הסולידית, מהם כללי ההשקעה לזמן מלחמה? "לא להיות במצב שברבור שחור ממוטט אותך"

"העיסוק בכסף נראה כמעט מגוחך", התוודתה יוצרת בלוג הפיננסים המצליח "הסולידית" באחרונה בפוסט שונה מהרגיל, שביטא את הטלטלה הרגשית שאחזה בה כתוצאה מהשבת השחורה והמלחמה שהגיעה בעקבותיה. "יותר מחודש אחרי, אני פותחת את האקסלים שלי, ומספרים אקראיים ניבטים אלי במלוא חיוורונם החדגוני", כתבה הבלוגרית ששם עטה הוא "דורין הרטמן", ושמתחזקת את הבלוג למעלה מעשור.

● ניתוח | הסיכון השתלם: הכירו את קרן הנאמנות שהניבה תשואה של 150% מתחילת השנה 
● הדילמה של מור השקעות: יספוג הפסד כבד אצל מפיצה מרכזית של מוצריו?
● ניתוח | רני צים מוכר את פסגות בחלקים. מה יקרה ל־250 העובדים?

בראיון דרך X (לשעבר טוויטר) ביקשנו להבין אם כעת, חודשיים אחרי ה־7 באוקטובר, מצליחה הסולידית לחזור לעיסוק בפיננסים, ובאיזה אופן ההכרה בשבריריות החיים ("כולנו זרדים דקיקים התלויים על חוט השערה", במילותיה), שינתה את ההסתכלות שלה על החיים, ועל כסף.

בפוסט האחרון שלך, תחת הכותרת "איך ממשיכים מכאן?", ציינת שמאז 7 באוקטובר את מתקשה לכתוב או לצייץ על כסף. את מצליחה לחזור לאט לאט לשגרה?
"היה לי קושי לדבוק בשגרה הפיננסית שלי בשבועות שאחרי האסון, וניסיתי להסביר מדוע בפוסט האחרון. הנוכחות הפתאומית של המוות מנכיחה את סופיות החיים, והתוחלת של כסף בסוף החיים - כך יעיד כל אדם שהיה לו חיכוך קרוב עם המוות - היא אפסית. ככל שאני מתבגרת, ואני בת 39 היום, התובנה הזו נוכחת יותר.

"זה לא אומר, כמובן, שאני עומדת לוותר לחלוטין על היגיינה פיננסית בריאה ועל ההרגלים שסיגלתי לעצמי עד כה, או להתנתק לחלוטין מהעיסוק בנושא. שבתי לקרוא דו"חות של חברות שאני מחזיקה בהן ולארגן מחדש את אקסל ההוצאות והשווי הנקי שלי. אני עושה את זה כחלק מהניסיון לחזור לשגרה. ועם זאת אני יכולה להרשות לעצמי, בשלב זה של חיי, לאפשר לדבר הזה לשקוע לרקע ולקבל מקום צנוע יותר בחיי, בוודאי ביחס לחלק שהוא תפס בעבר".

כתבת: "המסקנה המעשית מהשבת השחורה היא שצריך לתת כבוד למזל, לסיכון ולאקראיות…אז אני מנסה לדאוג לשולי ביטחון. אני לא חיה על השקל האחרון. משאירה מזומן נזיל מחוץ לבורסה. וגם קצת בבית". האם זו תובנה שראוי שתלווה את כולנו בימים אלה?
"דאגה לשולי ביטחון, מתוך הבנה שהחיים אקראיים לחלוטין ועלולים להנחית עליך נבוט משום מקום בכל עת, היא הבסיס להתנהלות פיננסית נכונה בכלל ולהשקעה לטווח ארוך בפרט. זו הסיבה לפיזור השקעות על פני נכסים שונים. זו הסיבה לשיעור חיסכון גבוה. זו הסיבה לחיסול חובות. זו הסיבה לבטח מפני מקרי קיצון. זו הסיבה שאין לסכן כסף שרוצים להיפגש איתו בתוך שנה או שנתיים מהיום.

"המטרה היא להיות במצב שבו 'ברבור שחור' לא ממוטט אותך ושאין איזו נקודת כשל בודדת בהתנהלות שלך שפגיעה בה מקריסה את המערכת כולה. וורן באפט כתב: 'כשאתה בונה גשר, תתעקש שהוא יכול לשאת משקל של 30 אלף טון, אבל אל תאפשר למשאיות ששוקלות מעל 10 אלף טון לנסוע בו'.

הייתי שמחה אם יותר אנשים יכניסו ממד של מרווח ביטחון לחיים הכלכליים שלהם. כסף הוא במידה רבה 'אמנות שלילית' במובן זה שאת לא צריכה להיות גאון כדי להצליח בה, אלא להימנע מטעויות שניתן להימנע מהן".

