המסע חסר הרחמים של ביל אקמן לסלק נשיאות של אוניברסיטאות

המיליארדר, משקיע אקטיביסט בעברו, השתמש בטקטיקה של מכתבים פתוחים וקמפיין ציוצים במלחמתו נגד נשיאות הארוורד, פן ו־MIT

ביל אקמן, יו''ר קרן הגידור Pershing Square / צילום: Associated Press
ביל אקמן, יו''ר קרן הגידור Pershing Square / צילום: Associated Press

כשהתרוצצו בשבוע שעבר שמועות שנשיאת אוניברסיטת פנסילבניה נמצאת תחת לחץ להתפטר, המיליארדר ביל אקמן, בוגר אוניברסיטת הרווארד, כתב בציוץ "אחת הורדנו".

דירקטוריון הרווארד מתייצב מאחורי הנשיאה קלודין גיי: "המנהיגה הנכונה לשעה זו"
התורמים, המפרסמים, המניות: הכלכלה ניצחה את האנטישמיות, בינתיים
ביל אקמן שאל את בכירי הרווארד מה הם חושבים. התשובות מפתיעות

מרגע שהידיעה הייתה רשמית, הפנה אקמן את תשומת ליבו לשתי נשיאות האוניברסיטאות האחרות שהתקשו לגנות קריאות לרצח עם של יהודים בזמן שימוע בקונגרס שבוע שעבר.

הוא שלח מכתב לדירקטוריון הרווארד ביום ראשון, חזר על קריאתו לסלק את קלודין גיי כנשיאה. בנוסף, אקמן פרסם ציוץ בו הזהיר את הדירקטוריונים של MIT שאם לא ינקטו צעדים, הם הבאים בתור. לבסוף, בהרווארד החליטו שלא להדיח את גיי.

בתוך ימים בודדים ממתקפת 7 באוקטובר של חמאס נגד ישראל, הפך אקמן לאחד התורמים העשירים והבולטים בביקורת שלו נגד האופן בו ניהלה ה"אלמה מאטר" שלו את נושא האנטישמיות, על ידי שימוש בטקטיקות ששכלל כשהיה בעל מניות אקטיביסט - אסטרטגיית השקעה שהוא כבר לא משתמש בה.

"כשהתחלתי, זה הכל היה בגלל אנטישמיות", אמר לוול סטריט ג'ורנל ביום שני בערב. "הנושא היותר גדול כאן הוא האידיאולוגיה הזו בקמפוסים שהובילה למחיצת השיח החופשי".

כשנשאל איך ניתן ליישב את קריאתו להעניש מפגינים פרו־פלסטיניים על קריאות שמתפרשות כעידוד רצח יהודים, לצד אמונתו בחופש הביטוי, השיב אקמן שהאופן בו האוניברסיטה מיישמת את המדיניות שלה נראה סלקטיבי, וששיח המקדם אלימות צריך להיבחן לעומק.

הוא תיאר כיצד בשיחה עם סנטור שהיה שותף לחששותיו, תהה האם גיי הייתה מגיבה באופן דומה לו היה מדובר בסטודנטים הקוראים לרצח אנשים ממוצא אפריקאי. "האם הייתה מספקת אותה תשובה?", שאל אקמן.

לא להעסיק תומכי טרור

הטקטיקות האגרסיביות של אקמן לא הפתיעו את מי שעוקבים אחר הקריירה שלו כמשקיע אקטיביסט. אך בציבור הרחב נחשפו לאקמן בפעם הראשונה סביב 10 באוקטובר, כשקרא להארוורד לפרסם את השמות של חברים בארגוני סטודנטים שחתמו על מכתב המאשים את ישראל בפעולות נגד חמאס.

המבקרים אמרו שהמכתב עודד "דוקסינג" (חשיפת הפרטים האישיים) ומסכן את הסטודנטים. אקמן מצידו הבהיר שהוא רוצה למנוע מקרן הגידור שלו, Pershing Square, ומאחרים להעסיק שלא ביודעין תומכי בטרור.

אקמן אמר שהוא "מחובר בקישקעס" לנושא, בגלל היותו יהודי, נשוי לישראלית ובוגר הארוורד. לראייה, עבודת התזה שלו עסקה ב"חוויה של יהודים אמריקאים ואסיאתיים אמריקאים במבחני קבלה להארוורד".

