בוררות

בעלי אי.די.בי חלוקים בסוגיית השליטה בקבוצה ומעלים טענות להפרת הסכם השליטה שחתמו ביניהם

המוסדות לבוררות גובים 1,600-2,500 שקל לשעה ומרוויחים הון - מה הפלא שרק עשירים יכולים ליהנות מזה? ■ בורר: "השופטים מפנים לבורר שהוא לפעמים חבר שלהם וכך חולשים על השוק"

הבוררות, שהפכה לנחלת חלקם של עשירים בלבד, סובלת מלא מעט ליקויים ■ אחד העיקריים שבהם: פסקי הבוררות אינם ניתנים כמעט לערעור ■ ועוד לא אמרנו מילה על ניגודי העניינים שבהם נגועים לעתים הבוררים

פרויקט מיוחד על המסלול עוקף בתי המשפט ■ ‏‎עו"ד יוסי שגב: "הופעתי לא פעם בפני בוררים שכל מה שעניין אותם היה למשוך את הזמן על עוד ועוד ישיבות, כדי להרוויח יותר. הם לא למדו את החומר. זו הייתה בושה וחרפה"

הפסד לרוכב האופניים בתיק הבוררות שהתנהל בטקסס, במסגרתו נקבע כי יחזיר כספים שקיבל עבור הזכיות שלו בטור דה פראנס

ד"ר פיליפ הבגר, מבכירי הבוררים העסקיים בעולם: "חברות ישראליות המעורבות בניהול עסקים בחו"ל צריכות מקום נייטרלי כדי לברר את הסכסוכים הפוטנציאליים שעלולים להתעורר מול צדדים שאינם ישראלים"

זליכה יסייע בהליך הבוררות סביב סוגיית שכר עובדי הבנק ■ הנהלת הבנק מינתה את פרופ' משה צבירן, המתמחה בסוגיות של תגמול ושכר, לבורר מטעמה ■ השניים יחליטו יחד מי יהיה הבורר השלישי בהליך

קבע כי "לא יזיק" אם בוררים יודיעו לצדדים המתדיינים בפניהם על יחסיהם עם עורך הדין המייצג את אחד הצדדים, כשעורך דין זה נוהג להופיע לפני אותם בוררים בהליכי בוררות רבים, והוא מעין "שחקן חוזר" מול הבורר

תלונות נרשמות מצד פרקליטים המייצגים כדורגלנים, הטוענים לחריגה לכאורה של בוררים מהמקסימום שנקבע; בורר גבה 1,200 שקל לשעה במקום 400 שקל

ארבל קבע בפסק בוררות כי מנורה מבטחים תשלם 10.7 מיליון שקל לאורית אפרת-מושקוביץ ובעלה ■ מנורה: "ארבל הסתיר שהוא חבר קרוב של אביה של אורית, עו"ד צבי אפרת" ■ ארבל: "כל הנטען לא נכון ומסולף לחלוטין"

‎‎דוח המבקר מעלה שורה של ליקויים בהתנהלות המדינה מול זכיינית הרכבת, קבוצת סיטיפס, שפגעו בציבור הנוסעים‏

בית המשפט המחוזי מאמץ את עמדת המדינה וקובע: מס רווחי יתר אינו מפר את הסכם הזיכיון בין כיל למדינה ולא בהכרח יגרום נזקים לכיל ■ האפשרות היחידה שעומדת בפני כיל להתנגד להליכי ועדת ששינסקי היא עתירה לבג"ץ

אשת העסקים שזכתה לביקור ביתי של השופטת אלשיך, קבלה על ריבית חודשית של 20% וחוב שהתנפח ל-3.9 טריליון שקל - וקיבלה סטירת לחי מביה"ד

עובדי הטאבו, מגובים בהסתדרות, דרשו תוספת שכר של 15% על הפעלת מערכת מחשוב חדשה ■ המוסד לבוררות דחה את הבקשה, אך הסכים לתגמול חד-פעמי

זאת כתוצאה מיישום פסק הבוררות החלקי בינה לבין מדינת ישראל בגין השנים 2000 ועד לתום הרבעון השני של 2014

המדינה: כיל השתמטה מהתמלוגים במשך שנים, אף שבכיריה ידעו וחששו מתביעה ■ מומחים משפטיים מעריכים: לאור ההחלטה תצטרך כיל לשלם למדינה עוד כ-2.5 מיליארד שקל עד 2030 - מועד תום תקופת הזיכיון