"אני לא משקיעה בכלל בשוק המניות הישראלי"

אם להתייחס ל־2023 כולה, הטלטלות שאפיינו אותה גרמו לאנשים להוציא כספים לחו״ל, להשקיע בקרנות צמודות דולר, להעביר כספים מפיקדונות לנכסים שונים שמוגנים במקרה של נפילת בנק, ועוד ועוד אסטרטגיות שנועדו להגן על הכסף. איך את מתמודדת עם טלטלות מהסוג הזה?
"השינוי האסטרטגי המשמעותי שעשיתי בתיק ההשקעות שלי היה ב־2020 בעקבות משבר הקורונה, אז התחלתי להסיט כסף חדש לתיק מניות דיבידנד מניב (מניות בחברות הנוהגות לחלק שיעור מסוים מרווחיהן לבעלי המניות, ה״ו). פירטתי בבלוג את הסיבות לכך, אבל בגדול, כמי שהגיעה למצב של אי־תלות כלכלית, אני לא רוצה להיות תלויה בשערי המניות בבורסה כדי לייצר הכנסה.

"הרעיון של תרגום שווי נכסי לתזרים מזומנים באמצעות מכירה של ניירות ערך בהתאם ל'שיעור משיכה בטוח' כלשהו תמיד נראה לי כמו החלק הכי חלש בתאוריה של קהילת ה־FIRE (Financial Independence, Retire Early)".

מדוע?
"בגלל הפוטנציאל לקריסה של שוק המניות דווקא כשאת צריכה את הכסף. מה שעלול לחייב אותך למכור ניירות ערך בהפסד, מה שמכונה גם 'סיכון רצף התשואות'. אני מעדיפה לקבל תזרים שוטף מתיק המניות שלי באמצעות זרם של דיבידנד המחולק לבעלי המניות וצומח משנה לשנה, בשאיפה בקצב מהיר מהאינפלציה, מאשר להיות תלויה בגחמות התזזיתיות של 'אדון שוק' והשערים שהוא מדביק למניות שאני מחזיקה. יאמרו שזה עניין פסיכולוגי־מנטלי לחלוטין ושמבחינה פיננסית עדיף להחזיק תיק עצל של קרנות אינדקס טיפשות ל־40 שנה. סבבה. השקעה לטווח ארוך היא תרגיל פסיכולוגי, לא פיננסי, וה'מנצח' במשחק הזה הוא מי שנשאר מושקע לטווח הארוך ביותר.

"כדי להישאר מושקע לטווח הארוך ביותר צריך להיות מסוגל לישון היטב בלילה. אני לא אומרת שאסטרטגיית דיבידנדים היא מושלמת. מצד שני, בשלב הנוכחי, הבנצ'מרק שלי הוא ההוצאות של המשפחה שלי".

מה הייתה אסטרטגיית ההשקעות שלך ל־2023?
"לאורך 2023 המשכתי להמיר שקלים לדולרים ולהזרים כסף טרי לתיק מניות הדיבידנד שלי. קרנות האינדקס (קרנות נאמנות שצמודות למדד מסוים, כמו S&P500, ה"ו) עוד ישנן, אך אני לא קונה עוד מהן. רוב התיק שלי מורכב ממניות שנסחרות בארה"ב ובקנדה, ומפוזר על פני סקטורים שונים. אני לא משקיעה בשוק המניות הישראלי כלל".

מה השנה הזו לימדה אותך ברמת הפיננסים?
"שאופוריה היא תמונת ראי של פאניקה. אנשים מיהרו להתפאר בתשואות הפנומנליות שלהם ב־2023 אחרי ש־2022, שהייתה שנה קשה מאד בשוק, פירקה להם את התיק, ואז פחות שמעו מהם, אם שמעו מהם. בשני המקרים מדובר בתגובה רגשית שכדאי מאוד לנטרל כשמדובר בהשקעות לטווח ארוך".

"S&P מוכתב על ידי קומץ חברות מגה־טק"

הפוסט האחרון שפרסמת טרם המלחמה עסק בשאלה מה אתם קונים כשאתם משקיעים ב־S&P? מדובר במדד שעלה בקרוב ל־20% מתחילת השנה. מהי התובנה הכי משמעותית שמשקיעים צריכים לדעת על המדד ולעתים קרובות הם לא יודעים?
"שזה מדד ריכוזי מאוד. חלק משמעותי מאד מביצועי המדד הזה מוכתב על ידי קומץ קטן מאד של חברות מגה־טק. העובדה שהמדד כולל מאות חברות אין פירושה שלכל חברה יש משקל שווה".

שמואל פרנקל, שמנהל את בית ההשקעות אפסילון מאז שנות ה־80, אמר לפני שבוע בראיון לגלובס שלא כדאי להשקיע כרגע בענפים כמו אשראי, אופנה ונדל"ן. את מסכימה? אילו ענפים כן עשויים להיות אטרקטיביים לדעתך?
"אני מעדיפה להתרחק מענפים שמתאפיינים ב־CapEx (הוצאת הון', ה"ו) גבוה מאוד, כמו חברות תעופה, תקשורת ותשתיות, בחשיפה לסנטימנט צרכני (אופנה, מסעדות) או ברמות חוב גבוהות (כמו נדל"ן). לצד זה, יש לי בתיק הדיבידנד שתי קרנות ריט (שמשקיעות בנדל"ן, ה"ו) שאני צופה להן גדולות, במיוחד אם נתחיל לראות מהלך של הורדת ריבית בקרוב. אין באמור המלצה כמובן".