לדבריו, המכתב הפתוח הראשון ששלח לגיי בתחילת נובמבר, לאחר שלא הגיבה לבקשה שלו לפגישה, היה מתון יחסית. לטענתו, חוסר היכולת שלה לגנות את מעשי חמאס, "פתח את הדלת לגל של התקפות אנטי־ישאליות בקמפוס". בתוך כך, הוא קרא לה לנקוט צעדים נגד מפגינים פרו־פלסטינים שלדעתו עודדו אלימות נגד יהודים.

נשיאת אוניברסיטת הרווארד, קלודין גיי, בשימוע בקונגרס השבוע / צילום: Reuters, Michael Brochstein
 נשיאת אוניברסיטת הרווארד, קלודין גיי, בשימוע בקונגרס השבוע / צילום: Reuters, Michael Brochstein

אקמן טען שהיה רוצה לראות את הארוורד מטפלת בנושא יותר כמו שטיפלה בו אוניברסיטת דארטמות' שבניו המפשייר, שם נערכו פורומים בהם חברי סגל משני צידי הסכסוך הישראלי־פלסטיני החליפו רעיונות. "אוניברסיטאות אמורות להיות מקומות של ביטוי חופשי ושיתוף רעיונות ושיח וחתירה לאמת", אמר אקמן. "במקום זה, הארוורד הפכה לקרקע אנטישמיות פורייה".

את המכתב שלח אקמן לאחר שבילה כמה שעות בפגישות עם סטודנטים ועם חברי סגל בקמפוס, וכתב בו שהופתע לגלות שיוזמות DEI (גיוון, שוויון והכלה) של האוניברסיטה לא כוללות סטודנטים יהודים. הוא אומר שגיי לא טרחה להשיב לו, אך קיבל מבול של הודעות מתורמים בולטים אחרים וממשפחות של סטודנטים באוניברסיטה שעודדו אותו להמשיך.

בהארוורד לא הגיבו לבקשות תגובה.

ההתקפות הפכו לאישיות

שלא כתורמים אחרים, אקמן (שתרם 50 מיליון דולר להארוורד בשנים האחרונות) לא קשר באופן גלוי בין קמפיין הלחצים שלו לתרומותיו. מנגד, רבים חושבים שהקשר משתמע מעצמו.

אקמן מתח ביקורת על גיי ב־X (טוויטר לשעבר), על כך שדחתה הזמנה לשידור של סרט של דובר צה"ל על מעשי הזוועה של חמאס בגלל שהייתה צריכה לטוס לוושינגטון, בכדי להעיד בקונגרס. בציוץ עוקב, כתב שהציע להטיס אותה לשימוע במטוס הפרטי שלו מיד לאחר ההקרנה, אך היא סירבה.

לאחר שאף אחת מהנשיאות לא ענתה ב"כן" חד משמעי כשנשאלו על ידי חברת בית הנבחרים אליז סטפניק (רפובליקאית מניו יורק) אם קריאות לרצח עם של יהודים מהוות הטרדה, קרא אקמן לכל השלוש "להתפטר בבושה". הוא הפיץ סיכויי הימורים על עזיבתן מאתר לא מוכר שמאפשר למשתמשים לשים כסף על תוצאות של אירועים מסוימים, ובקריצה לעבודה שלו כיום, אמר שמחירי המניות של האוניברסיטאות צנחו.

בימים האחרונים, כשעצומות לסילוקה מחד ותמיכה מאידך בגיי הופצו, ההתקפות של אקמן נגדה נעשו יותר ויותר אישיות. הוא הטיל ספק בהישגים שלה כחוקרת וטען במכתב שלו מיום ראשון שגיי, אישה שחורה, הועסקה במסגרת הליך שלא כלל מועמדים שלא ענו לקריטריונים של DEI.

מאוחר יותר באותו יום, דיוויד תומס, נשיא מורהאוז קולג' ואחד המורים של אקמן בהארוורד, נתן את דעתו בנושא בפוסט בלינקדאין. בעוד שהוא אמר שהוא תומך באקמן על כך שהוא מפנה תשומת לב לאנטישמיות בהארוורד, הוא מתח ביקורת על תלמידו לשעבר על כך שהטיל ספק בלגיטימיות של הליך הבחירה בגיי, ואמר שהדברים לא היו צריכים להיאמר. "אנחנו חייבים לגנות זאת", כתב.

ביום שני בערב כתב אקמן בציוץ ששמע שהדירקטוריונים בהרווארד החליטו לא לפטר את גיי. הוא שיתף עם עוקביו ששני עיתונאים של נקב בשמם אמרו לו שחלק מהסיבה הייתה שהנאמנים לא רצו שייראה כאילו הציוצים שלו השפיעו על החלטתם.