבתי הספר וההורים לעבודה". בנוסף, בנטל אומר כי המדינה צריכה להמשיך ולעודד את העסקים והמועסקים לחזור מהחל"ת אחרי הלחימה, "דבר שהיא כבר עשתה בעבר באמצעות תוכניות שונות". כך לא יווצר מצב שבו עובדים לא מעוניינים לחזור לעבודה והמשק לא יתניע מחדש.

במשרד העבודה, האחראי על נקיטת פעולות להחזרת שוק העבודה לפעילות תקינה, מנסים לנקוט במספר פעולות, לטווח הקצר והארוך, כדי לייצב את שוק התעסוקה. בין השאר, בעזרת מתן מענה למפונים מהעוטף, ליווי פרטני למציאת עבודה, הכשרות וקורסים שונים ואף תמריצים לעובדים ולמעסיקים, בדגש על מקצועות החקלאות והבניין שנשענו על ידיים זרות.