למשקיע לטווח הארוך תמיד נכון לקנות מניות, כפי שבאפט אומר?
"אי אפשר לנתק את ההמלצה הזו מהתרבות הפיננסית האמריקנית, שם ממש מקובל שהציבור קונה מניות ויוצר את הפנסיה שלו בעצמו. אפשר לכתוב ספרים על הרתיעה הישראלית מהשקעה במניות, על הזעזוע בעקבות משבר מניות הבנקים שצילק דור שלם של משקיעים, על פסיכוזת הנדל"ן, על התלות הגבוהה במוסדיים, על השמרנות של המוסדיים עצמם ועוד. בלי קשר, סיכון פיננסי הוא קצת כמו אנרגיה במובן זה שאי אפשר להעלים אותו, אלא רק להמיר אותו לסוג אחר של סיכון. מי שלא ישקיע במניות או בנכס עם משוואת סיכון/תשואה דומה - חושף את עצמו לסיכון שלא יהיה לו די כסף בפרישה. במילים אחרות, יש סיכון משמעותי באי־נטילת סיכון".

"טענו שאני מיזם של פורום קהלת"

האם יש לדעתך כללי אצבע להשקעות בזמן מלחמה?
"צריך להיערך לכל סיכון, ובכלל זה לסיכון פוליטי, לפני שהוא מתרחש, לא בזמן שהוא מתרחש. תיק ההשקעות, ולמעשה התוכנית הפיננסית כולה, צריכים להיבנות מלכתחילה באופן שיוכלו לשרוד זעזועים בלתי צפויים, במיוחד למשקיע שמתכוון לחיות במדינה קטנה ומסוכנת במזרח התיכון".

האם שינית את עמדתך הפוליטית לאורך הדרך?
"צ'רלי מאנגר (יד ימינו של וורן באפט, ה"ו), שהלך לעולמו בשבוע שעבר, אמר פעם שהוא הצליח יותר מרוב האנשים בין היתר בשל יכולתו להשמיד כמה מהרעיונות הטובים ביותר שלו. אנו חיים בחברה שנוטה להעריך 'אנשי עקרונות' שדבקים בהם עד מותם. אבל נדמה לי שחלק גדול מאותם אנשי עקרונות פשוט מפחדים מנזקי המוניטין שיספגו אם יעזו להביע דעה שונה.

"לדעתי, בעולם שמשתנה ללא הרף מסוכן להיאחז בדעות קשיחות. נזילות מחשבתית היא מעלה בעיני ואני מנסה ליישם אותה בעצמי. הפוסט הפופולרי ביותר בבלוג שלי הוא '5 דברים שאני כבר לא בטוחה בהם', שבו ניסיתי להתמודד עם כמה מהעקרונות שהחזקתי בנחרצות לאורך חיי הבלוג, מליברטריאניזם ועד אל־הורות. עד היום אני מנסה לאתגר אנשים להשיב על שאלות כמו: אילו אמונות שהחזקת בעבר כבר איבדו מתוקפן? מה אתה מאד רוצה שיהיה נכון אבל יודע בסתר ליבך שאיננו נכון?

"גם הדעות הפוליטיות שלי משתנות מעת לעת ובתגובה לאירועים. 'הסולידית' תמיד היה בלוג עם אוריינטציה פוליטית. למעשה, פתחתי אותו כסוג של תגובת נגד למחאה החברתית של 2011, שאותה ראיתי כניצחון של חשיבה קולקטיבית, פופוליזם סוציאליסטי והתמסכנות על פני אחריות אישית. אני לא כותבת בזהות גלויה ולכן אני כתובת נוחה לקונספירציות מצד אנשים שלא מחבבים את הדברים שאני כותבת. ב־2022 נטען שאני מיזם של פורום קהלת או של התנועה הליברלית החדשה. ב־2023 מצאתי את עצמי בצד הלא נכון של מכונת הרעל, שטענה באופן מתוזמר ומטורגט שמכרתי את המשתמש שלי בטוויטר ל'אחים לנשק' בגלל ההתבטאויות שלי נגד הרפורמה המשפטית".

אכן היו שמועות שהבלוג שלך נרכש או שהיו מתעניינים ברכישה. יש משהו בזה?
"הסולידית הוא בלוג גדול, ותיק ומשפיע עם קהל שנאמד במאות אלפים. הוא הדבר השני הכי משמעותי שעשיתי בחיי, אחרי הילד שלי, ואני גאה בו מאוד. היו אנשים שרחרחו קצת בניסיון לבדוק אם ארצה למכור את הבלוג לאורך השנים, אבל מעולם לא מכרתי אותו, את הדומיין, את הפעילות העסקית, את הקניין הרוחני שלי, או את הנוכחות שלי ברשתות החברתיות, ואין לי כל כוונה לעשות זאת בעתיד".

*** אין באמור המלצה או ייעוץ השקעות המתחשב בצורכי כל אדם