באופן בלתי תלוי זה בזה, מתרחשים בתקופה האחרונה שני פרויקטים חדשים המפגישים מדענים מן האוניברסיטה העברית עם קולגות מאוניברסיטת אל-קודס. חוקרים משתי האוניברסיטאות הצליחו לפתח שיטה לבדיקת רמת הסיכון לבילהרציה אשר אומצה על-ידי ארגון הבריאות העולמי ותיושם בקרוב בניגריה. במקביל, בתחום הננוטכנולוגיה שבו משתפות האוניברסיטאות פעולה זה זמן רב, הוקם שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני-הונגרי בחסות ובמימון שגרירות הונגריה בישראל, אשר יתמוך במחקרים שונים בתחום.
פגישה בהונגריה
הקשר בתחום הננוטכנולוגיה נוצר כאשר פרופ' מוכלס סוואני, עשה את הדוקטורט שלו ופוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' דני פורת, השותף גם הוא לפרויקט. "שיתוף הפעולה בין אל-קודס ובין האוניברסיטה העברית מתקיים כבר שנים", הוא אומר. "אחרי שסיימתי את הלימודים שם עברתי לאוניברסיטת אל-קודס, והקמתי - בין היתר בעזרתם של חוקרים מהעברית - מעבדת ננוטכנולוגיה חדישה ומתקדמת, בתמיכה של האיחוד האירופי".
לסלו קוראני, הנספח המסחרי בשגרירות הונגריה, הוא מי שהגה את הרעיון לשלב גם את הצד ההונגרי בסיפור. "התפקיד שלי בשגרירות הוא בין היתר לשלב את המחקר ההונגרי עם הישראלי. קראתי את הספר האוטוביוגרפי של סרי נוסייבה, נשיא אוניברסיטת אל-קודס, וידעתי שאני רוצה לחזק את הקשר גם עם האוניברסיטה שלו. זה היה רק טבעי לבנות על שיתוף הפעולה שכבר קיים ולתת לו את החסות שלנו".
קוראני מוסיף כי "לאל-קודס אין בעיה לשתף פעולה עם גורמים ישראלים, מה שלא ניתן לומר לגבי אוניברסיטאות אחרות בגדה". הוא מספר כי שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה העברית לאל-קודס כולל גם הקמה של מוזיאון מדע באל-קודס, שמסתייע במוזיאון בלומפילד בירושלים.
עדיין לא ידוע במדויק מה יכלול השת"פ בתחום הננוטכנולוגיה, אך המדענים אמורים להיפגש בהונגריה בשבוע הבא כדי להתוות קווי יסוד לפרויקט. "הונגריה אולי קטנה מכדי להשפיע על הפוליטיקה ברמת המקרו אבל היא יכולה לעשות מה שניתן כדי לחבר בין בני האדם לטובת שלום", אומר קוראני.
למגר את המחלה
בתחום הבילהרציה משתפים פעולה פרופ' יוסף המבורגר וד"ר איבראהים עבאסי, שגם הוא היה בעבר סטודנט באוניברסיטה העברית. "פעם היו כאן הרבה סטודנטים ממזרח ירושלים, אך היום זה פחת", אומר המבורגר.
השניים, חוקרים בתחום המחלות הזיהומיות והטרופיות, רצו לתת מענה לבעיה הנוצרת במדינות מוכות בילהרציה (מחלה הנגרמת על-ידי תולעת טפילה החיה בנחלים ובמקווי מים אשר חודרת לצינורות הדם של האדם) דווקא כאשר הטיפול במחלה מצליח.
"הדרך המקובלת היום לאבחן אם אזור עדיין נגוע בבילהרציה, היא באמצעות סקרים לתושבים. אלא שהתושבים לא תמיד יודעים לקשר בין אנמיה וחוסר ריכוז שמהם הם סובלים לבין המחלה, כך שארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי וקרן ביל ומלינדה גייטס שמחלקים תרופות נגד המחלה ביד רחבה לא מגיעים אליהם, והנטייה היא לחשוב שהבעיה חוסלה היכן שהיא בעצם עדיין קיימת", מסביר המבורגר.
"מעגל החיים של הבילהרציה כולל אדם נגוע המפריש ביצים של הטפיל לתוך מקור מים, שם הן מוצאות חילזון ודוגרות בתוכו עד בקיעת הביצים. החילזון בתורו מפריש את הזחלים שבקעו לתוך המים והם חוזרים לבני האדם. אנחנו פיתחנו שיטה פשוטה לאתר את ה-DNA של הטפיל בתוך החילזון, שזו בדיקה יקרה מעט יותר משאלונים, אך זולה בהרבה מבדיקה של בני אדם או מבדיקות אחרות של חלזונות הנהוגות היום.
"השבוע הודענו כי ארגון הבריאות העולמי אימץ את השיטה כפרוטוקול המוביל למדידת רמת הבילהרציה באזורים נגועים".
אף שהאוניברסיטה מעוניינת להפוך את הגילוי למוצר מסחרי, המבורגר אינו מאמין כי יתעשר ממנו. "אלה לא מדינות ולא תחומים שיש בהם שפע של תקציב ומשאבים, אני לא יכול לתרום תקציבי ענק כמו גייטס, אבל אני יכול להביא את הידע שלי", אמר.